עומר פארוק טקבילק (צילום: אנדוניס מאמילוס)
אורח הכבוד של פסטיבל העוד. עומר פארוק טאקבילק | צילום: אנדוניס מאמילוס

פסטיבל העוד יחגוג בנובמבר הקרוב עשור להיווסדו ושנה שישית כאירוע בינלאומי, בירושלים (12-26.11) ובנצרת (24-27.11). הפסטיבל יציג גדולי מוזיקת עולם כמו עומר פארוק טקבילק, ארא דינקיג'אן ויורדאל טוקג'אן, בכורות עולמיות, הפקות מיוחדות, אורחים מחו"ל ואמנים ישראלים, וכן אמני רוק ישראלי שישתלבו בנוף האוריינטלי-מזרחי-בינלאומי של הפסטיבל הססגוני.

הכוונה היא ללהקת נקמת הטרקטור שיפתחו את הפסטיבל במחווה לרב והמשורר משה אבן-עזרא, ערן צור בעיבודים וחידושים לפיוטיו האבודים של ר' ישראל נג'ארה, ודודו טסה, שישיב לחיים את הצלילים של סבו, המלחין דאוד אלכווייתי, במופע משותף עם יאיר דלאל.

עומר פארוק טקבילק - "צלילים של קסם ורוחניות"

אורח מיוחד וחשוב בפסטיבל יהיה המוזיקאי הענק עומר פארוק טקבילק, ואיתו האנסמבל שלו. טקבילק מגדיר את יצירתו "קוסמית", משלב בה בין המסורת הטורקית שעליה גדל לבין זרמי מוזיקה עכשוויים. הוא זכה למעריצים רבים בקרב מוזיקאים ואוהבי מוזיקה בעולם כולו. בפסטיבל יבצע את המופע "צלילים של קסם ורוחניות", בהשתתפות נגנים מרחבי העולם, ובהם גם בנו מוראט בכלי הקשה. 

טיטי רובן (צילום: לואי וינסנט)
ג'יפסי קינג. טיטי רובן | צילום: לואי וינסנט

שני מפגשים משולשים גדולים יתקימו בפסטיבל. הראשון יפגיש שלושה מגדולי נגני העוּד החיים, שיתכנסו בפסטיבל למפגש נדיר וחד-פעמי: הראשון הוא תייסיר אליאס מישראל, המביא השפעות ערביות קלאסיות. השני הוא ארא דינקיג'אן הארמני,מייסד להקת "נייט ארק", המייצג את המפגש בין המסורתי לעכשווי. השלישי הוא יורדאל טוקג'אן, הטורקי, המושרש היטב במסורת העתיקה. השלושה יארחו את זוהר פרסקו. על המפגש אומר דינקינג'אן: "כאשר נפגשים על בימה אחת עם ענקים כאלה, השאלה הראשונה היא, מה לנגן? התשובה היחידה היא לנגן את מה שאתה. בקטעי הסולו אאלתר ואנגן שירי-עם ארמניים, ובנגינה בצוותא אהיה קשוב - ואשמח בשמחת האחרים. אני חבר גאה באחוות המוזיקה".

מפגש משולש נוסף הוא בין שלושה סולנים צרפתים בעלי שם עולמי: אשף כלי ההקשה קייוואן שמיראני, משמר ומחדש דגול של אמנות כלי ההקשה האירנית, אשף האקורדיון פרנסיס וארי, ואמן העוּד, הגיטרה והבוזוקי טיטי רובן, שהקליט את אחד מאלבומי המוסיקה הצוענית הטובים ביותר לדעת מבקרים. בתורו, כל אחד משלושת הסולנים הדגולים והמפורסמים מפנה בשמחה את מרכז הבמה ונעשה למלווה של עמיתיו.

מחוות לעבד אלווהאב, אום-כלתום ופריד אלאטרש

סודהא ראגונתן (צילום: DR)
"הקול של דרום הודו". סודהא ראגונתן | צילום: DR

עוד בפסטיבל: סודהא ראגונתן, מגדולות המבצעות החיות של המוסיקה הקרנאטית - המוזיקה הקלאסית המסורתית של דרום הודו, במופע "הקול של דרום הודו". במופע משלבת ראגונתן בין ידע מופתי במסורת עתיקה לבין סקרנות עזה באשר לתרבויות מוסיקליות אחרות.

בהמשך לסדרת המחוות המסורתית של פסטיבל העוּד תתקיים השנה מחווה לשלושה מגדולי הזמר הערבי בכל הזמנים: עבד אלווהאב, אום-כלתום ופריד אלאטרש. את המחווה יבצעו שני אורחי כבוד של הפסטיבל, מן החשובים שבאמני המוסיקה הערבית: הזמר אליאס עטאללה, יליד חיפה, הנחשב לאחד מטובי המבצעים של שיריו של עבד-אלווהאב כיום, והזמרת ויולט סלאמה, ילידת חיפה, מן המוערכות והפופולריות שבזמרות המוסיקה הערבית בנות זמננו, המופיעה בקביעות על במות מצרים, ירדן, טוניס, תימן וארה"ב.

 מבוכרה ופרס ועד צפון אפריקה, מרוקו ואנדלוסיה

במופע מיוחד נוסף יתקיים מסע מוזיקלי מבוכרה ופרס ועד צפון אפריקה, מרוקו ואנדלוסיה עם הזמרת הדר מעוז, בוכרית במוצאה, שהופיעה עם הרכבים כמו הברירה הטבעית, לב טהור וסולטנה; ועם יואל בן-שמחון, מוסיקאי ומוסיקולוג, מרוקאי בן הדור הראשון בארץ, ששב לאחרונה ארצה לאחר שהות ארוכה בניו-יורק. במופע מפגישים השניים בין המסורות והסגנונות שהכירו מאז ינקות לבין סגנונות וצלילים נבדלים, זרים-מוכרים, מרגשים ומסעירים.

בפסטיבל אף תבוצע בבכורה היצירה "עד עדי עד" מאת פרץ אליהו, על פי טקסטים מתוך "ספר יצירה" המיסטי: ספר שהוא מאבני היסוד של הקבלה, ומיוחס על פי המסורת לאברהם אבינו. כמו כן יופיעו אנסמבל מכתוב, תזמורת תרשיחא, המופע "דבקה פנטזיה", אנסמבל אן קורדייס מיוון, רונן שפירא יארח את נגן העוּד רמסיס קסיס, ועוד

הפסטיבל, בהפקת בית הקונפדרציה בירושלים ובניהולו האמנותי של המנכ"ל אפי בניה, יתקיים בבית הקונפדרציה, בתיאטרון ירושלים, במרכז ז'ראר בכר, בבית אביחי ובמרכז שמשון - בית שמואל בירושלים. נוסף לכך יתקיימו ארבעה מופעים בשלוחת הפסטיבל בנצרת.

הפסטיבל מוגדר על ידי מפיקיו כמפגש מוזיקלי בין תרבויות המזרח התיכון ותרבויות אחרות, ובמרכזו ניצב העוּד, המכונה "מלך הכלים הערבי", ולצדו קרובי משפחתו וגלגוליו השונים בתרבויות המזרח והמערב: הלאוטה, הקמנצ'ה, הסאז, הגיטרה, הצ'לו והכינור.

הפסטיבל מתקיים בתמיכת האיחוד האירופי, קרן ברכה, משרד התרבות והספורט – מינהל התרבות, עיריית ירושלים, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, הקרן לירושלים, משרד החוץ – האגף לקשרי תרבות ומדע, קרן קרב.