פאר טסי (צילום: דורון עדות)
"אני מנסה להיות אני. אני לא מסתכל על אף אחד אחר. אני רוצה שיהיה פה פאר טסי" | צילום: דורון עדות

בנובמבר 2009 הוציא פאר טסי את שירו הראשון "אהבת אמת". כבר אז היה ברור שמדובר בכישרון שיכול להגיע רחוק. ארבע שנים עברו, ובשבוע שעבר שחרר טסי את אלבום הבכורה שנושא את שמו. הוא כולל סינגלים שהוציא בדרך כמו "סיכוי נוסף", "נתחיל מחדש", "סליחה", הקאבר ל"הכל יכול" (במקור של "הבליינים"), "תחזרי" איתו זכה בפסטיבל הזמר, "כמו שיכור", "דפיקות הלב", ו"בלי לומר שלום".

אבל כל השירים האלה גם יחד, לא פרסמו את טסי כמו שני השירים שכתב והלחין לאייל גולן, שיר הנושא מהאלבום "הלב על השולחן" והשיר "מתפלל", הלהיט הטרי של גולן, שיצא אחרי פרשת "הזמר המפורסם" והפך לשיר הכי מזוהה עם המשבר שעבר על הזמר הכי מצליח בישראל.

"את 'מתפלל' כתבתי לפני חודשיים ומסרתי לאייל באותו היום דרך המייל", אומר טסי. "לא בהשראת שום סיפור או אירוע. כתבתי אותו בהשראות שלי, ממה שקורה סביבי בחיים. זה לא מסיפור אישי שלי - החברה שלי איתי 24 שעות, אז אני לא יכול לשיר לה 'תבואי לדקה'".

-ידעת שאייל גולן עומד להקליט אותו?
"ממש לא. הכרתי את אייל דרך חבר קרוב. נפגשנו לפני שנתיים ומאז אנחנו בקשר. כשאני כותב שיר בשבילו אני מיד שולח לו. אייל מקבל את השיר ואתה לא יודע מה יקרה, אם הוא ייקח אותו או לא. את שני השירים שכתבתי לו הבנתי שהוא לקח רק כשהמעבד, יעקב למאי, התחיל לעבוד עליהם. על 'מתפלל' שמעתי מהתקשורת".

-לא היתה לך בעיה שישתמש בשיר רגע אחרי הפרשה שלו?
"ממש לא. אני לא מחליט לאייל מתי להוציא שירים. לא ידעתי ולא תכננתי שהשיר הזה ייצא, אבל כל מה שהוא צריך ממני בנוגע לשירים - שרק יגיד, הוא אפילו לא צריך לבקש".

-הכתיבה לאייל שונה מהכתיבה שלך?
"כשאני כותב לעצמי אני חושב עלי. לגבי אייל אני חושב אם זה מתאים לו. חשבתי ש'הלב על השולחן' מתאים לו, כי הוא שיר עם קצב יווני יפה. אז היה את 'כשאת איתו' וחשבתי ש'הלב על השולחן' יכול להמשיך את המגמה וישר חשבתי על אייל".

-מה דעתך על הפרשה?
"אני חושב שכל מה שקורה לי ולאחרים ולך זה הכל בידי הקדוש ברוך הוא. אריק איינשטיין נפטר ביום שהוצאתי את האלבום שלי. דברים קורים מלמעלה".

-עד כמה זה עוזר לך שאייל גולן בוחר לשיר שירים שלך?
"זה לא הפך אותי לקונצנזוס, אבל בעזרת השירים יש אנשים שלא הכירו ונכנסו לבדוק ונחשפו אלי. זה מה שקרה בעקבות השירים האלה. אבל הקהל שלי ברובו מכיר אותי עוד מלפני שהתחלתי לכתוב שירים. אני עושה דרך ארוכה, ואני בתחילת הדרך שלי. אני לא מצפה שביום אחד כל המדינה תכיר מי זה פאר טסי. השירים לאייל זו עוד דרך לאסוף קהל. אם הקהל של אייל אהב את השיר, זה אומר שאני יכול להתחבר גם אליהם. אני לא איזה כותב שירים.  תמיד יש פניות ממני לכתוב, אבל אני לא יכול לספק כי אני לא כותב הרבה, ושומר את הרוב לעצמי. למרגול כן כתבתי שיר והיא תוציא אותו. כי זו מרגול, זה סוג של חלום, ולא יכולתי לעבור על זה בשתיקה. במקרה שלה הלב שלי רצה. המון דברים בקריירה שלי מונעים מרגש. זה תלוי כמה אני רגיש לעניין".

