בכל פעם שיוצא שיר חדש של עופר לוי, יש תחושה חגיגית באוויר. הפעם, עם הוצאת השיר "האישה של חיי", התחושה היא חגיגית במיוחד, בגלל העיבוד וההפקה המוזיקלית הבומבסטיים שיצרו לוי והמעבד ציקי זנתי. לוי עצמו גם שותף ללחן יחד עם אריק זנתי, למילים שכתב נתי דבח.
השיר החדש של לוי משלב אלמנטים של שירת "דיכאון" מזרחית-טורקית עם עיבוד והפקה מוזיקליים של בלדת פופ-קיטש גדולה, עם השפעות משנות ה-80'. הוא מתחיל עם תופים, אחר כך מעבר "יווני" עם אקורדיון, ואז מגיע הפסנתר ושוב אקורדיון כרקע לשירה הנהדרת של לוי. ואז מגיע הפזמון, עם זמרות ליווי ברקע ששרות "נה נה נה" (ואפילו מזכירות את אלה של לאונרד כהן, רחמנא ליצלן), אבל אז מגיע הסלסול של לוי ואחריו הכינור המתייפח והמאוול, ומיד אחריו סולו גיטרה חשמלית, ושוב סלסול. וכך זה נמשך - בלדה מזרחית-מערבית, שמחברת יפה את שני העולמות.
על אלבומו החדש עובד עופר לוי עם המפיקים המוזיקליים ירון בכר ויוסי בן דוד. "האישה של חיי" הוא למעשה סינגל מס' 11 שיוצא ממנו. מהאלבום יצאו כבר השירים "קישוטים עזובים", "עושה שלום", הדואט "רצתי אחרייך" עם אייל גולן, הדואט "מנגינת חיי" עם תמיר גל, הגרסה ל"גבר הולך לאיבוד", "אושרית", "אני עף", "הכל היה שונה", "בשבילי את הכל", ו"מוזיקת חיי".
"האישה של חיי"
"בין דקה לדקה, ברגעים של שתיקה, חושב על אותם הימים / לא מצליח לנשום, מציאות או חלום, את עזבת ואיתך החלום
את היא אם ילדיי, האישה של חיי, הזמן כבר מזמן לא תרופה / וככל שעוברים וחולפים הימים - מתנפץ, מתרסק, בגלים
פזמון:אם את עדיין אוהבת אותי, אם את בוכה או כואבת, אם את עדיין אוהבת, את בוכה או דואבת, תחזרי".
בין שמחה לכאב מנווט עם הלב החיים ממשיכים מטבעם לא מצליח לישון, שוב נזכר בך פתאום, את ע\בת ואיתך החלום
את היא אם ילדיי, האישה של חיי, הזמן כבר מזמן לא תרופה / וככל שעוברים וחולפים הימים - מתנפץ, מתרסק, בגלים
פזמון: אם את עדיין אוהבת אותי, אם את בוכה או כואבת, אם את עדיין אוהבת, את בוכה או דואבת, רק תחזרי".