בסוף השבוע בו הוא מנוקה מכל חשד בפרשת מרגול, מתפנה ירון אילן לדבר על מה שהוא אוהב באמת והכי מבין בו - מוזיקה ים תיכונית ומזרחית. ב-10 בנובמבר ינחה אילן את "מופע הנוסטלגיה הגדול" בבניני האומה בירושלים, בו ישתתפו כמה מותיקי הז'אנר כמו חיים משה, יואב יצחק, שימי תבורי, רון שובל, סטלוס ואורן חן ונתנאל ולצדם מורן מזור הצעירה. הערב הזה, מבחינתו של ירון אילן, מסמן מגמה חדשה של רטרו במוזיקה המזרחית, מגמה שהשתרשה לדבריו בשנה האחרונה.
"כבר ארבע שנים שאני מקדיש את התוכנית שלי ברדיו ירושלים בימי חמישי לארבע שעות רק של נוסטלגיה, רק שירים מזרחיים מפעם, וראינו אילו תגובות עוצמתיות שזה יוצר, תגובות היסטריות", אומר אילן, "ופתאום השנה אני מרגיש שיש חיפוש של הצעירים דווקא, געגוע לשירים של פעם. המבוגרים מתגעגעים והצעירים לומדים".
"המזרחית חזרה למקום הנכון שלה"
-זה קונטרה למוזיקה החדשה, לפופ הים תיכוני?
"תמיד יש מיצוי. המירוץ אחרי שירי חתונות ופופ קצת נרגע. הבינו שהקהל כבר לא קונה כל דבר. הקהל רוצה שירים שלא נולדו להיות רינגטונים, הם לא עבדו אצלו. המוזיקה עשתה מעבר, היא הלכה רחוק מדי, הפופ השתלט עליה. היום היא חזרה יותר למקום הנכון שלה, ככה זה בתחושות שלי.
"גם צעירים כמו משה (פרץ), דודו (אהרון) ושיר לוי הולכים אחורה. גם רון שובל הוציא עכשיו שיר כזה. קח את אייל (גולן) או שרית (חדד) שהאלבומים האחרונים שלהם מבחינת לחנים וטקסטים מרגישים רטרו כזה. אייל הביא פופ כמו 'בואי נברח' ובלדות כמו 'כשאחר', אבל רוב האלבום שלו זה מוטיבים מזרחיים ישנים. הוא מספר אחד במדינה והוא עושה את זה על דברים שהם הארד קור, כי מי שצורך אותו יצרוך אותו בכל ורסיה".
"בנוסף, הרבה מהצעירים מתחברים גם לדיכאון החדש. אנשים חוזרים למוזיקה הזאת כי זה המקור. אתה לא יכול להמציא את המזרחית מחדש ולשנות אותה לסרס אותה מבלי שיישאר קהל שאוהב את המזרחית כמו שהיא נולדה. 'אין כמו בבית' ו'אלף פעמים' של משה, 'אמא יקרה' של דודו, 'אור כוכב' של שרית, 'ללכת או להישאר' של אייל - מבחינת טקסטים זה שנות ה-80' וה-90'. ויש ותיקים כמובן גם שעושים מוזיקה שהצעירים מתחברים אליה כמו ישי לוי וחיים משה".
"מה שהכי פרץ היה שירי חפלות ולא פופ"
_b.jpg "ליאור נרקיס נוקיה (צילום: שרון רביבו)")
-אבל הפופ הוא מה שהביא את המזרחית למקומות הגדולים, למאסות של הקהל.
"אני לא חושב. מה שהכי פרץ היה שירי חפלות ולא פופ. 'ערב טוב לך' הוא חפלה לגמרי, וגם 'אני לא בן של מלך' ואפילו 'בלבלי אותו' המקור שלו זה חפלה. 'זה אני' ו'הוזה אותך מולי' זה טורקי. אייל (גולן) היה הראשון שלקח את המוזיקה אחורה והחזיר אותה למקום של לסלסל ולבכות. 'הוזה אותך מולי' הקפיץ אותו למעמד של מגה סטאר. 'אלייך' של משה (פרץ) ו'הכל זה מלמעלה' של דודו (אהרון) זה חפלה. הרדיו האיזורי לקח את זה קדימה, הרדיו הממלכתי התחיל לשדר שירים ישנים של ישי לוי וזוהר ארגוב ככקלאסיקות ישראליות, ובא ערוץ המוזיקה ששידר הופעות ולא מפחד לעשות ריאליטי שמחפש זמרת מזרחית חדשה".
-זה התקשורת, ומה קורה בשטח?
