אמש חזרה Opeth השוודית, אחת מלהקות המטאל המוערכות ביותר, בפעם השלישית לתל אביב, להופעה שרובה הגדול הורכב מהשירים השקטים יותר של הלהקה, לרבות שירים מאלבומם החדש. לצדם הוצגו קטעי "סטנדאפ" רבים של הסולן מייקל אקרפלדט. היה זה מעין משחק של קפיצות, שעבר מהתייחסות הכי רצינית למוזיקה, לקטעי מעבר של הומור שכונתי בין השירים.

מאוד ורסטיליים

האורות כבים ומאות המטאליסטים מתחילים למלא את חלל האנגר 11 בצעקות מלאות התרגשות לצלילים הפרוגרסיביים העולים מ"the devils orchid", השיר הראשון שפותח גם את אלבומם החדש של אופת'.
החומרים של Opeth עשירים ומפגישים סגנונות מוזיקליים רבים. סולמות ערביים, מעברי ג'אז, דיסטורשן מטאלי וצרחות גראולינג לצד השפעות של "רוק מתקדם" משנות ה-70'. זוהי הסיבה העיקרית להצלחה הגדולה של ההרכב - היכולת שלהם להיות ורסטיליים ולעטוף את שלל הסגנונות בצליל של להקת מטאל מקצועית, שנשמעת בהופעה בדיוק כמו בדיסק.

אופת' הופעה (צילום: אביחי לוי)
מילאו את ההאנגר. Opeth בהופעה | צילום: אביחי לוי

בשיר השני "I feel the dark", נשמעת ההשפעה החזקה של הפרוגרסיב על הכתיבה של אקרפלדט, עם ריפים שלמים שהם כמו הומאז' ל-jethro tull. בסוף השיר פונה מייקל לקהל ומתחיל בקטע הסטנדאפ הראשון שלו, שעוסק בהצגת הלהקה וחבריה. "אנחנו מגיעים מארץ בשם שוודיה, קר שם. אנחנו גרים בפרברים של שטוקהולם, כי אין לנו כסף לגור בעיר. האמת, שאנחנו כל כך עניים, שאנחנו גרים שם בקופסאות קרטון. בזמן שחיפשתי קליפות בננה בערימות הזבל כתבתי את השיר הבא", הוא אומר, ואז מתחיל "Malinda".

אופת' הופעה (צילום: אביחי לוי)
לא סתם ת'פה. מייקל אקרפלדט, סולן Opeth | צילום: אביחי לוי

בסופו ממשיך אקרפלדט לקשקש: "אתם אוהבים רוק? אני איש רוק כל החיים שלי, רוק כבד והכל. אחד האמנים שאני הכי אוהב הוא רוני ג'יימס דיו. גנבתי שיר אחד שלו מ-Rainbow רוצים לשמוע? זה נקרא 'slither', ואז מגיע ביצוע לשיר עם הטאץ' המיוחד של אופת', שמחבר אותו ישירות אליהם. מישהו מהקהל מבקש שיר מסוים ומייקל עונה לו בחיוך: "היה שלט בכניסה שאנחנו מקבלים בקשות? אבל אהבתי שביקשת את זה בגראול של דת'. היית קרוב - אנחנו נעשה שיר מהאלבום הזה", והם מתחילים את 'Credence'".

המעריצים הכבדים מתחילים לאבד סבלנות

זה השלב בהופעה שבו המעריצים שאוהבים את החומרים הכבדים יותר של Opeth התחילו לאבד את סבלנותם. מחצית מההופעה מאחורינו והשיר הכבד ביותר היה קאבר ללהקת רוק משנות ה-70', ואקרפלדט כמעט ולא נתן גראולינג. למרות זאת הם המשיכו עם "To rid the decease", בלדה נוספת שמזכירה יותר את דפש מוד מאשר מטאל.

