קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
אל תפחדי, סתכלי שם למעלה. קובי פרץ בהבימה עם דניאלה לוגסי | צילום: גוני ריסקין

קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
רואה אותי עומד על הרמקולים? | צילום: גוני ריסקין

קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
מפה אני מצליח לראות את שלמה ארצי בהיכל התרבות | צילום: גוני ריסקין

מאורעות אתמול הוכיחו שיש כוכבים, ויש כוכבים עם ביצים. בזמן שזמר מפורסם אחד מתלונן שהתקשורת ה"אשכנזית" דפקה אותו, בא קובי פרץ, גבר שבגברים, עשה את המעשה המתבקש, ונתן ל"אשכנזים" בראש, ובבטן הרכה, עם מופע השקה לאלבומו החדש "סה לה וי" בתאטרון הלאומי "הבימה". שזה בערך כמו שיכריחו את הגברת הראשונה של התאטרון לאכול דגים מרוקאיים חריפים, והאידרות של הדג ייתקעו לה בגרון. "התאטרון הולך להפוך מה זה למועדון!", הודיע פרץ לקהל המסור שלו שמילא את "הבימה", "אפילו ב'פלאקה' וב'הבה נגילה' לא היו דברים כאלה. ברוכים הבאים למועדון הבימה!".

"שלמה ארצי עכשיו בהיכל התרבות, אבל פה זה הקהל האמיתי"

אבל זו היתה רק ההתחלה, כי קובי פרץ חש את גודל השעה ולא התבלבל: "בכל פעם שאתה מביא לי מגבת, אני חושב על שלמה ארצי", אמר לקהל, והוסיף: "תראו מה זה, פה מולי בהיכל התרבות מופיע עכשיו שלמה ארצי ואני פה, בהבימה. איך זה יצא, הא? אבל פה זה הקהל האמיתי, פה זה הלב והנשמה".

והאמת, שקובי פרץ הראה במופע הזה הרבה לב ונשמה, ובעיקר יכולות גבוהות. פרץ מתבגר, משתכלל, משתפר משנה לשנה, מאלבום לאלבום, מסיבוב לסיבוב. הוא כיום זמר יותר טוב ממה שהיה בשנים עברו, מדויק יותר, חזק יותר, שולט טוב יותר בקול שלו ובמקומות אליו הוא מנסה להביא אותו. גם בחירת השירים שלו לאלבומים הרבה יותר נכונה, ולוקחת אותו לכיוונים בהם הוא באמת מצטיין: קטעי קלאב (דאנס, האוס, קלאב-טראנס) עם גוונים ים תיכוניים, לצידם בלדות קיטש רומנטיות שעובדות טוב, ולקישוט מוזיקה ערבית ומרוקאית כמעט אותנטית. בשלושת תתי-הז'אנר האלה פרץ תותח.

קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
מתוק, רוצה לשיר עם אבא? | צילום: גוני ריסקין

קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
שיר אחד, מה אכפת לך? | צילום: גוני ריסקין

קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
טוב, אתה לא חייב | צילום: גוני ריסקין

מבין השלושה, הכוח העיקרי שלו, ובזה הוא הכי טוב בארץ, הוא ההתקרחנות במסיבה אלקטרונית מזרחית אנרגטית ומגוונת. לפרץ יש תשוקה כבירה (שמזכירה את זו של ליאור נרקיס) לקרחן, להעיף, לשבור, לרסק ולנפץ כל אירוע ווניו שהוא מגיע אליו. פרץ קרן מאושר כשבודדים מתוך הקהל שלו עלו אמש על הכיסאות עם הרגליים ולא שכח לציין שמדובר במקום הכי תרבותי בישראל. הוא חיפש אתמול במשך חצי שעה משהו שהוא יוכל לטפס עליו, כמו שטיפס בקיץ הקודם על הקונסטרוקציות בקיסריה, ולבסוף עלה על מגדל הרמקולים כשהוא נעזר בשומר הראש שלו.