"עכשיו המוזיקה הזו חוזרת למקום הטבעי שלה, שזה המועדונים. כמה קיסריות כבר אפשר לעשות בשנה? 5, 6, 7? עכשיו חוזרים למועדונים, לאווירה, לעשן, אלכוהול, ריקודים, אווירה של שחרור, לפעמים של סקס, כי זה מה שעושה את המוזיקה המזרחית למה שהיא. יש גם תופעה חדשה של צעירים שעושים חפלות בבית, כמו שעשו בשנות ה-60' וה-70', יושבים בבתים עם שתיה ופיצוחים, שרים שירים של פעם, לפעמים מזמינים זמר, זה נובע מתוך רצון לחוות את המזרחית איך שהיא נולדה, מהחפלות בשכונות".
"עכשיו ג'ולייטה תוציא את האלבום האמיתי החזק שלה"
-מצד שני היתה שנה שבה פרצו לא מעט זמרות צעירות.
"גם הזמרות האלה נשענות על משהו גדול שקרה, שזה 'אייל גולן קורה לך', שסחף גל של זמרות שיצאו החוצה. רוב הזמרות בתוכנית שרו שירים ישנים. מצאמין ומקוה שזה מה שיהיה בעונה הקרובה.חלק מהן שרות כמו פעם, 'נסיך שלי' של מורן מזור הוא גם מחורע בסאונד שלו, באוירה, או קח את אושרית מלכה שהיתה בתוכנית, אנשים מעולפים ממנה והיא שרה בסטייל של פעם, של שרית (חדד) וזהבה (בן). כולם חיכו שיהיו הרבה זמרות, זה מבורך. כל הזמן דיברו על המחסור. היום זמרות לא מפחדות לבוא ולשיר מזרחית ויוצאות הרבה יותר כאלה. ג'ולייטה היא תופעה מבורכת של זמרת שהיתה צריכה חשיפה כדי להגיע לפוקוס ועכשיו היא מקבלת את הפוקוס שלה. עכשיו היא תוציא את האלבום האמיתי החזק שלה".
-וכשמסתכלים קדימה?
"כולם מבינים היום שצריך להביא משהו שהקהל יאהב, ללכת לכיוון הזה. פגשתי את מאור אדרי, זמר צעיר שגיליתי דרך המועדונים עם השיר 'לב קבור' והייתי בהלם ממנו. גם מהכבוד שהוא מקבל מהקהל, שאוהב כשהוא שר דיכאון סטייל עופר (לוי) או קובי (פרץ) של פעם. פעם היו נולדים ככה שירים, כמו 'שיר הנשיקה' של מושיק עפיה שצמח מועדונים. פתאום, כמו פעם, יש זמרים שעולים ממועדונים ושירים באים מהשטח ומכתיבים את הרדיו, להיט כמו 'לכי תספרי לכולם' של מאור דניאל בא מהשטח".
"אני חי במקומות שצורחים את 'קסם' של עומר אדם ואיציק קלה"
_b.jpg "עומר אדם קיסריה (צילום: שרון רביבו)")
-עומר אדם כוכב בלי השמעות ברדיו.
"עומר אדם לא צמח במועדונים, אבל 'מיליון נשיקות' שלו הוא חפלה. נכון ש'הופה' הוא יותר פופי, אבל הקהל שרוף גם על 'נמס ממך' שזה שיר חפלה. או 'קסם' שלו ושל איציק קלה שזה הכי מזרחית. אני חי במקומות שצורחים את השירים האלה. עומר תרם המון לזה שהמוזיקה תלך אחורה אצל הצעירים. הגוון שלו טורקי בקול והוא חובב דיכאון מוזיקלי. ההצלחה שלו הראתה כמה הקהל אוהב את הסטייל הזה, של הקול החצי דכאוני".
-אז בשנה הקרובה כולם שוב ינסו לחקות את אייל, שרית, משה ודודו, רק שהפעם החיקוי יהיה של רטרו?
"אם יחקו את הרטרו שלהם זה מבורך. הלוואי שזה יהיה המודל, נגיד 'אלף פעמים' של משה, שהוא אחד השירים הטובים שיצאו בשנים האחרונות. המזרחית צריכה לשמור על המוטיבים שלה. הדרבוקות והזורנה והסלסולים זה מה שמבדיל אותה וזה לאו דווקא משהו רע. זה נבדל בסאונד משאר הדברים. כמו שלרוק, רגאיי ובלוז יש מוטיבים משלהם. אי אפשר לבנות מזרחית במודל פופ. תעשה מזרחית פופית - בסוף זה פופ, לא מזרחית, ומי שמתעקש על הפופ פחות מקשיבים לו כי הוא מביא פחות תוכן".
"הקהל הרחב למד לשמוע מזרחית, וזה מה שחשוב"
-ומה עם הקהל הרחב, זה שבא למזרחית רק בשנתיים-שלוש האחרונות כי היא נהייתה אופנה?
