זו לא הייתה שנה טובה לבריטניה באירוויזיון. Dizzy, השיר של הזמר הבריטי אולי אלכסנדר, אמנם עלה אוטומטית לגמר (בריטניה היא אחת ממדינות ה"ביג פייב" באירוויזיון, שלא צריכות להתמודד בחצאי הגמר של התחרות), אבל זה לא עזר לו הרבה - הבריטים סיימו במקום ה-18 עם אפס נקודות מהקהל בבית. אבל רק כמה חודשים אחורה אלכסנדר נתפס בתור ה-שם הגדול שיופיע באירוויזיון השנה, אחד המועמדים הבטוחים להצלחה. איך זה קרה?
בואו נחזור קצת אחורה. הפעם האחרונה בה בריטניה זכתה באירוויזיון הייתה אי שם ב-1997. מאז הם לא לקחו את פסלון הזכוכית הביתה. ב-2022 הם זכו להצלחה מפתיעה והגיעו למקום השני עם סאם ריידר, הזמר וכוכב הטיקטוק, אבל ב-2023 מצאו עצמם שוב במבוכה: באירוויזיון שנערך ממש אצלם, בליברפול, הזמרת מיי מולר הגיעה למקום לפני-אחרון עם השיר I Wrote a Song (נחמד שכתבת שיר, חבל שלא כתבת שיר טוב).
אולי בגלל זה החליטו השנה הבריטים לשלוח שם גדול: אולי אלכסנדר הוא סולן להקת הפופ המצליחה Years and Years וגם שחקן שהופיע בדרמות מוערכות כמו It's A Sin של Channel 4. בניגוד להרבה זמרים אנונימיים וצעירים באירוויזיון השנה, אלכסנדר היה היחיד שחתום בלייבל גדול. לכאורה מדובר ביתרון - אבל פה טמונה גם המפלה שלו.
עם תחילת ההיערכות לאירוויזיון 2024, התחילה גם מחאה חסרת תקדים נגד השתתפות ישראלית בתחרות, בגלל המלחמה המתמשכת בעזה. למרות האיומים, אף מדינה לא החרימה את התחרות בסופו של דבר - אבל מתמודדים רבים חתמו על מגוון הצהרות נגד ישראל, ביניהם גם אלכסנדר.
המכתב עליו חתם הזמר הבריטי, שבועיים לאחר ה-7 באוקטובר, מגדיר את פעילות ישראל בעזה כרצח עם - וגם תוקף את ה-"Unthinking Philosemites", ה"פילושמיים שאינם חושבים" ומביעים תמיכה בלתי מסויגת בישראל. "פילושמיים" הוא מונח שמקורו בקבוצות אנטישמיות בגרמניה במאה ה-19, שתקפו קבוצות ואינדיבידואלים שהיו פרו-יהודים. ההפך מאנטישמים, בקיצור, ומונח איום ונורא להשתמש בו. ארגונים יהודיים קראו להחרים את אלכסנדר ולא לאפשר לו להשתתף באירוויזיון.
לו אלכסנדר היה זמר צעיר ו"לא מנוהל" היה יכול אולי להמשיך עם הקו הפוליטי התקיף שבו בחר, אבל כזכור - הוא מנוהל על ידי אחת מחברות המוזיקה הגדולות בעולם, יוניברסל מיוזיק גרופ. אולי בשל זאת סימנו לו בעדינות לרדת מהעץ המחאתי, ובראיון שהתקיים כחודש לפני תחרות האירוויזיון הוא נשאל על הצהרותיו נגד ישראל והתחיל לבכות ולהכריז שהוא רוצה "שלום עבור הפלסטינים והישראלים".
בקיצור, העמדה האנטי-ישראלית התקיפה שהציג בהתחלה התמסמסה, בניגוד לעמדות שהציגו מתמודדים כמו אירלנד (עם הזמר.ת במבי ת'אג) ופורטוגל (עם יולנדה שעלתה על במת הגמר עם ציפורניים צבועות בצבע הכאפייה). נוסף להתקפלות שלא הרוויחה לו נקודות, יש עוד בעיה מאוד בסיסית - השיר שלו לא היה מספיק טוב. Dizzy של אולי אלכסנדר הוא שיר דאנס-פופ לא זכיר בעליל, עם מופע במה מיני ומוחצן שרבים אהבו והעריכו אבל רבים תפסו כבוטה וחסר טעם.
כל הגורמים האלו יחד היוו את "הסערה המושלמת" - ואחרי ההבטחות הגדולות וההצהרות הבוטות - בריטניה מצאה את עצמה, שוב, בשולי טבלת האירוויזיון. בהצלחה בשנה הבאה, mates.