פאר טסי פרומו (צילום: גיא הכט)
"עד היום כתבתי אולי עשרה שירים ובכולם השתמשתי" | צילום: גיא הכט

פאר טסי, כיום בן 29, גדל במשפחה ממוצא תימני מפרדס חנה, בה הוא מתגורר עד היום. כבר בגיל שש החל לשיר בבית הכנסת אצל המורי. כשהתבגר עבר מבית הכנסת למועדוני קריוקי. בצבא שירת בקרבי ואחרי השחרור התקבל ללהקת הבידור של רשת מלונות פתאל בים המלח. בהמשך מונה למנהל האמנותי של הלהקה. אחרי כשנה בתפקיד החליט מנכ"ל הבידור ברשת לבנות לו מופע יחיד וטסי הפך לזמר-הבית של רשת המלונות בכל הארץ.

כעבור שנתיים עזב את תחום הבידור במלונות והחל לאסוף חומרים לאלבום. הוא הוחתם בחברת "טאלנט הפקות" ובהמשך עבר לניהולה של שרית פרנקו. את העבודה על אלבום הבכורה עשה בעיקר בעזרת המפיק המוזיקלי והמעבד יעקב למאי, בכיר המפיקים במוזיקה הים תיכונית (שני שירים באלבום הפיק לו אריק זנתי ועוד שניים ציקי זנתי). למרות זאת, ולמרות שהוא שר מזרחית, טסי מתנגד לתיוג: "אני פועל במוזיקה הישראלית ושר מוזיקה ישראלית. לא הגעתי משום ים תיכון, נולדתי בישראל. השורשים שלי מתימן. טסי זה שם שסבא שלי קיבל כשבא לארץ. הוא היה יתום ושאלו אותו מה שם המשפחה שלך. הכינוי שלו היה 'טסי', אז זה נהיה שם המשפחה".

-קראת לאלבום "פאר טסי".
"נכון, כי אני מנסה להיות אני. אני לא מסתכל על אף אחד אחר. אני רוצה שיהיה פה פאר טסי. בשירים שמתאימים והם שלי וסגנון שלי. בסופו של דבר השירים מדברים בעד הזמר. השירים שלי מדברים אם זה טוב או לא. הקהל מחליט ואני הולך איתו".

-מי הוא פאר טסי שניבט מהאלבום?
"לא יודע מה יבינו מהשירים. הקהל שלי יכול להגיד. מי ששומע את השירים, כותבים או מבקרים. אני נוגע בסיטואציות. האהבה זה הדבר הכי חשוב לי בחיים. האהבה שלי, החברה שלי, טל, אנחנו הרבה שנים יחד. היא צעירה ממני בשנתיים, בת 27. היא תמיד נמצאת והיא משמשת לי השראה, גם לפני ואחרי שמקליט, אני מראה לה ומתייעץ איתה והיא מביאה לי את הברכה. היא גם מתקנת אותי הרבה, בעיקר בטקסטים. היא מאוד מחמירה איתי ומתקנת כדי שייצא הכי מושלם שיש".

-איזה שיר שלך נכתב עליה?
"כתבתי על מצבים שקרו לי איתה. למשל השורה 'את חכמה ואני יודע רק לשיר' ב'הלב על השולחן' זה עליה, כי היא מאוד חכמה. זה לא ממש על היחסים שלי איתה, זה שיר 'תחזרי אלי' כזה. לא כתבתי אותו עליה, אבל זה מהרבה השפעות מכל הסביבה, אני לוקח מפה ומפה. את השורה הזו לקחתי ממנה".

-"הלב על השולחן" הוא בעצם הלהיט הכי גדול שלך.
"אייל זמר של עשרים שנה ואני של חמש. והוא בטופ של המוזיקה הישראלית. אני עובד בשטח ושיר שלי מביא 650 אלף צפיות תוך כמה חודשים, בלי טלוויזיה. המוטיבים של להיט בשיר כמו 'דפיקות הלב' יותר חזקים בעיני מאשר ב'הלב על השולחן'. מבחינה מתמטית הוא להיט יותר גדול בהרבה".

-אתה מוציא אלבום בלי אף להיט גדול באמת.
"השירים שלי חזקים מאוד ביו טיוב. אני לא זמר של שיר אחד, ואני שמח שאין לי להיט אחד שהוא מעל השאר שכולם מחכים לו בהופעות. אני מבסוט מזה. חוץ מזה, מתי לאחרונה היה להיט באמת גדול בארץ, חוץ מהשירים של אייל?".

-"יש לך" של שלומי שבת, אבל נעזוב את זה. איך נולדו שירי האלבום?
"אספתי שירים לאורך השנים. חלק מהשירים כתבתי וחלק כתבו לי. קיבלתי השראה מדברים שקרו לי בדרך ולאנשים מסביבי. לקחתי את זה אלי. אני יכול להיות מושפע מספר או מסרט, וגם מדברים שקורים לחברים שלי או שקורים גם לי. למשל יש לי חבר מאוד טוב שכתבתי עליו את 'דפיקות הלב'. אני מדבר בשיר הזה אליו. או 'החיים לימדוני' שזה טקסט שחבר שלי נתי דבח כתב עלי ואני שיפצתי. הוא מדבר על המפגשים שלי ביום שישי בצהרים עם אמא שלי. זה רגע משמעותי עבורי. בשנה האחרונה אני לא פוגש את ההורים הרבה כי אני עסוק. עם אמא שלי אלו השיחות החשובות. היא מדרבנת ודוחפת ואומרת לי שאין שום קושי בעולם שיכול לעצור אותך. מאז שהשתחררתי מהצבא החלטתי שאני אהיה זמר וההורים וכל המשפחה מאחורי הכי שאפשר".