פיטבול של המזרחית

הקרחנה הזו מגובה בשורת להיטים חדשים, המנונים סוחפים, כמו "סה לה וי", "קיץ בא" ו"ז'ה טם" הטרי עם דניאלה לוגסי (ו"לילה במועדון" שחייב לצאת סינגל), ולצידם נאמברים מנצחים, שכבר נצרבו ברפרטואר של פרץ לתמיד, כאלה שמובילים מחרוזות מקפצות, כמו "כל הכוח", "בן של מלך", "נרקוד הלילה" ו"את כמו אש" - שזכו אמש לעיבודים חדשים ועוד יותר קלאביים, מבית היוצר של המעבד והקלידן דביר אזרק.

עם כזו שורה של להיטי רחבות קובי פרץ הוא למעשה פיטבול של המזרחית, זמר המסיבות מס' 1 בארץ. אותה חפלת קלאברים היא כבר מזמן סימן ההיכר של פרץ בז׳אנר הים תיכוני. את זה הוא עושה טוב מכולם. למעשה, כשפרץ שולט בקול המפחיד שלו, ולא משתולל איתו בווליום שירה היסטרי, הוא מצליח לדייק איתו, ולהיות זמר הדאנס הטוב בארץ, עם היכולת להטיס את הדציבלים גבוה, למעלה, בעוצמה אדירה, כמו אגרוף של סופרמן שמונף אל על כשהוא ממריא אל השמיים.

קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
ממעוף הנמלה | צילום: גוני ריסקין

קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
תראו כמה היא יפה | צילום: גוני ריסקין

קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
בן משיח ובן של מלך | צילום: גוני ריסקין

דניאלה לוגסי, זמרת הפופ-אופרה המדליקה, עלתה פעמיים ל"ז'ה טם" (באמצע ובסוף) ובכל פעם עם אאוטפיט הורס אחר, ושדרגה את ההופעה של פרץ לכיוון האווירה שמתאימה למקום כמו "הבימה" - קלאסי, פופי-מערבי, אופראי, ולמה ללכת סחור סחור - "אשכנזי". עוד לפני "ז'ה טם" היא פתחה באנגלית את "אני אוהב אותך" ופרץ הצטרף. החיבור ביניהם עבד טוב, הקליק ברור. זה עוד לא "יחד" עם אישתאר שנהיה להיט-מדינה מיידי, אבל עם קצת פרגון מהרדיו "ז'ה טם" יהפוך לאחד הלהיטים הגדולים של השנה, משהו בסגנון "שגעת טרפת", אבל עם ערך מוסף של איכות אופראית. אל תתפלאו אם תמצאו את לוגסי מצטרפת לפרץ בהמשך הקיץ בהופעות הגדולות שעוד יבואו.

בלי במאי

מימד נוסף בקונצרט של פרץ היה החיבור האמוני-דתי עם יניב בן משיח ומקהלת ילדים בדואט "תודה על הכל", שהגיע כבר בשיר השלישי. על פניו זה נשמע נאמבר מבטיח, אבל התוצאה היתה קצת מאכזבת. היה כאן ניסיון ליצור מעין "תמונה" או "נאמבר" טלוויזיוני, שלא עבד ממש עד הסוף. נדמה שבמאי מיומן ומנהל מוזיקלי מנוסה יותר (עם כל הכבוד וההערכה לאזרק) היו מוציא מהנאמבר הזה יותר. ובכלל, הבעיה העיקרית במופע של פרץ היתה היעדר זרימה, קטיעות של הרצף. יותר מדי הפסקות בין שירים, יותר מדי רגעים של שקט, יותר מדי דיבורים עם הקהל (אחרי ולפני כל שיר). נדמה שפרץ ומנהלו מאיר נחמני טרחו להעמיד מופע חדש, ראוי ומהנה ביותר, אבל לא הלכו עד הסוף עם ההבנייה שלו, לא החליטו שמדובר ב"מופע" ולא בסתם "הופעה" (ויש הבדל). אולי עבודת בימוי יכולה לעזור כאן, אבל מצד שני, בימוי עלול למנוע את הספונטניות של פרץ עם הקהל ולמתן את האנרגיות שלו, שהן אלמנטים חשובים ביכולת שלו להניף.