"הקהל הרחב למד לשמוע מזרחית, וזה מה שחשוב. היום הגבולות הרבה יותר קלים. פעם שיר עם בוזוקי או דרבוקה לא היו שומעים אותו. קח אפילו את פוליקר שפתאום הביא השנה אלבום יווני מדהים שהולך אחורה הרבה שנים לשירים עם לחנים יוונים ותיקים. יש תמיד גלי נוסטלגיה ואתה לא יודע אם זה רגעי או משהו שישפיע על הדברים החדשים, אני מרגיש שהרטרו הזה כן ישפיע, כי מי שצורך את המזרחית לאורך שנים יותר מתלהב מהרטרו הזה".
-אומרים שהשנה המזרחית ירדה כי לא היו לה להיטי ענק כמו בשנים קודמות.
"ממש לא. 'אמא יקרה' של דודו היה מקום ראשון במצעד שעשינו ברדיו ירושלים. 'כשאחר' של אייל מקום שני בגלגלצ. 'מאחלת לך' של שרית להיט גדול, הלהיטים של עומר אדם. אולי 'ערב טוב לך' מגניב קהל רחב מאוד כמו שפעם 'הפרח בגני', אבל זה לא הקהל שחי את המוזיקה הזו במועדונים".
"אולי ביחס לשנה קודמת זה פחות רועש ומובלט, אבל אין על מה להתלונן"
-אולי המקום של המזרחית יותר בריא כשהיא לא בשיא ההצלחה.
"ההתייחסות התקשורתית מקטלגת ירידות ועליות ואת כל המסביב, יש נטייה לכתוב דברים שלא קשורים. בשורה התחתונה זה חי, נושם ובועט. אייל ומשה עשו השנה קיסריות ובריכת הסולטן. דודו עשה שתי נוקיות. אבל כמות הפעמים שאתה ממלא נוקיה וקיסריה זה לא העניין. הצריכה הסלולרית לא השתנתה בהרבה, כמות ההופעות בחתונות לא השתנתה. אולי ביחס לשנה קודמת זה פחות רועש ומובלט, אבל אין למוזיקה הזו על מה להתלונן".
-אז אין טעם לחכות לעוד מגה-להיט של פופ ים תיכוני?
"מישהו יכול להביא להיט כמו 'תגידו לה' או מישהו שתפס לחן אחר ונשמע יותר פופי, אבל בלונג ראן לפי הקהל שצורך את המוזיקה הוא רוצה חפלות ובלגן, ככה אני מרגיש את זה. השנה יהיו יותר להיטים בכיוון של פעם. ככה זה מרגיש לי. הקהל יותר מתחבר לשירים שיש בהם תוכן מוזיקלי ומלל הרבה יותר גבוה. כמו שיר לוי עם 'יום אחד תבקשי' או נאור אורמיה בסטייל של פעם עם 'איפה הימים', 'מה שאת צריכה', 'לכי לך'. אני מתפלא שבן 19 כותב 'לכי לך ואלך לי לדרכי'. גם נתנאל הצליח בשיר האחרון שלו שיצר אביהו מדינה והקהל אהב והתחבר. כתקליטן אני יכול לומר שבהרבה חתונות ובר מצוות מבקשים דברים ישנים וזה אף פעם לא היה לי, פתאום רוצים אלי לוזון ואיציק קלה. בעידן הרמיקסים הכל נשמע מעודכן".
"מי יהיה כוכב זה תלוי בשיר הבא"
-מה יקבע השנה מה יהיה להיט ומי יהיה כוכב?
"מי שרוצה להיט צריך להיות מאוד קשוב לרחוב, למה שקורה במועדונים, מה רוצים הצעירים. אין ממש אינדיקציה מה עושה להיט, אין מתכון מדויק. כשקורה להיט אתה מרגיש. מבחינת כוכבים הטופ לא ספור ולא סגור. כמה שיותר ויש מקום לכולם. יש נטייה של ההוא יותר, וזה יותר, וזה אלוהים וההוא מלך. אני חושב שצריך להתעסק יותר בלעשות מוזיקה, יותר בריא. מלחמות של אגו יש בכל מקום. כוכב זה תלוי בשיר הבא. היום זה חבילה - איך הוא נשמע, איך הוא נראה. הדור היום בוחר, מה שלא ברדיו - הם שומעים לבד. עומר אדם לא בין המושמעים אבל הוא בין הנערצים".
-והתדמית?
"למרות תדמיות שמנסים לייצר למוזיקה הזו לצד דברים שלא טובים מבחינה מוזיקלית ודברים אחרים, מי שיקשיב לה כמוזיקה יש בה הרבה טוב וייחוד. היום הזמרים הרבה יותר אהובים ונחטפים ומוכרים ברמות, קובי וליאור ודודו ומשה. כמות התקשורת שהם מקבלים היא הרבה יותר ממה שהיה פעם. קח את ג'ולייטה ולה לה לנד. גם זה סיפור של הצלחה גדולה. אני לא חושש לתדמית של מישהו כמו דודו אהרון שהלך לשם. הוא התגלה בסופו של דבר כאיש נדיר וטוב שרוצה לעשות שלום וכולם ראו את זה. זה רק עשה לו רק יותר טוב".