אם בוחנים את העשור האחרון מבחינה מוזיקלית, אפשר להצביע על שתי תופעות בולטות במיוחד: האחת, כניסתה של המוזיקה המזרחית (או בשמה הפוליטיקלי קורקט, הים תיכונית) ללב המיינסטרים הפלייליסטי. השנייה, יציאת אמנים מהארון.
אך שתי התופעות הללו מתקיימות במקביל, וכמו קווים מקבילים, עושה רושם שהן לעולם לא ייפגשו. למרות הפתיחות הגדולה לנושא והשינוי (היחסי) שעברה החברה הישראלית ביחסה לגייז, עושה רושם שהקרקע עדיין לא מספיק בטוחה כדי שגם זמרים וזמרות ים תיכוניים יצאו מהארון בעקבותיהם של עברי לידר, אדם, יהודית רביץ, קורין אלאל, אמיר פיי גוטמן ואחרים.
הסיבות רבות ומגוונות: לבני עדות המזרח יש סטריאוטיפ של חברה שמרנית יותר ולכן הפופולריות של האמן עלולה להיפגע, וגם, אסור לשכוח שרבים מהשירים המזרחיים של העת האחרונה עוסקים ביחסי בינו לבינה, ואנחנו מניחים שאתם מבינים לבד למה זו בעיה.
המערך השיווקי הענף של הזמר הים תיכוני כולל שירי אהבה שהופכים לרינגטונים סלולריים רבי הורדות, אירועים בחתונות ובחפלות אהבה אחרות. לאף אחד, גם לא לאלה שחיים בתחום, אין הערכה איזו השפעה תהיה לכל זה על זמר או זמרת ים תיכוניים שיצאו מהארון, ועלולים - בתרחיש הגרוע ביותר - לאבד את החלק העיקרי של פרנסתם. כי מי ירצה שבחתונה שלו עצמו יפזז אדם שמעדיף איחוד זוגי אחר מזה של אדם וחווה.
ואולי, מי יודע, ברגע שיצא הראשון מהארון יפרצו הדלתות וצעירים - ואולי אף מבוגרים - נוספים ינהרו אחרי אותו אמן שהיה אמיץ מספיק כדי לחשוף את זהותו המינית. אבל השאלה המרכזית היא לא מה יקרה, אלא האם למישהו או מישהי בזמר המזרחי יהיה מספיק אומץ לנסות?
"הקהל מפחד, האמרגנים לא רוצים שיצאו מהארון"
"גייז בזמר המזרחי זה טאבו, ואין מה לדבר על זה בכלל", אומרת מרגול. "בעיני רבים זה דבר שהוא לא קיים, ולא מציינים אותו בשום אופן. יש התנגדות משפחתית עזה לדבר הזה, למרות שיש בזמר המזרחי הומואים ולסביות למכביר".
אז למה הם לא יוצאים מהארון? בגלל המשפחה?
"ממש לא. גם הקהל מפחד מהעניין הזה, ורואה את זה כדבר לא בסדר, וגם האמרגנים שלהם לא רוצים שהם יצאו מהארון. הם אלה שלוחצים שהאמן ישמור על תדמית של סטרייט, כי בעיניהם זה נראה כמו משהו לא תקין".
את רואה שינוי באופק?
"לא יודעת. זה ייקח הרבה מאוד זמן. תראה כמה זמן לקח לאשכנזים, והז'אנר המזרחי יותר דתי ויותר שמרן. אני בכלל לא מבינה את הלהיטות הזו לצאת או להוציא מהארון. לא צריך להכריח אף אחד לעשות מה שהוא לא רוצה, צריך לכבד את הבן אדם ולא לחטט ולשאול אותו למה וכמה. הוא שר, הוא אמן, די לי בכך".
"אם מישהו ייצא מהארון זאת תהיה פריצת דרך ענקית"
"אני חושב שזה קשור ברמת התודעה של ההומואים והלסביות עצמם, באופן שבו הם תופסים את עצמם ככאלה", טוען גל אוחובסקי, אחד מראשי הקהילה ההומו-לסבית בישראל. "אין אף אדם בזמר המזרחי שחי לגמרי בגלוי עם זהותו המינית ולוקח חלק פעיל בחיי הקהילה. הם חיים את החיים האלה באופן חלקי, וייקח הרבה זמן עד שיבינו כמה מיותר ועצוב זה להיות בארון, וכמה זה מקשה להם על החיים".