אופת' הופעה (צילום: אביחי לוי)
הקהל מחכה לגראולינג | צילום: אביחי לוי

בין השירים ממשיך הסולן את "ערב הבמה הפתוחה בקאמל קומדי קלאב" ומלהג על מוצאם השוודי, המוזיקה המקומית וכמובן להקת "אבבא". הוא מסביר שאת הקטע הבא הוא כתב בהשראת מוזיקת עמי שוודיה ומזמין את הקהל למחוא כפיים יחד איתו ו"כמובן שלא תעזו לצאת מהקצב, כי אז אם אני טועה זה באשמתכם". ולקול מחיאות הכפיים של כל האנגר 11 מתחילה הלהקה לנגן את "folklore" מאלבומם האחרון.

הקרקס נמשך

הקרקס נמשך, כשלפני השיר הבא אומר הסולן מייקל: "יש סגנון מוזיקלי ללהקה הזאת וזה היפ הופ שוודי, ועכשיו הבסיסט שלנו יעשה קטע של 20 דקות. סתם סתם. הסגנון שלנו הוא רגאיי, וזה שיר שכתבנו בקינגסטון והוא נקרא  weed ", ואז מתחיל החלק הכבד יותר של הערב עם "heir apparent"  ולאחריו "The grand conjuration". בסוף הגראולינג שלו מייקל פונה שוב לקהל: "U like that shit?", ומתחיל לזרוק מפרטים עד שלא נשאר לו עם מה לנגן. הוא קורא לבק-ליינר שימלא לו את המחסנית. הוא שוב זורק את כל המפרטים ושוב מזמן את הבק-ליינר וחוזר על הפעולה עוד פעם. הקהל מגיב בצחוק.

אופת' הופעה (צילום: אביחי לוי)
"אנחנו משוודיה, קר שם". Opeth בהופעה | צילום: אביחי לוי

"טוב זה השיר האחרון שלנו להערב", אומר אקרפלדט, מקבל בחזרה אנחת "ללללללאאאאאאאא" ועונה: "אתם לא רוצים לשמוע אותו? אם היתה לכם בחירה אם לאכול המבורגר ממקדונלד'ס או לשמוע שיר מה הייתם בוחרים? טוב, אתם מוזמנים להצטרף אלינו לבורגרים אחר כך. את השיר הזה אנחנו מקדישים למפיק שלנו שנמצא פה היום. ואז הם מנגנים את הלהיט הגדול ביותר שנוגן על הבמה הלילה, "the drapery falls".

כמה אפשר לחפור

בסיום אופת' נפרדים מהקהל שלא זז לשום מקום וממשיך לצעוק את שם הלהקה עד שהם חוזרים לסיבוב נוסף: "כל יום זה אותו הדבר ,אנחנו יורדים מהבמה, אתם צועקים עוד שיר אחד, עוד שיר אחד, אבל האם אתם באמת מתכוונים לזה?", מתפלסף אקרפלדט. "אני רוצה להודיע הודעה חשובה מאוד, אז אתם צריכים להיות מאוד בשקט", ומציג את כל חברי הלהקה עם הסבר מדויק לגבי מה הוא הכלי שכל אחד מהם מנגן בו, מאיזה חומרים הוא עשוי ואיך משתמשים בו. "אני מודה לכם על האירוח הנפלא שלכם, אנחנו נסיים עם אחד השירים ה'עדינים' ביותר שלנו, ומתחיל לנגן את 'deliverance', שקטע הסיום שלו נישא על פיות הקהל בזמזום ביציאה.

לסיכום ההופעה, בטוח שהמעריצים שאוהבים את החומרים השקטים של Opeth נהנו מערב נגינה מקצועי, מרגש ומעשיר, ושהמטאליסטים (כמוני) שאוהבים את הקטעים הכבדים יותר יאלצו להתפלל שמייקל אקרפלדט יחזור בפעם הבאה עם להקתו השנייה bloodbath, ושידבר קצת פחות.

אופת' הופעה (צילום: אביחי לוי)
יאללה תבואו שוב. אופת' בהופעה בהאנגר | צילום: אביחי לוי

>> הצטרפו ל"מיליציית המטאל" בפייסבוק