התקופה האחרונה הייתה לא פשוטה עבור יזהר כהן. במקביל להתמודדות הלאומית, הוא איבד את אחיו ואמו, בריאיון ל"גלית ואילנית" הזמר שיתף על ההתמודדות והקשיים. "עברנו שנה קשה, וזה לא רק המוות שלהם - זו הדרך. תהליך כואב וקשה, הגעגוע הורג אותנו. המוות של חופני היה חודשיים לפני שהלכה והיה לה קשה. אפשר להתנחם בזה שהיינו סביבם, הם הלכו עם שירה וחיבוק ענק. נשארנו עם הגעגועים, ואני שומע גם מאנשים ברחוב שאני לא מכיר", אמר יזהר.

"המלחמה תפסה אותי רגע לפני שאני יוצא עם מופע ה-70 שלי, בו אספר את הסיפור שלי בסטנדאפ", שיתף יזהר על הצעד הבא בקריירה, "הדבר הכי חשוב זה לקחת הכל בהומור, זה וחיוך הם הסוד לנעורים ובריאות".

אז החלטת שאתה גם סטנדאפיסט?
"אני סטנדאפיסט שנים, מצחיק את כל העולם אבל לא הרבה יודעים את זה. הבדרנים של המדינה יודעים כי הייתי מצחיק אותם, אבל אף פעם לא יצאתי עם זה על במה. אספר את האמת ממקום של קריצה, ואצחיק את כולם עם הלהיטים הגדולים של חיי והסיפורים האמיתיים והמרתקים". 

אמרת שאתה כבר לא חרדתי, איך זה קרה?
"הייתי בטיפולים פסיכולוגיים שלא עוזרים שונים. כשהתחלתי לפני מספר שנים עם כדור נוגד חרדה קרתה מהפכה בחיי. אני ממליץ לכל מי שסובל מחרדה. אם היה לי את הכדור הזה בתקופת 'אבניבי', הייתי במשבר רק שלושה שבועות, זה היה משנה את כל חיי. אפשר להיעזר בזה".

בקרוב יזהר עומד להגשים חלום נוסף ולהגיע לרחבה של "רוקדים עם כוכבים". בריאיון הוא שיתף על ההתרגשות לקראת התחרות, הציפיות הגבוהות ועל הפרטנרית שצוותה לצידו בתוכנית, ומוציאה ממנו את המיטב. "לצד כל הבעיות, עשיתי קריירה ענקית, אני פייטר. אנשים רוצים לשמר אותי בן 16, פיטר פן, אבל לא מבינים שאתחרה עם בני 23. אעשה את המקסימום. למדתי בעבר לרקוד בבית הספר הטוב בעולם אבל זה היה כאומנויות במה של זמר. עכשיו זה ריקוד מקצועי, זה מטורף לגמרי. אסור לגלות, אבל יש לי בת זוג אש, והיא הופכת אותי ללהבה. אני מבטיח שאעשה את המקסימום. אני חושב שלא אצא ראשון".

בתקופה האחרונה יזהר חזר לכותרות כחלק מהשיח הסוער בנוגע להשתתפותנו באירוויזיון. אז נתן את האינפוט שלו בתור הזוכה הישראלי הראשון בתחרות, ופעל למען השתתפותה של עדן גולן. "אסור היה לנו להחרים את עצמנו. כל הזמן מראיינים אותי בתקשורת הבינלאומית ואני מדבר אחרת ונכנס בהם עד הסוף. אני חושב שהדבר החכם ביותר, עם כל הפרובוקציות שעשו ויעשו - הוא שאנחנו חייבים להראות להם שאנחנו שם ושלא יעזור להם כלום. במקומות מסוימים, אנחנו ברייך השלישי, אם יהודים לא יכולים להסתובב ברחוב זה שנות ה-30 של המאה שעברה".

כשאתה ייצגת אותנו, הייתה אנטישמיות?
"היה ביטחון מטורף אז בתקופה שלי. הייתה לנו סיסמה, וישן איתי במיטה איש שב"כ שכל דפיקה בדלת שלף אקדח. רואים אותו כל הזמן בחליפה ופפיון ולא יודעים שהוא איש הביטחון האישי שלי, גם באירוויזיון עצמו. היום זה לא רק הביטחון, האווירה מסביב קשה. אמרתי שאם יבקשו ממני אשמח לנסוע לטובת התמיכה וההסברה, אבל יש אנשים רעים שכתבו שאני רוצה להחליף אותה על הבמה".