אולי הם חוששים מתגובת הקהל וחיסול הקריירה?
"זה לא יחסל להם את הקריירה, להיפך. הקהל יקבל את זה באהבה. מרגול תמיד אומרת שאם מישהו יעז לפגוע בזמר או זמרת מזרחית שיצאו מהארון, היא תחסל אותו באופן אישי. זה אומר שתהיה לו רוח גבית חזקה מכל החברים שלו למקצוע, ואחרי זה גם מהקהל הגדול שלו".
האסטרטגיה של האמרגנים, שמניחים שיציאה מהארון לא טובה לקריירה, היא נכונה?
"'יש כאן שיקול שיווקי, אבל בעיקר נראה להם שזה דבר לא חשוב. הם לא מבינים כמה זה חשוב לאדם עצמו, ואם שואלים אותם מה עדיף, באינסטינקט הם עונים 'עדיף לא הומו'".
הזמר המזרחי הראשון שייצא מהארון יפרוץ דרך?
"כן, זו תהיה פריצת דרך משמעותית. יש היום מין משוואה כזאת לא טובה שזמרים מ'השוק הלבן' כן יצאו מהארון וזמרים מ'השוק השחור' לא יוצאים מהארון. זה למעשה מקבע את השוק הים תיכוני כשוק פחות מפותח, ולכן אני חושב שאם מישהו ייצא מהארון זו תהיה פריצת דרך ענקית. בנוסף, זה יראה שהם לא מפחדים משום דבר וגם לא נופלים מהאשכנזים בשום דבר".
"אולי אין זמר מזרחי הומו?"
רונית ארבל, מנהלת יחסי הציבור של אמנים רבים, בהם ריטה, נינט ואייל גולן, לא רואה קשר בין הארון של זמרים מזרחיים לפחד מתגובת המשפחה והקהל. "אם מישהו חושב שזמרים מזרחיים לא יוצאים מהארון בגלל התחשבות בעדה או בערכי משפחה אז שידע שזו מחשבה חשוכה. מזמן הוכח שהנטייה המינית לא פוגעת במהלך השיווקי של אף אמן. אין שום משמעות ל'עם מי אתה נכנס למיטה' ולהצלחה או לכישלון שלך בשוק המוזיקה בישראל ובעולם. אם יצאת מהארון ויש לך חרא של תקליט - הוא יכשל, ואם לא יצאת מהארון ויש לך תקליט מעולה - הוא יצליח".
אז למה אף זמר מזרחי לא יוצא מהארון?
"אולי אין זמר הומו בזמר המזרחי, ואולי אין אף זמרת שהיא לסבית? שום מבקר מוזיקה, שדר רדיו או מעריץ לא מעוניין לדעת מה הזמרים עושים במיטה שלהם. זה חשוך לטפל בדברים האלה. זה שגל אוחובסקי וחבר מרעיו יוצרים לחץ על אנשים לצאת מהארון מתוך הנחה שהם חושבים שהם יודעים שמישהו הומו או לסבית, זה עדיין לא עושה את המישהו הזה הומו או לסבית".
את לא מכירה זמרים מזרחיים שחוששים לצאת מהארון?
"אין שום חשש לצאת מהארון ואין מקרה של פחד מתגובת קהל, הדבר הזה לא קיים. עצם השאלה שלך מובילה למחשבה שאמני הזמר הים תיכוני הם פרימיטיביים והאמנים האשכנזים הם נאורים".
עברי לידר, אחד הזמרים המזוהים ביותר עם הקהילה ההומו-לסבית בישראל, מסכים לחלוטין עם ארבל. "ההערכה שעד עכשיו אף אחד לא עשה את זה בגלל העניין העדתי זו מחשבה מתנשאת. חשש לאיבוד קהל יש אצל כולם, וזה לא יותר רלוונטי אצל המזרחים. בנוסף, העיסוק בקריירה הוא לא הדבר הכי חשוב בחיים. בן אדם עם קריירה מוצלחת הוא לא בהכרח בן אדם מאושר, ובן אדם ששלם עם הסביבה שבה הוא חי ועם עצמו, הוא בן אדם שיש לו יותר בסיס לאושר. בכל תחום, לא רק במוזיקה".
