המעצר והחקירה של קובי פרץ בחשד להעלמת מיסים הם כמובן לגיטימיים. שלטון החוק, מדינת חוק, מדינת משטרה, הכל ברור וגלוי, אתם יודעים. גם אותי וגם אתכם וגם את ראש הממשלה מותר לקחת לחקירה. אבל הבעיה היא אחרת. הבעיה היא שאיכשהו כשמחפשים כסף שחור תמיד נופלים על הזמרים, ובמיוחד על הזמרים ממוצא מזרחי (אצל האשכנזים מחפשים סמים, משום מה). חקירות, הפצת שמועות, הכל הולך. עשו את זה למושיק עפיה, עשו את זה לאייל גולן, עשו את זה לעופר לוי, אפילו ליוסי בובליל, קצת אחרי שהוציא שיר. כי קל לפתוח עיניים על מי שמצליח, בדיוק כמו שקל לרכוב על הגב ולדרוס את מי שנופל.
נכון, יש במוזיקה הישראלית כסף שחור, שלפעמים עושה את ההבדל בין דירה שכורה לפנטהאוז, בין טוסטוס ליגואר. אבל תראו לי תחום אחד במדינה הזו שאין בו כסף שחור, שנקי מעסקים שחורים. אחד. מי אמר שהשחור נמצא דווקא אצל אותם אנשים? דווקא אצל ה"שחורים"? למה דווקא הם?
בגלל ההופעות בהיכל התרבות, קיסריה ונוקיה? בגלל שכל לילה הם סוגרים שתיים-שלוש חתונות? בגלל הג'יפים, המרצדסים וה-BMW? מה כואב לכם? שקובי פרץ סגר עוד 18 הופעות בנוקיה ואייל גולן סגר 4 או 8 או 12? כואב לכם שהחבר'ה האלה קרעו את התחת במשך שנים ובסוף הראו לכולם מאיפה משתינה הדרבוקה ועשו כאן מהפכה מוזיקלית ותרבותית?
מפרגן לקובי פרץ על הדרך שעשה עד לפסגה
אם קובי פרץ עשה משהו לא בסדר - שיחקרו, שיבדקו, אם צריך שגם יתבעו ויענישו. אבל התחושה היא שנטפלים שוב ושוב למי שנמצא בכותרות, שמחפשים את מי שעושה קופה, שמי שלרגע אחד מצליח בגדול הופך בבת אחת לטרף קל. קל מדי. יש תחושה שכמו בפרשת מוני פנאן מחפשים לעשות כותרות מהירות ולהזמין צוותי צילום לחקירות, מעצרים ודיונים בבתי משפט. יש תחושה שאם לא היו קוראים לו "פרץ" היו מתייחסים אליו אחרת.
אני מכבד את משטרת ישראל ואת כל זרועות החוק במדינה (והכסף היחיד שיש לי בבנק זה תוכנית חיסכון לילד, תבדקו), אבל נמאס מהניסיונות שלהם להרוויח יחסי ציבור על חשבון האמנים, שבסך הכל מנסים להתפרנס בכבוד.
קובי פרץ גדל אצל משפחה קשת-יום באחת השכונות הרעועות ביותר בארץ - כפר שלם שבדרום תל אביב, שכונה של אנשים טובים בסך הכל, צנועים, ממנה יצא גם שבי זרעיה. במו ידיו, קולו וכישרונו טיפס פרץ למעלה, ואת כל אלה לא יקחו ממנו. אז גם אם הוא לקח לכיס שקל אחד יותר מדי, או יותר, או הרבה יותר, אני עדיין מפרגן לו על הדרך הארוכה שעשה עד הפסגה.