להקת "מגהדת' (Megadeth)", מבכירות להקות המטאל בעולם, תופיע בישראל מוצאי שבת הקרובה 16.4.11 בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב, עם מופע חימום של להקת "בצפר" המקומית. לקראת המופע הגדול ביותר במטאל המקומי בשנה זו תפסנו לשיחה את הבסיסט דייב אלפסון.
-זאת הפעם הרביעית שאתם מגיעים לישראל, יותר קל מבעבר?
"אני חושב שכל להקה יכולה לבוא לישראל. בעקרון, אני חושב שכל להקה צריכה להופיע בכל מקום שמציעים לה.
לא צריך תמיד לערב פוליטיקה ומוזיקה בקטעים כאלה".
"אנחנו לא נכנעים לתכתובות כאלה ואחרות"
בקיץ שעבר התבטלו אצלנו כמה הופעות בגלל הפוליטיקה.
"לא שמעתי על כזה דבר. מגהדת' זו להקה גדולה ונעשה מה שאנחנו רוצים. ואם אנחנו רוצים להופיע בישראל, אז נופיע בישראל. אנחנו לא נכנעים לתכתובות כאלה ואחרות. עובדה שהופענו אצלכם כבר שלוש פעמים ואנחנו חוזרים שוב".
-אתם בסיבוב הופעות עולמי של "הארבע הגדולות", יחד עם מטאליקה, סלייר ואנתרקס.
תשמע, זה דבר עצום כל הסיפור הזה של "הארבע הגדולות". אני מאוד שמח להיות חלק מזה.יש לנו עוד 5 הופעות ואנחנו מאוד מרוצים מזה. בהחלט הייתי שמח אם היינו יכולים לעשות את הסיבוב הזה גם בישראל, זה יכול להיות נהדר".
-איך זה להופיע עם כל החבר'ה הותיקים?
"זה ממש טוב, הרבה אנשים חיכו לזה ואדיר שזה קורה. לקח הרבה זמן להוציא את זה לפועל, אבל דווקא בגלל שאנחנו עושים את זה עכשיו ובגיל הזה, הבגרות עושה את שלה והאווירה היא מיוחדת ויותר מהנה. אנחנו אנשים שונים ממה שהיינו פעם, והלהקות מרגישות טוב אחת עם השנייה. זו חוויה שקשה לתאר אותה לאדם מבחוץ, אולי רק אם אתה מכיר טוב את ההיסטוריה של כולם, או שהיית שם לכל אורך הדרך".
הפשרה ביחסים עם מטאליקה
-בכל זאת, דייב מאסטיין לא נראה הכי מתלהב מכל הסיפור, הוא היה די עגמומי בדי וי די.
"יש בין דייב לבין מטאליקה היסטוריה ללא ספק, את זה כולם כבר מכירים, אבל זה חלק מהשינוי שאנחנו עוברים בתור אנשים בוגרים ומנוסים יותר, העניין הזה של הפשרה וההבנה. בהתחלה זה לא היה פשוט בשבילו. אבל, אחרי שניגנו כולם ביחד (בקאבר ל-" Am I Evil") ההרגשה הייתה שונה, משהו בין פיוס וחיבור או סגירת מעגל".
-אני יודע שכבר שאלו אותך לא מעט על העניין, אבל בכל זאת, למה חזרת למגהדת'?
"אנחנו לא ממש תכננו להיפרד, וכשחזרנו היה ממש כיף. באיזשהו מקום, גם אני וגם דייב (מאסטיין) ידענו שזו הייתה מעין דלת מסתובבת. אני לא ממש יצאתי והתנתקתי. אולי זו יותר הפסקה. החיים שלנו היו שונים אז, אבל השארנו דלתות פתוחות ואנחנו מאוד אוהבים את מה שיש לנו עכשיו. זו מעין אחווה חדשה שלא הייתה לנו בעבר.
"בכלל הייתה לי שנה מיוחדת בשנה שעברה. זה קשור לכך שחזרתי לסביבה מוכרת, אבל באופן שונה. זה מצריך הרבה מאיתנו כלהקה וממני ומדייב בתור אינדיבידואלים. אני יודע שלא מעט מעריצים שלנו חשבו שאם שני אלה יכולים לעשות זאת ,אז גם הם, המעריצים, בתור אנשים יכולים לשנות בחיים שלהם כל מיני דברים. אני יודע שגם הרבה אנשים (בלהקות) לא עושים את האיחוד מסיבות כלכליות ואצלנו זה לא הסיפור. האהבה למוזיקה ולכל הדבר הזה שנקרא מגהדת', זה מה שהחזיר אותי ללהקה ולשיתוף הפעולה עם דייב. זה ממש סיפור של הומאניות אנושית".
"פעם למגהדת' היה פסיכולוג, אבל בשלב מסוים את חי ונותן לחיות"
-משתמע מדבריך שאתה הפסיכולוג של הלהקה.
