המיתון כבר כאן (תמונת AVI: חדשות)
עוד תזמורת בסכנת סגירה. האנדלוסית | תמונת AVI: חדשות

התקציב ל"תזמורת מוזיקת המזרח הישראלית" הופסק אחרי 13 שנה והנגנים מחפשים תורמים. הנגנים קוראים לארגונים, חברות ואנשים פרטיים, ששימור מורשת מוזיקת המקאם היהודית יקרה לליבם, לסייע בהחזרת התזמורת לפעילות.

עד כה נפגשו הנגנים לחזרות בימי שישי על חשבון זמנם הפרטי ובלי לקבל שכר. לאחר שהתקציב הופסק פוזרה התזמורת והנגנים נשלחו לבתיהם. קבוצה של עשרות אנשי רוח, מוזיקאים ואנשי אקדמיה חתמה על עצומה הקוראת להחזיר לפעילות את התזמורת המכונה "תזמורת המקאם הישראלית".

מדובר בתזמור ייחודית המאגדת 36 נגנים ו-18 כלי נגינה מזרחיים קלאסיים ממרכז אסיה וחבר העמים, אגן הים התיכון וצפון אפריקה. הנגנים חלקם מומחים מהיחידים בארץ לכלי נגינה קלאסיים מזרחיים וחלקם בוגרים של בית-הספר למוסיקה שורשית. התזמורת שילבה נגינה בכלי פריטה: עוד, סאז, טאר וטמבור, כלי קשת: קמנשה,  ג'ורזה וגיז'אק, כלי נשיפה: ניי דודוק וזורנה וכלי הקשה: דוירה, טומבאק, דרבוקה, טאבלה ודוהול. נגני התזמורת הם עולים ממדינות חבר העמים וממרכז אסיה ולצידם ישראלים ותיקים שעלו בעבר מאזורי מזרח הים התיכון וצפון אפריקה.

התזמורת הוקמה בשנת 1996 כיוזמה של ד"ר ולדימיר שבריוב, מוזיקאי ומומחה למוזיקה מערבית ומזרחית,  במסגרת בית -ספר למוזיקה שורשית באוניברסיטת בר אילן. הוא הצליח בדרכים שונות לגייס תקציבים, בעיקר ממשרד התרבות, וקיים את התזמורת במשך 13 שנים, עד עתה.

"נכס היסטורי תרבותי, בעל חשיבות ממדרגה ראשונה של עם ישראל"

ד"ר מרים גז-אביגל, המתמחה בחקר תרבויות ישראל, מלווה ציבורית את  התזמורת ויוזמת העצומה אומרת כי הפסקת פעילות התזמורת היא אובדן כואב לתרבות הישראלית ויש לתקן את העיוות בטרם יהיה מאוחר מדי והידע בנגינה על הכלים אוטנטיים והשילובים ביניהם יירד לטמיון. זאת מאחר שהתזמורת שימרה מוזיקה יהודית אותנטית עתיקה, שעם העלייה לארץ ישראל, כמעט פסקה מלהתקיים.

"חברי התזמורת הם הקולות האחרונים של עם ישראל מאזורים אלה ואם לא נשכיל לשמר אותם ולאפשר להם  להתחדש, לא ירחק הזמן שידע רב חשיבות זה ירד לתהום הנשייה מבלי שתהיה אפשרות לשחזרו, כך שבעוד מספר שנים כבר לא יהיה מי שיכיר וידע לנגן על אותם כלים. אך אם נצליח לשמר אותה, תזמורת זו עשויה לתת מענה אמיתי לצעירים בארץ המחזרים אחרי מוזיקות עתיקות  ו"מוזיקת עולם" מגוונת ועשירה וכך יינתן מענה לרצון זה בגיוון מוזיקלי אצלנו בבית".

לדברי גז-אביגל, כתוצאה מגלי העלייה המבורכים, ישראל הפכה למקום ייחודי בתבל, אשר בו נפגשים  כל חמשת המסורות הבסיסיות של מוסיקת המקאם: יהודי בוכרה הביאו את המסורת של מרכז אסיה, יהוד קווקז ופרס את המסורת הפרסית,יוצאי עיראק סוריה לבנון ומצרים הביאו את המסורת הערבית הקלאסית, יוצאי מרוקו אלג'יריה תוניסיה ולוב את המסורת האנדלוסית ויוצאי טורקיה וכורדיסטאן את המסורת הטורקית. כיום חיים בישראל כ -  3.5 מיליון אזרחים שמקורם בתרבויות בהן ניגנו בכלים קלאסיים מזרחיים אלו והם זכאים לשימור מורשתם.

לדברי גז-אביגל, מדובר בנכס היסטורי תרבותי, בעל חשיבות ממדרגה ראשונה של עם ישראל.  על כן, יש לתת את הדעת על כך, שימשיכו להתקיים שתי מסורות אלה בכפיפה אחת כפי שמקובל בארצות המפותחות בעולם, שלצד התזמורות של המוזיקה הקלאסית המערבית שזוכות ובצדק לתמיכה ותרומות, תפעל גם תזמורת של מוזיקה קלאסית מהמזרח.

ממשרד התרבות נמסר בתגובה:

"במשרד ניתנת חשיבות רבה לדיאלוג הרב תרבותי המתקיים במוזיקה בארץ ובתוך כל תומך המשרד, בין היתר,  בתזמורת האנדלוסית, אנסמבל מזרח מערב והמרכז למוזיקה קלאסית מן המזרח. תזמורת המקאם נתמכת על ידי משרד התרבות הרואה בפעילותה חשיבות רבה. זאת לנוכח ההרכב המוסיקלי הייחודי של התזמורת הנותן ביטוי לפן הלא מערבי של המוסיקה המתקיימת בישראל.

"המקאם נתמכת השנה  בכ – 18,000 ₪ בהמלצת המדור למוסיקה  כאשר התמיכה בה במגמת עלייה לאורך השנים בהתאם להיקף פעילותה. בשנת 2006 התזמורת לא נתמכה בשל אי אישור התיק של אוניברסיטת בר – אילן בוועדת התמיכות של המשרד. אולם, התמיכה בה חזרה לכנה החל משנת 2007, לאחר שהגישה בקשה לתמיכה באמצעות עמותת 'תמוז' ומאז ועד היום נתמכת התזמורת באופן שוטף מדי שנה. אשתקד, התזמורת נתמכה בסכום של 20,000 ₪ הואיל והתקציב היה גדול יותר והתחלק בקרב מספר קטן יותר של גופים.

"במשרד מצרים על כך שהנהלת התזמורת בחרה לפנות לאמצעי התקשורת ומבקשים ממנהלי התזמורות לפנות ישירות למשרד."