★ ״עברתי תקופה קשה עם המחלה שאני לא מסוגל להגיד את שמה״, פותח את השיחה איתי איציק קלה, אחד מעמודי התווך של המוזיקה בישראל. לפני כ-4 שנים התגלה אצל קלה סרטן בגרון, מאז נעלם מהנוף המוזיקלי בישראל והחל לעבור טיפולים כימותרפיים קשים. ״אני לא אשכח את היום שהודיעו לי שאני חולה, הייתי כמה שעות לפני מופע ענק בירושלים, 1000 איש ממתינים לאיציק קלה ואני מפוחד ולא יכול לשיר. נסעתי לקבר שמואל הנביא שהוא היה מדבר עם בורא עולם ובקשתי ממנו שיהיה לי כוח לעלות לבמה, למרות האיסור המיידי שקיבלתי מהרופא שאמר שאסור לי אפילו לדבר. עליתי בערב לבמה ואפילו הנגנים לא ידעו על המצב, הופעתי, אנשים שמחים ורוקדים ואני עם הרבה כאב בלב והנשמה. למחרת נסעתי לקבל את הטיפול הראשון ומאז שלוש וחצי שנים לא שרתי״. 

לפני מספר שבועות קיבל קלה את הבשורה שהוא חלם עליה - המחלה נסוגה מגופו. אבל את שלוש וחצי השנים האחרונות קלה לא יכול לשכוח. ״כל לילה הייתי יושב בבית, בוכה ומדבר עם בורא עולם שיעזור לי. ד"ר רפקין, מנהל הטראומה בהדסה היה מגיע אליי כל ערב הביתה והיה מזריק לי לגוף חומר וביום הייתי הולך לבית חולים לד"ר אביחי מאירוביץ' שהיה עושה לי הקרנות. מי שפיקח על המחלה היה מנהל אף אוזן גרון, ד"ר רפי פיינמיסר. השלושה האלה, מלאכים בלבן, אני לא שוכח אותם״, מספר קלה בעיניים מלאות דמעות. 

״היה מרגש אותי לראות שעם ישראל מתפלל למעני, ורבנים גדולים. החיבוק שקיבלתי מהתעשייה ומהמעריצים חיזק אותי בתקופה הקשה בחיי, שרק המחשבה עליה עושה לי רע״. במהלך השנים בהם עבר קלה את הטיפולים הופצו שמועות רבות על מותו. ״הבת שלי כאבה לראות את ההודעות האלה והגיבה וענתה לכל מי שכתב שזה שקר. אני לא כועס על האנשים שעשו זאת, כי הם לא עשו זאת מרוע, פשוט לפעמים שמועה מתגלגלת לא טוב״. 

כשאתה יושב בבית, מפוחד ולא יודע מה יהיה, אילו מחשבות עוברות לך בראש? 

״ידעתי שזה עניין של תיקון, לא ידעתי מה יהיה סופו, אבל האמונה החזיקה אותי המון. לא שאלתי למה זה קרה לי, כל יום ברגעים הכי עצובים אמרתי לה׳ שאני מודה לו על הטוב שנתן לי וגם על הרע, וזה מה שחיזק אותי״. 

וכשאתה רואה זמרים מופיעים ואתה יודע שאתה לא יכול להופיע מה אתה מרגיש? 

״אני לא האמנתי שאצליח לדבר, אבל האמנתי שה׳ שומע את התפילה שלי ושל עם ישראל וביקשתי ממנו לחזור ולשמח אנשים ותודה לאל שהוא קיבל את תפילתי. היום אני מרגיש שאני בחלום, תודה לאל שנתן לי את הזכות לחזור לבמה, אין לי איך להסביר את מה שאני מרגיש״. לפני מספר שבועות עלה קלה לבמה לאחר שלוש וחצי שנים שלא הופיע, ״עליתי לבמה בגריי ביהוד והסתכלתי על הקהל שעמד והריע לי, ופשוט התחלתי לבכות, לא יכולתי לשיר, עמדתי מול האנשים ובמשך 10 דקות בכיתי ביחד עם הקהל״.