מעבר לכך, היתה תחושה עמומה שהלהקה שעל הבמה לא מספיק מאומנת על המופע הזה, על השירים האלה, עושה מאמצים גדולים לנגן טוב ולעמוד בקצב של פרץ, שכל הזמן דוחף קדימה, ומרוכזת המון בנגינה ופחות בלהופיע. היחיד שממש נתן שואו אתמול היה פרץ עצמו. החברים שמאחוריו ניגנו עם פרצופי תשעה באב, כולל הדרבוקיסט. מי שבונה מופע ששואף להצליח, צריך למקם בקדמת הבמה את צמד זמרות הליווי החביבות, ולא כנר וגיטריסט ותיקים, שעומדים ומנגנים בפנים קפואות. עם כל הכבוד למקסים משעלי המיתולוגי, שניגן עוד עם אבא של פרץ, הוא לא חייב לעמוד בפרונט של העסק.

קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
חולה עליכם | צילום: גוני ריסקין

קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
השיר "יא מאמא" עם מקסים משעלי, מוקדש לאבא | צילום: גוני ריסקין

קובי פרץ בהבימה (צילום: גוני ריסקין)
ועכשיו קרחנה | צילום: גוני ריסקין

אבל מקסים משעלי היה גם זה שסיפק, יחד עם קובי פרץ, את הרגע המרגש במופע, כששר איתו את "יא מאמא" במרוקאית (לא "יא מאמא" של שמעון בוסקילה - שיר חדש). בהקלטה המקורית פרץ שר עם אביו, שמאושפז כבר די הרבה זמן בבית חולים. אמש אימו ישבה מולו בשורה הראשונה בקהל ומיררה בבכי. אפשר להבין אותה. זה היה ללא ספק הרגע הכי מרגש במופע, וגם הביצוע הכי טוב, עם עיבוד, נגינה ושירה מושלמים.

רגעים משמעותיים נוספים היו שני קאברים יפים שפרץ בחר לבצע - "אלינור", ההמנון הכי גדול של זהר ארגוב ז"ל, ו"עוף גוזל", השיר הכי קיטשי של אריק איינשטיין ז"ל, שהקהל של פרץ שמח לזייף בקולי קולות. עוד לא "זמר לאומי", אבל אולי בדרך. המופע הזה נמשך שעתיים בדיוק, והוא סיפר למעשה את סיפור השנתיים האחרונות בחייו של קובי פרץ. תקופה של התאוששות, חזרה הביתה, חזרה לעצמו, מציאת הנתיב הנכון, עלייה עליו, בחירת חומרים נכונה והוצאה של שירים מצליחים. בתחילת המופע אמר פרץ שלא התרגש ככה מאז ההופעות שלו בנוקיה בפברואר 2010. עברו מאז ארבע שנים ארוכות שבהן נפל ושוב קם. אם לא יסתבך עם רשויות המס, יש סיכוי שקובי פרץ עוד יחזור להיכל נוקיה, והרבה יותר מהר ממה שכולם חושבים.

רשימת השירים במופע: כולם רוצים אהבה, כמה אהבה, תודה על הכל עם יניב בן משיח, קיץ בא, סה לה וי, אללה יא בבא, כתוב בשמיים, מחרוזת כל הכוח ובלילות, אהבנו, אלינור, עוף גוזל, כמה טוב, אני אוהב אותך עם דניאלה לוגסי, ז'ה טם עם דניאלה לוגסי, מחרוזת בלאדי - בן של מלך, ילדונת והלילה, לילה במועדון, יחד, יא מאמא עם מקסים משעלי,נרקוד הלילה, את כמו אש, ז'ה טם.

צפו בקטעים מהמופע:

כולם רוצים אהבה


כמה אהבה


תודה על הכל עם ניב בן משיח וילדים


קיץ בא


סה לה וי


אללה יא בבא


אהבנו


אלינור


עוף גוזל


אני אוהב אותך עם דניאלה לוגסי


ז'ה טם, עם דניאלה לוגסי


קובי פרץ בהבימה