פעם קראו לה "רינת בר", היום היא רק "רינת", אחת הזמרות הים תיכוניות היותר איכותיות שצמחו כאן בעשור האחרון. לפני כשנה לקחה רינת הפסקה בלתי רשמית לצורך לידת ביתה ליאן, שלאחרונה מלאו לה חמישה חודשים. את הקלטות אלבומה החדש עשתה ממש בחודשי ההריון אחרונים. ועכשיו חוזרת עם "חיכיתי לך", שיר רביעי מאלבום חדש שתוציא בחברת הניהול "תטה עושים מוזיקה".
"השיר הוא עם לחן בולגרי", מספרת רינת מביתה באשדוד. "תטה לוקח שירים מחו"ל ומפיקים אותם בארץ. יש להם יחסים טובים עם הפקות שם ואני מכירה את הבולגרים עובדת איתם הרבה. אני מרוצה מחיי היום יום. לא מזמן חגגתי יום הולדת 27 ומגדלת את ליאן, שהשם שלה הוא ראשי תיבות של 'לי אלוקים נתן'. אני שומרת מסורת ולא עובדת בשבת. משתדלים לשמור על המנהגים".
-איך זה מרגיש לחזור לעניינים?
"מרגיש מעולה. ההריון והלידה היו תקופה קצת קשה, אבל אין מה לעשות זו המציאות. הופעתי על במה עם סחרחורות, למשל עם רגב הוד בהיכל התרבות, זה היה בחודש תשיעי ולא שמו לב שאני מסוחררת. בהריון עצמו הוצאתי שיר או שניים, לא נתנו פול גז. עכשיו אני פנויה נפשית ופיזית לתחום שאני עוסקת בו. זה הכי כיף בעולם. להופיע ולשיר זה החיים, המהות והאמת שלי".
"גידול ילדים או אשת בית ומשפחה לא ימנעו ממני לשיר"
-איך תשלבי קריירה ומשפחה?
"כשאוהבים משהו ורוצים ויש אמביציה, אז שום דבר לא אמור להפריע. עם כל האהבה לילדה ולבעלי החיים שלי ההופעות זה העיקר. אני חיה מוזיקה. גידול ילדים או אשת בית ומשפחה לא ימנעו ממני לשיר. אתן את מלוא תשומת לבי למוזיקה כי בלעדיה אני לא חיה".
-מה השתנה בך לפני ואחרי הילדה?
"נוספה לי דאגה בלב. נוספו לי מחשבות אחרות. ויש בי יותר רגש בשירים. אין לי כרגע אורגן ולא ניגנתי הרבה זמן כי עברנו לבית חדש, אבל אני שרה לילדה שירים שבסוף ייצאו מהם להיטים. היא נותנת לי קו מחשבה או השראה וגורמת לי לשיר לה באוזניה דברים יפים".
-מה בעניין ההופעה חיצונית?
"זה מפחיד באמת. כזמרת על במות זה מאוד הפחיד אותי. איתי בנות שעלו עשרות קילוגרמים ולא ידעתי איך אוריד. אבל זה כל כך קל להוריד אחרי לידה. אני לא מבינה איך בנות נשארות שמנות. לא היה לי זמן לאכול, כי כל הזמן טיפלתי בילדה. אני היום יותר רזה מלפני ההריון. לא מזהים אותי מרוב שרזיתי, כמו אמא שלי יש לי גנים טובים. לא נשאר לי כלום אני עוד בחוב. אני רק 55 ק"ג היום. ממש רזיתי".
-הנקת?
"לא הנקתי וזה קצת החריד אותי. ילדתי בקפלן ברחובות והם מאלצים להניק. דחפו לי את הראש של הילדה וזה לא נראה לי בעין. לא הצלחתי להניק אז נתתי לה חלב אם בעזרת משאבות. לי זה נגמר ממש תוך שבועיים וזה חבל".
"אי אפשר לקרוא לאתי ביטון, ג'ולייטה ושני יצהרי מתחרות"
-בזמן שילדת קמו לך כמה מתחרות רציניות, כמו אתי ביטון, שני יצהרי וג'ולייטה.
"לא חושבת שאפשר לקרוא להן מתחרות. הן זמרות מצוינות, שני יצהרי ואתי ביטון ויש מקום לכולן. אני הכי מרוצה שזה קורה. הכוח הנשי צריך גם לשלוט פה בארץ. זה מראה על שוביניזם כי יש גל של זמרים מהשורה הראשונה וקשה היום לזמרות. אין שמחה יותר ממני שזמרות מצליחות".
-זו ממש תחרות על הפרנסה?
"אני לא חושבת. אם מזמינים זמר להופעה לא יבדקו מי יותר מצליח כי בצמרת ההפרשים קטנים. לכולם יש את המעמד שלהם ואין עם זה שום בעיה".
-במה את יותר טובה מאחרות?
"אני לא משווה את עצמי לאף אחת .זה לא קשור. לכל אחת יש את הכישרון והקול שלה. אני כותבת ומלחינה ושירים שלי הצליחו. זה מה שמבדיל אותי משאר הבנות. אני מנגנת ואני מוזיקאית. לא למדתי אבל אני מוזיקאית בנשמה, מנגנת על כל כך הרבה כלים. זה לא עושה אותי יותר טובה. זו אני".
-למה את מצטנעת?
"אני לא אוהבת להשוויץ. זמרת מצליחה בזכות הגרון והקול והכישרון ואיך שהיא מופיעה, לא מזה שהיא מנגנת על כלים".
"הופעתי בחודש שמיני והופעתי חודש אחרי הלידה"
-מה בהמשך?
"אני עובדת על אלבום שאמור לצאת בקיץ הקרוב. יש בדיסק כמה מפיקים מוזיקליים - תמיר צור, שיקו חייק, שי ראובני, יעקב למאי. מי שישלוט בדיסק יהיה תמיר צור. יש כבר חמישה שירים מוקלטים. יצאו כבר "שמלת כלולות",, "הגיע הזמן", "עשה לה טוב" וזה הרביעי. אני כבר חזרתי להופעות. הופעתי בחודש שמיני והופעתי חודש אחרי הלידה, הכל בסדר. הקהל מקבל אותי מצויין. באמת הרבה זמן לא קיבלו אותי ככה, יש הערכה מאוד גדולה וכל מה שקשור בהערצה. משהו התעורר, אני מרגישה את זה ממש בקרב הקהל".
-תרצי שהבת שלך תהיה זמרת?
"מאוד, אבל אחנך אותה שגם תתגייס לצבא וגם יהיה לה מקצוע אקדמאי, משהו שלא קשר לתחום שלנו ושהיא תשיר כתחביב, לכיף. אם היא תהיה ממש ובה אולי נעשה איתה משהו".