התרבות האנושית כפופה לאופנות וטרנדים, אבל מפעם לפעם יש איזשהו ריסטרט, אירוע תרבותי שגורם לכולם לשנות תפיסה ולהבין שמעכשיו דברים יהיו אחרת. זה קרה אצל סטטיק ובן אל עם "סתם", זה קרה עם נועה קירל ו"פאוץ'" וזה קרה כמובן עם יסמין מועלם ו"מסיבה". למזלה, כשהשיר שלה הפך ללהיט מדינה, אלבום הבכורה שלה, "אריה", כבר היה מוכן והיא לא נאלצה להתמודד עם המשקל הכבד של השאלה "מה עכשיו?".

שלוש שנים וחצי מאז אותו שיר, הרבה מילים ומקצבים זרמו במוזיקה הישראלית, בעיקר מצד כאלה שניסו לשחזר את האנרגיה של יסמין. אבל כמו שהיא אומרת בשיר "יהיה טוב" מתוך "אין עולם", האלבום החדש שלה: "לא, זה לא במילים, זה התדר". יש אמנים שכותבים בשיטות המסורתיות, ויש את אלה שנולדו עם אנרגיה קוונטית שלא מגבילה אותם לחוקי הזמן והמרחב ויגרמו למשפט "מאמי, אתה צונאמי, בשבילך עברתי מאדום לפאני באני", להישמע מושלם.

 

בעזרת 12 שירים (36 דקות בסך הכל) היא מדגימה את הדרך שעברה מאז אותה צעירה ששרה על קו 42 בתל אביב לאישה שהיא היום. זו שהתפרסמה ("נערים שרים במדורה את הפזמון של מסיבה"), התחתנה ("נשבור היום כוס, נירדם במלון"), הייתה עצובה, שמחה ומשועממת ("לשרוף את כל היום על הכלה מאיסטנבול"), הביאה ילדה לעולם ("עלמה התחילה השבוע לחייך") ופיתחה אובססיה לתיק "בלנסיאגה לבן". היופי בכתיבה של יסמין, הוא שאפילו בשיר שמדבר על הרצון בתיק ממותג, היא מצליחה להעביר את הבעיות שאיתן היא צריכה להתמודד, ולראשונה גם קצת להשוויץ שהוא "יושב עליי יפה פי אלף / מכל הבנות בשולחן".

למפיק האלבום, ישי סוויסה, יש יכולת להיצמד לאמן ולרוץ איתו על פרויקט. הוא עשה את זה כבר עם תמיר בר ב"שם טוב האבי" ועם רביד פלוטניק בשני אלבומים מצליחים ("ועכשיו לחלק האומנותי", "תוך כדי תנועה"). אני לא יודע מה היה תהליך היצירה של השניים, אבל מי שעוקב אחרי יסמין באינסטגרם מכיר כבר את האובססיות שלה. רוסליה ועדן בן זקן הן רק חלק מהן, וסביר להניח שהן ריחפו באולפן - הכוכבת הספרדיה זכתה גם לשאוט-אאוט באחד השירים. אגב, גם בתה עלמה סומפלה בתוך ההפקות. יחד צלחו יסמין וסויסה את אתגר "האלבום השני" ויצרו את הקונפסט של "אין עולם".

מה אומרות בכלל צמד המילים "אין עולם" משיר הנושא של האלבום? למרות שזו לגמרי המטרה שלנו כאן, יהיה קשה להסביר במילים. זה יותר סטייט אוף מיינד (תדר, אמרנו כבר?), וצריך להקשיב לשירים שמרכיבים את הפרויקט בשביל להבין את הלך הרוח. אפשר להניח שמדובר במציאות הסוריאליסטית שיסמין נקלעה אליה אחרי שהתפרסמה ("וכשאני נכנסת למיטה / אומר נו מאמי איך היה / תאמין לי החיים זה הזיה"), או מצד שני, זו יכולה להיות ההבנה שאנחנו בסך הכל גרגר חול, שנחתה עליה אחרי שהפכה לאמא ("עלמה התחילה השבוע לחייך / על מה היה לי קל כל כך להסתבך / לא ידעתי יש כל כך הרבה מקום בלב / לא ידעתי שהשער זה תמיד כאב").

 

כאמור, מאז שהיא פרצה צצו לא מעט זמרות ואמנים שניסו לחקות את מה שיסמין עושה בטבעיות - להיות עצמה ולהביע את עצמה. ב"אין עולם" (האלבום, לא השיר) היא לקחה את עצמה שלב אחד קדימה, ובזמן שכולם עדיין ב"אריה" או "מחילה" היא השתכללה עם פלואו חדש והפקות מהודקות. הקו המוזיקלי שיצרה יחד עם סוויסה אלסטי מספיק בשביל להתאים לכל המילים שכתבה. לרגעים זה אפרו-ביטס, לרגעים זה קצב מרוקאי ממוזיקת חינות, עובר למוזיקת חופים צ'יל וממשיך לסינטיסייזר דאפט פאנק.

רגע אחרי שיצא, יסמין סיפרה שאת הפזמון של "צונאמי" כתבה כבר לפני ארבע שנים ושמרה את הפרויקט כ"מאמי למרגי". הסשנים המשותפים הביאו יציאת פופ מתוחכמת ומהודקת שבקלות יכולה להיות להיט. ואחרי שהפכה את "מחילה" ללהיט, אין סיבה שזה לא יקרה כאן.

האלבום הזה מתחלק לשניים: שירים יפים ושירים כיפיים, ו"צונאמי" כנראה משתייך לשתי הקטגוריות. בקטגוריה הכיפית אפשר למצוא את "יותר מהר" עם פלואו כל כך ממכר ולא דומה לשום דבר אחר שיש לנו היום בישראל, לפחות לא במיינסטרים. "בלנסיאגה לבן" זה שיר שהייתי שמח מאוד לרקוד לצליליו בחינה שלי (בעזרת השם), ו"נהדר" היה גורם לי להתיישב מיד בכל בר שהייתי שומע אותו מתנגן ממנו.

הפרשיות של יסמין מועלם היא סוד הקסם שלה. יש לה מזה בערימות, ובסוף רק היא מסוגלת לגרום לרוחניקיות להישמע כמו משהו מגניב ולא כמו מתיקות שעושה צרבת. רק היא מסוגלת לכתוב שיר שנקרא "אבי אבורומי" שמאזכר את התקרית של נינט טייב בפסטיבל ערד ב-2009. הכל זה במינון. כמו שאומר ד"ר שקשוקה, קצת מזה, קצת מזה, והרבה מזה. בסוף יוצא אלבום שלם, עם קו מוזיקלי ותוכן אחיד. לפעמים הוא קצבי ולפעמים הוא איטי, לפעמים הוא מרגש ולפעמים הוא מעציב. אבל אחיד: אין עולם.

הוסיפו את הפלייליסט המתעדכן של mako היטליסט