-אתה עובד עם מקצוענים: יעקב למאי, שרית פרנקו, אייל גולן.
"זה בחלק מהדרך שאני עושה ובזיעת אפי. חיפשתי חיבורים טובים, בהתחלה הם לא היו. יש לי את חנן המנהל האישי ושרית שמנהלת. היא 25 שנה בתחום, מקצוענית. צריך להיות אמן אצלה כדי להבין, אחרת אתה לא יכול להבין. הזמרים הבכירים לנו נמצאים אצלה. היא וחנן יכולים לקדם את הקריירה שלי למקומות טובים. זו בעצם הדרך שלי. לא ללכת ישר ולהוציא שירים, אלא סבלנות ולחכות ולהתמיד. אני שומע סקיצות ונהנה לעבוד עם כותבים. אני מתרגש מלשיר שירים של אחרים, כי הנשמה שלי קודם כל שרה, אחרי זה היא כותבת. אני לא יכול לכתוב אלבום כל שנה".

-למה לא?
"אני לא כותב הרבה, אני שר יותר. אני יותר זמר מאשר כותב. התחלתי לכתוב רק בשנתיים האחרונות. עד היום כתבתי אולי עשרה שירים ובכולם השתמשתי. אני לא חושב שאני צריך להוציא לאור שיר שלא אשתמש בו. אם השיר לא מתחיל לי טוב אני עוצר. אבל אני מנסה לכתוב בכל שעה שאני יכול, שפנויה לי. יש לי חדר עבודה, שם אני עובד מול המחשב. כיוון שאני לא מנגן על שום כלי אני מקליט ישר למחשב ואז רץ לעשות סקיצה".

-כזמר מה הכי מאפיין אותך?
"הקול שלי. אנשים מוצאים בו משהו מיוחד. אני מביא את עצמי לתוך השיר, משתדל להתכוון כמה שיותר, אחרת אני לא שר, אבל קשה י להעיד על עצמי, במה אני טוב. אני לא מרגיש בנוח עם זה. תקרא תגובות מה שכותבים עלי ביו טיוב".

-במה התפתחת בזמן העבודה על האלבום?
"בתוך כל המוזיקה הישראלית שיש היום שמתי לי פינה משלי, בעיני הקהל שלי. יש לי את המוזיקה שלי, השירים שלי, יש לי את הזיהוי שלי. זה הישג יפה מבחינתי. מכאן זה ללכת ולהמשיך ולפתח ולצאת מהקופסה ולעשות דברים שיש עליהם את החותמת של פאר טסי ואני בדרך הנכונה".

-אילו דברים למדת?
"שכדי לעשות פה משהו אמיתי צריך לחדש, זה השיעור. 'הכל יכול' זה דוגמה ו'החלומות שלי' ודפיקות הלב' ו'בלי לומר שלום' - הם לא שירים שגרתיים. זה מה שאני רוצה. להפתיע זה המוטו שלי".

-נקודת המפנה היתה בזכייה שלך בפסטיבל הזמר.
"כן. נקודת מפנה מבחינת התקשורת, לא הקהל שכבר הכיר אותי הרבה לפני. בפסטיבל קיבלתי חשיפה, שרתי בחי בערוץ כלשהו, מה שאני לא מרבה לעשות. לא חשבתי שכמות כזו של אנשים תראה אותי בטלוויזיה ותתעניין. התוצאות היו מספקות. אני מודה שזכיתי שם".

-מי זה הקהל שלך? על כמה אנשים מדובר?
"אין לי מושג כמה. עוד לא התחלתי הופעות פתוחות, בקרוב נתחיל. אני עובד במועדונים, אירועים, חתונות וועדי עבדים כבר חמש שנים, וזה לא מעט. יש לי מופע שמורכב משירים שלי ושירים שגדלתי עליהם - זוהר, ישי ואייל .אספתי קהל אבל אני לא יודע כמה בדיוק, אבל אני מקבל הרבה פידבקים".

-איפה אתה בעוד חמש שנים?
"עם עוד שלושה אלבומים ומופע שהולך וגדל עם הזמן ושירים שיישמרו לי. שאת האלבום הזה ישמעו גם עוד חמש שנים ואת החדשים. המטרה היא להישאר, להמשיך בהתמדה, לספק את עצמי ואת הקהל שלי. אני לא מדבר בקלישאות של להופיע בקיסריה. אפשר לרקום חלומות ובסוף הקדוש ברוך הוא משנה את הכל. אני נשאר נאמן לעצמי ומרצה אותי ואת הקהל שלי. זה הכי חשוב".