אתמול חגג דוד דריי, יוצא "הכוכב הבא", את יום הולדתו ה-18 והבוקר הוא מוציא את סינגל הבכורה שלו, "מה? תגידי לי מה?", שיצרו אלעד טרבלסי ואסף צרויה. בשיר הקצבי משלב דריי שירה בצרפתית, על רקע מוזיקה ים תיכונית.

"נולדתי בצרפת, גרתי שם עד גיל 11, השורשים של המשפחה הם מאלג'יר, ואני מתחבר למוזיקה מזרחית", הוא אומר. "הסגנון שבחרתי עכשיו הוא סגנון מזרחי. למדתי חזנות ופיתוח קול בבית כנסת במשך כמה שנים, גדלתי על זה, ואמרתי שאני רוצה ללכת על משהו שאני שלם איתו במאה אחוז ומושרש בי. זה שיר שמח ומקפיץ כי אני בחור צעיר בן 18 ורוצה שיכירו אותי כמישהו שבא לעשות שמח, לעשות טוב".

-זה סינגל ראשון מאלבום בכורה.
"הקלטתי עד עכשיו שישה שירים. המזרחית קיימת בכל שיר. השוני הוא בהגשה ובמסר. אני לא נתקע על מסר אחיד. הרוב יהיו שירי אהבה, לשם אני הולך. אבל יש מצע עיבודים מגוון, פופי-מזרחי ודברים אלקטרוניים. יהיו לנו אלמנטים מרוקאיים בבלדות, אלבום מעניין עם דברים יפים, אלבום 'פריסטייל' שנכנס להמון מקומות. אני לא מחפש משהו אחד אלא נפתח להרבה דברים".

-אתה שר בעברית וצרפתית באותו השיר.
"כן, אני מערבב צרפתית ועברית כמעט בכל השירים, כדי להדגיש את העובדה שעליתי מצרפת. לשיר בצרפתית זה אחת האיכויות שלי. אני עובד עם אסף צרויה ועם חן מצגר שהוא מדהים. יהיו גם כמה 'פריצות' עם ינון יהל, מפיק מוזיקלי מטורף בתחום האלקטרוני. זה אלבום שעובדים עליו שמות יפים".

"לא הרגשתי נוח להוציא את השיר בזמן המלחמה"

את החשיפה הגדולה שלו קיבל דוד דריי כשהשתתף בעונה הראשונה של התוכנית "הכוכב הבא", הגיע עד שלב רבע הגמר, זכה לביקורות טובות, אהבה רבה מהקהל ומהשופטים והתבלט עם הביצועים ל"ירח" של שלמה ארצי וקלאסיקות שביצע בשפה הצרפתית, שהעניקו לו את כינוי המחמיא "מייק בראנט הצעיר".

אבל הוצאת סינגל בכורה מרגשת אותו אפילו יותר משידור חי ב"כוכב הבא". "אני לחוץ ומתרגש", הוא מודה. "סינגל ראשון זה דבר שמחכים לו הרבה זמן, וזה סוף סוף קורה, ברוך השם. השיר היה אמור לצאת לפני חודש, אבל לא הרגשתי נוח להוציא אותו בזמן המלחמה, לא נראה לי אלגנטי. חיכינו לתקופה יותר שקטה והמשכתי לעבוד. אני מאמין שייצא מזה טוב.. אם אלוהים רצה שכך יהיה, אז ככה זה יצא, וזה עושה רק טוב".

דוד דריי: "תגידי"  (תמונת AVI: mako)
"אני יכול לקרוא לעצמי זמר היום, מה שלא יכולתי לפני שנה" | תמונת AVI: mako

-מתנה ליום הולדת 18.
"זהו, עכשיו אני חוקי (צוחק). חיכיתי לזה הרבה זמן. את יום ההולדת חגגתי עם המשפחה בבית, עשינו עוגה והיה שמח. הלילה אני יוצא עם חברים לבלות".

-חברה? מעריצות מ"הכוכב הבא"?
"לא, אין לי בחורה כרגע. לגבי מעריצות אני נשאר מקצועי ולא מתבלבל עם דברים כאלה. אהבה זה דבר מדהים, שאני נורא אוהב, אבל זה יצטרך להמתין. אני צריך להיות מרוכז במוזיקה, ובגילאים האלה בנות מוציאות אותך מריכוז".

-החודש אתם מציינים 11 שנה לעלייתכם ארצה.
"עלינו ארץ מתוך ציונות. היינו חילונים וחזרנו בתשובה בצורה יפה, ככה שיש יד אלוהים בסיפור. יש כאלה שלא מבינים למה עלינו, לא נראה להם הגיוני שנעזוב ונעלה. אבל אמונה זה לא דבר הגיוני, מוחשי, ובכל זאת אנחנו מאמינים כל יום כל היום. לעלות לארץ לא משתלם לכיס או לעתיד, לא מקצועית ולא כלכלית".

-כמי שעלה לפה וגדל במקום אחר, איך אתה רואה את המלחמה?
"כציונים תמכנו בחיילים ברמות גבוהות, חילקנו סוכריות, וכל חייל שהלך בכינו. עלינו לארץ כי ההגנה הטובה ביותר ליהודים בעולם נמצאת פה. אני מעדיף להיות יהודי בארץ ישראל כי פה יש אלוהים וצבא. יש כיפת ברזל רגילה וכיפת ברזל אלוהית".

-מה לדעתך צריך לעשות?
"אני תומך בצבא בממשלה. ביבי חשב יותר ממני על הדבר הזה, יש לו יותר ניסיון בנושאים כאלה. אני סומך עליו ועכשיו אני גם יכול להצביע לו. אני מאמין שמי שעובד בזה יודע לעבוד. אני מסתכל על בני גנץ ויודע שאני יכול לישון בשקט. אני לא אכנס לדעות של ימין ושמאל, אבל אני סומך על המנהיגים שלנו".

-איפה תהיה שנה מהיום?
"השאיפות גבוהות. אומרים שכגודל הציפיות גם האכזבות, אז אני לא פותח פה. יש מקווה ויש חושב רציונלית. אני מקווה שעד השנה הבאה כבר אוציא אלבום. אהיה אחרי אלבום ראשון והרבה יותר בוגר. אני מבחין על עצמי שאני מתבגר, לומד הרבה מאוד. אני יכול לקרוא לעצמי זמר היום, מה שלא יכולתי לפני שנה. בשנה הבאה אהיה זמר שעומד מאחורי מה שהוא עושה. יש לי מנהלת בשם מירי שהאמינה בי ואנחנו עושים דרך ביחד. אני מאוד שמח שהיא פגשה אותי. העבודה יפה עם הרבה אהבה, שרק נמשיך ככה".