בשבוע שעבר הופיע שוב באותו מועדון. ״המנהל שימח אותי כשהודיע לי שאזלו הכרטיסים גם למופע הזה, אז סיכמנו שגם בדצמבר אגיע שוב לגריי, ולשמחתי המופע בים המלח עם הפרויקט של רביבו גם סולד אאוט. מודה לה׳ ולמעריצים על האמון והאהבה שנותנים לי״. במסגרת חזרתו של קלה לבמה, הוא יתארח השבוע בתכנית ״כמעט שבת שלום״ בערוץ 12, בספיישל מיוחד שיוקדש לשלומי שבת, שליווה את קלה בתקופה הקשה. ״שלומי היה מתקשר אליי ובא אליי ומחזק אותי, אני לא אשכח לו את זה, אני אוהב אותו הוא אח וחבר אמיתי״.

אחד הפספוסים של קלה, לדבריו, הוא המפגש עם אהובה עוזרי שלא יצא לפועל. קצת לפני מותה אהובה עוזרי התקשרה לקלה וביקשה לפגוש אותו. ״אהובה התקשרה אליי וביקשה שאבוא, ואני שמחתי מאוד. בגלל שהיא הייתה במצב בריאותי לא טוב וחלשה, אז סיכמנו שכשהיא תתחזק היא תתקשר ואבוא, ולצערי הרב זה לא קרה. המצב שלה הידרדר והיא הלכה לעולמה״.

★ פיני חדד החליט שבנו הזמר הצעיר שניר חדד צריך חיזוק מוזיקלי, וכמו אבי סינוואני שחיבק את בנו גל ברצף דואטים, הוציא בשבוע שעבר דואט ראשון - ״שניים סינים״.

פיני, זאת הכנה לאלבום משותף או רק חיזוק לעלם הצעיר? 

״לא חשבנו על זה, אבל אני מאמין בשניר ומאמין שעניין של זמן עד שיפרוץ״.

★ אחרי שמונה חודשים של איסוף חומר, חוזר חיים דדון עם סינגל חדש, ״משחק של כוח״ למילים והלחן של צליל קליפי. השיר הוא ראשון משלושה שיצאו במהלך החורף, ודדון ממשיך בקו המוזיקלי בסגנון הטורקי כבד. עם הסינגל יצא דדון לסיבוב הופעות בזאפה וברידינג.

★ שדרן רדיו צפון אסי הג׳וקר זכה השבוע בפרס הרדיו בקטגוריית תכנית המוזיקה של השנה בכנס אילת ה-13 לעיתונות. אסי לביא, שמכונה הג׳וקר, זכה עם התכנית ״בריזה״. הג׳וקר החל את דרכו לפני 20 שנה כששידר ברדיו הפיראטי ״קול המזרח״ שהקים אביו. כשקמו התחנות האזוריות זיהה את הפוטנציאל בעליו של רדיו חיפה דני נישליס ז״ל, ולאחר מספר שנים החליט הג׳וקר לעבור לרדיו צפון מבית רדיו ללא הפסקה, שם הוא זוכה עד היום להצלחה גדולה. הג׳וקר חרט על דגלו להילחם בזמרים הים תיכוניים שסטו מהמסלול לכיוון הפופ, ונחשב בעיני רבים ליורש של דידי הררי. 

ג'וקר, אני מבין שהשתלם לתקוף את הזמרים שסטו מהמסלול הים תיכוני שעליו הם גדלו.

"האמן לי שהייתי מוכן לוותר על הפרס היוקרתי והמכובד הזה אם כל הזמרים שסטו היו מלכתחילה נצמדים למקורות, ואז לא הייתי צריך לתקוף אותם. אם יש כאלה שמרגישים שתעו בדרך, עכשיו זו הזדמנות מצוינת לחזור הביתה. במקום להיות מריונטות ולנסות למצוא חן בעיני האליטות שיתחברו בחזרה לשורשים".