"(צוחק) אתה יכול להגיד את זה ככה, אבל מבחינת כל מה שאמרתי על הבגרות והניסיון זה נכון, זה משנה את הבן אדם. פעם גם למגהדת' היה פסיכולוג, אבל בשלב מסוים את חי ונותן לחיות. אתה נותן לכולם להיות מה שהם. החלק המגניב בלהקה הוא שיש ארבעה אנשים שונים, וכל אחד הוא אינדיבידואל. ביחד אנחנו מרכיבים להקה מסוגננת. לכל אחד יש את התקופות שלו, אבל היום זה נראה כאילו הכול כבר מאחורינו. אנחנו מי שאנחנו וטוב לנו עם זה".
-אתה עדיין עושה פרויקטים מהצד, נוסף למגהדת'?
"אין לי כלום כרגע, אני נותן את כולי עצמי למגהדת', לפעמים אני מנגנן פה ושם במקומות אחרים, כלומר, מקבל הצעות חד פעמיות- פעם אחת להופיע עם אלה, פעם להקליט איזה קטע, אבל לא משהו רציני. אני אוהב את מה שאני עושה במגהדת' ואני נאמן ללהקה, נוסף על כך, אנחנו מאוד עסוקים, אז גם אין לי זמן לעשות דברים אחרים".
-כריס ושון שהצטרפו ללהקה הם מוזיקאים בחסד. למרות זאת, אתה חושב שיש סיכוי שההרכב המיתולוגי משנות ה-90' יחזור לפעול ביחד?
"קשה להגיד, כולם חלק מהמשפחה, אבל זה לא אומר שנחזור להרכב המיתולוגי. כל אחד עזב מהסיבות שלו. אם זה סיבות מוזיקליות או אישיות, ובשביל שהלהקה תעבוד צריך שהכול יהיה מחובר. נכון לעכשיו זה מה שקורה במגהדת' ולדעתי זה מה שטוב ללהקה עכשיו. אני חושב שחשוב להעריך את מה שיש ולא לחפש את כל הזמן את ההרכבים הכי טובים לכאורה, או ההרכבים המיתולוגיים. אולי ההרכב המיתולוגי בכלל לא יעבוד".
-כפי שאני רואה אותו, "Endgame" הוא אלבום עם הצהרה ברורה: חזרה למקורות, חזרה לרוחות העבר בעצמה מלאה. אתם עובדים על אלבום חדש כעת, האם הוא יהיה בקו ישיר למה שעשיתם ב-"Endgame"?
"הגישה שלנו ב-'Endgame' הייתה שאנחנו הולכים על הקופה הגדולה, והחזרה שלי ללהקה החזירה את הפן הישן שלנו. עם זאת יש את המודרניות של הסאונד, וככה יצא אלבום מעולה של מגהדת'. האלבום החדש שאנחנו כותבים עכשיו יהיה בעל אופי משל עצמו. הוא עוד לא מוכן, אבל הוא יהיה מורכב מ-Endgame ו-Peace Sells".
-האם צריך לדבוק בעבר המפורסם של הלהקה או להתקדם ולהתפתח?
"כולם צריכים להתקדם - כי אם לא אז נמות, אתה גם לא אותו אדם שהיית צעיר. הדי אן איי שמחבר אותנו, כלומר אותי ואת דייב קיים מאז שהכרנו לפני כמעט 30 שנה, אבל יש פורמאליות שלא תשתנה. יש להקות שיכולות לעשות סגנון אחד קבוע לאורך שנים. אולי חוץ מסלייר שלא ממש השתנו (למרות שירים מלודיים כמו South Of Heaven מהעבר), כל שאר הלהקות מהארבע הגדולות השתנו. זה חלק מההתפתחות שלך בתור יוצר. כמובן שגם החיים הפרטיים משפיעים עליך ועוד כמה אלמנטים. אנחנו לא מתכחשים למה שעשינו בעבר, זה חלק מאיתנו, אבל אנחנו מעדיפים למצוא כל פעם כיוון חדש ולפתח אותו".
"מגניב לנסוע בעולם כי לא באנו ממשפחות עשירות"
-למי מ"מוטורהד" עושה את זה כבר 40 שנה.
נכון, וגם אצלנו אתה תשמע שזה מגהדת', למרות שאנחנו עושים דברים חדשים, מורכבים ושונים בכל פעם מחדש. הסאונד שלנו נשאר פחות או יותר אותו הדבר, הוא השתפר, אבל תמיד אתה תדע שזה מגהדת' כשתשמע את זה. אתה מתפתח כאומן ויוצר, אבל משתדל לשמור על צורה קבועה שמגדירה את הלהקה שלך".
-מהו הזיכרון הכי טוב שלך מישראל?
"היו לי הרבה. להגיע לתל אביב אז ב-95' זה היה חתיכת דבר. לא היו הרבה להקות שיצא להן להגיע אליכם באותה תקופה, וזה היה ממש מגניב. בכלל, היה לנו ממש מגניב להגיע למקומות אקזוטיים כמו רוסיה ואוסטרליה. אנחנו לא חברה שבאנו מאוניברסיטאות או ממשפחות עשירות, ויצא לנו להסתובב בכל העולם בתנאים שלנו וזה דיי מגניב".
-אתה יודע שממש לפני שאתם מגיעים, ג'סטין ביבר מופיע בישראל, אתה מוכן לקרב מולו?
"(צוחק) אנחנו מוכנים לכל דבר! מגהדת' עושה את שלה בכל מקום ולא ממש אכפת לה מהאחרים, גם לא מג'סטין ביבר".