עם כניסת השבת של שנות ה-80', כשכל המדינה צפתה בסרט הערבי ששודר בערוץ הראשון והיחיד, זוהר עזרא ויעל בקר היו מהופנטים למסך קצת יותר מאחרים. הוא עקב אחרי כל ניואנס קולי בשירה והיא בלעה בשקיקה כל תנועת אגן קטנה של הרקדניות. שנים אחרי, הזמר הצעיר ורקדנית הבטן המוערכת חוברים יחד לערב מחווה למוזיקה עליה גדלו וממנה צמחו. קוראים למופע "אגדות" וכשמו כן הוא - אלף לילה ולילה בערב אחד.
מדובר בשילוב מנצח בין זמר ששר מוזיקה ערבית אוטנטית לבין רקדנית בטן, שמשלימה את התמונה בהרמוניה מושלמת לקולו כמו נחש לצלילי חליל. האינטראקציה המלבבת ביניהם יוצרת שעה ורבע של קסם חד פעמי. המופע נפתח ב"אל רביע" (האביב), יצירה של פריד אל-אטרש, הזמר הדרוזי שנחשב לאחד מהיוצרים הבולטים במוזיקה המצרית במאה שעברה. שיר האהבה המורכב והמטלטל בן ה-13 דקות מבוצע בשלמותו. זוהר חודר אל הנשמה בשירתו הזכה ויעל בתנועותיה המרהיבות והחושניות. בהמשך מבצע זוהר עזרא ערב רב של טעימות מנפלאות המוזיקה הערבית, ביניהם את "סירט אל חוב" (דרך האהבה) של אום כולתום ואת "סוואח" של עבד אל-חלים חפז.
זוהר מספר שהרגע המרגש ביותר בשבילו במופע, הוא ביצוע שירה של אימו, "נור אל עין" (מאור עיני). לא מפליא לשמוע את זוהר מסלסל מאוולים בנון שלאנטיות מדהימה, אחרי שמגלים שאימא שלו היא גאולה ברדה, אגדת הזמר הטריפוליטאי ומלכת החינות. למעשה, ברדה היא היוצרת היחידה של יהדות לוב אשר המציאה ז'אנר שלם של מוזיקה ישראלית בערבית טריפוליטאית שהיה מורכב מכל מיני סגנונות של מוזיקה ערבית. ברדה החלה להופיע בארץ על במות גדולות כבר בגיל 15, היא הייתה מלחינה את שיריה ומזמרת על ארץ ישראל. בשנות השישים הופיעה בכל רחבי הארץ יחד עם המתופף הקבוע שלה, מנשה, אביו של זוהר. מכוח האינרציה של המציאות הישראלית בימים ההם, היא ויתרה על טיפוח הקריירה לטובת גידול חמישה ילדים, וכיום היא מופיעה בחינות משפחתיות בלבד.
ועדיין, עם הייחוס המשפחתי המפואר הזה בנוסף לביצועים הקוליים המדויקים והמרשימים שלו, מפתיע לגלות שזוהר בכלל לא דובר ערבית: "שמעו בבית הרבה מוזיקה ערבית. הרבה מוזיקה טריפוליטאית, אבל גם הרבה מצרית. כל השליטה באינטונאציות זה דרך המוזיקה. אני לא דובר ערבית, מתרגמים לי את השירים בכדי שאבין".
אז למה בכל זאת ערבית?
"אני מאוד אוהב לשיר בערבית. יש לי תחושה של ריחוף כשאני שר בערבית, אני מרגיש כמו כלי נגינה. יש לי מנוחה בראש וחופש אדיר לשיר ולהרגיש שאני חליל. מעבר לזה חשוב לי להפיץ את המוזיקה המדהימה הזאת".
איך עלה הרעיון להעלות מופע בערבית?
"הכול התחיל במפגש דרך פייסבוק עם יעל, חברתי משכבר. כבר בפעם הראשונה שראיתי את יעל רוקדת לפני שנים מאוד התלהבתי ממנה. היא עשתה לי פלאשבק – ממש הזכירה לי את הרקדניות בטן של פעם שהיינו רואים בסרטים. זה היה נראה כמו הדבר האמיתי וזה ריגש אותי. כשנפגשנו קפץ הרעיון לשתף פעולה, שנינו רצינו לבצע את השירים שגדלנו עליהם. זה היה ברמת השליחות".
יש משהו מאוד תיאטרלי במופע. איזו חוויה עוברת עליך על הבמה?
"זה מכניס אותי למוד מאוד חגיגי. אני מאוד מעריך את המוזיקה הזאת וחשוב לי להישאר נאמן לביצועים המקוריים. גם אני קצת בסרט, האינטראקציה עם יעל שמאוד תיאטרלית בריקוד שלה ובכל ההוויה הבימתית שלה חדשה לי".
אחרי שפרץ לתודעה בתור בן טיפוחיה של אהובה עוזרי, זוהר עזרא הספיק להופיע ברחבי הארץ עם קובי אוז והתזמורת האנדלוסית הישראלית. הכינוי "הזמיר" כבר דבק בו ויש שמכנים אותו "זוהר החדש", משהו אחד בטוח – אי אפשר להישאר אדיש למנעדי קולו הנדיר של זוהר. במופע זוהר שר גם את "בין לבין", "כמו שיכור" ו-"איך", שלושת הסינגלים הראשונים מתוך אלבומו הראשון והמצופה בהפקתו המוזיקלית של קובי אוז. באלבום משולבים טקסטים של מאיר אריאל ושל אלתרמן – מעבר חד מהטקסטים בערבית.
גם באלבום צפויים לנו שירים בערבית?
"האלבום כולו בעברית, אבל ההפקה המוזיקלית שלו גורמת לו להישמע כמו קונצרט בערבית. שני הסינגלים הראשונים, "בין לבין" ו-"כמו שיכור", מאוד ממחישים את הסגנון של האלבום. אני אשמח מאוד להקליט אלבום שכולו בערבית בהמשך הדרך".
*זוהר עזרא יופיע ביום שבת 04/02/12 ב"היכל התרבות" של נתניה.
להזמנת כרטיסים 09-8308811