אבל יכול להיות שלפחד הזה יש בסיס מוצדק, לא?
"עד שמישהו לא יעשה את זה, אף אחד לא ידע מה יקרה. מי שיהיה הראשון שיעשה את זה יכול להפוך לגיבור תרבות, או שלא. אי אפשר לדעת. יכול להיות שהוא ירוויח קהל אחר, לא? אנחנו לא יודעים, אבל זה לא משנה, כי הוא ירוויח את עצמו. זה נראה לי הרבה יותר חשוב מאהבת הקהל".
"איזה זמר ירצה לקחת סיכון?"
"האמנים המזרחיים היום מאוד מחושבים", מזכיר אלון אמיר, הומו מוצהר ואיש יחסי הציבור של ליאור נרקיס ועומר אדם. "אני לא מדבר רק על מיניות, אלא גם על התבטאויות פוליטיות, דיבורים על צבא וכו'. הכל יכול לפגוע במכירת הופעות ובאיבוד הפרנסה. איזה זמר ירצה לקחת את הסיכון ולאבד את הקהל שלו? אף אחד לא יודע איך הקהל המזרחי יגיב ליציאה מהארון, כי זה עוד לא קרה".
מתי זה יקרה?
"במוזיקה המזרחית זה יותר מורכב, כי המזרחי במהותו מחובר לסטריאוטיפ של מאצ'ו גברי. יכול גם להיות שלקהל לא תהיה שום בעיה והפחד הוא מהתדמית שהתקשורת תצייר. צריך לזכור שהמוזיקה המזרחית נמצאת במיינסטרים התקשרותי רק כחמש שנים, שזה זמן קצר יחסית לאשכנזית, שנמצאת שם עשרות שנים ומרגישה הרבה יותר בטוח במקום שלה. יכול להיות שזה תהליך, ובסוף גם זמרים מזרחיים יצאו מהארון. ברגע שהראשון יעשה את זה, אם הוא יתקבל בטוב, לאחרים כבר יהיה הרבה יותר קל".
אורי סלעי, עורך ערוץ 24, טוען שמי שזה לא יהיה, הוא לא צריך לחשוש מתגובה קיצונית. "הקהל שצורך מוזיקה מזרחית הוא הרבה פחות מטומטם ופרימיטיבי ממה שחושבים, הוא יידע לאכול את זה. הוא יידע להעריך את הכנות של האמן ולקבל אותו. צריך לזכור שיציאה מהארון היא לא עניין של עסקים או של קריירה, אלא עניין של איכות חיים, ולכן סביר להניח שזמר שיעשה את זה - יכתוב גם שירים הרבה יותר טובים".
ייתכן שמנהלים מפחדים שהטאלנט שלהם ייצא מהארון כי זה יזיק לו לקריירה?
"זה נכון שיש פה סיכון מאוד ברור שהמנהלים צריכים לקחת, כי הם לא יודעים איך הקהל המזרחי יגיב לשינוי התדמיתי של האמן. בגלל שהם כל כך מצליחים כרגע הם עטופים במנהלים ויחצ"נים, ומסתובב שם הרבה מאוד כסף. ברור שהמנהלים לא רוצים להסתכן, הם רק רוצים שהחתונות ימשיכו לזרום ולדפוק בכל חודש".
וכמה זמן כל זה יכול להימשך?
"אני חושב שזה עניין של זמן. בסך הכל מדובר באמנים מתוחכמים ומודעים, ועם כל הניסיון לצייר אותם כבובות, הם הרבה פחות תלויים על חוטים ממה שנדמה. כל אחד, בסופו של דבר, יודע איך לנהל את חייו ומה נכון בשבילו. אני יודע שיציאה מהארון מפתחת אותך כאמן, וכנות זה דבר קריטי לאמנים".
כל העדכונים הכי חמים מהארץ ומהעולם ישירות לנייד
שלחו את המילה מבזק למספר 5000 ותתחילו להתעדכן