ריף כהן: "עידן רייכל גרם לבכי; עושה ספונג'ה עם זהר ארגוב"

ריף כהן, אסף אמדורסקי וגיא ויהל מתאחרים בתוכנית "פלייליסט" של ערוץ 24 המשודרת הערב (חמישי) בשעה 19:00 בערוץ 24.

ריף כהן עונה על השאלון ומספרת שביורק היתה זו שגרמה לה ליות מוזיקאית: "זה היה ממש מזמן, מאז עברתי המון יחסים איתה. בגיל צעיר בכיתה ד' חיבבתי אותה, עכשיו יותר קשה לי איתה".

-מתי לאחרונה בכית משיר?
"אני בוכה לפעמים משירים קיטשיים רק בגלל מהלך הרמוני. למשל שיר קיטשי של הזמר הצרפתי מישל פול נארף משנות ה-80'. אבל נגיד עידן רייכל הוציא עכשיו שיר בשם 'עכשיו קרוב', ואני בכיתי אני לא יודעת מה יצא ממני, הוא חזק עידן ריכל בהרמוניות שלו. ואני אין לי סטיגמות אין לי כלום, מה שאני אוהבת אני הולכת איתו עד הסוף".

-הופעה בלתי נשכחת שהיית בה?
"יש דיג'יי מלונדון בשם באג שהגיע לארץ לפני כמה שנים. הוא מנגן סגנון שקוראים לו 'גריים', זה כמו אפרו-ביט, פיתוח של רגאיי אבל זה הכי לא רגאיי. הוא הופיע בלבונטין 7 משך שלושה ימים, זה לגמרי אגן, רקדתי שם על הרצפה עד 4 בבוקר עם חברים שלי. לפעמים הם מביאים דברים שחבל על הזמן, צריך להישאר מעודכנים".

-מה מוזיקת הספונג'ה שלך?
"זוהר ארגוב. זה הכי מכניס לי את יום שבת, כשאני מנשקה ביום שישי".

-מה ה"מייקינג לאב סונג" שלך?
"שאלה לא צנועה. מאסיב אטאק וטריקי".

אמדורסקי: "האלבום 'מנועים שקטים' יצא לא רע"

אסף אמדורסקי יחזור לאלבום המופת שלו "מנועים שקטים" בהופעה מיוחדת, שתתקיים ב-8 ביוני 2013 בהאנגר 11 נמל תל אביב. האלבום יוגש בשלמותו, לפי סדר השירים המקורי, בהופעה בה יתארחו אביתר בנאי וריף כהן, בהפקתו המוזיקלית של רע מוכיח.

"אני לא כל כך מרגיש בנוח להאזין לחומרים שלי מהעבר", אומר אמדורסקי. "הפעם אני מצליח ליהנות מזה. אני חושב שיצא לא רע, ושמח שהוא התקבל כמו שהוא התקבל. יצא לי בעבר להיות שותף לדברים גדולים שלא התקבלו בצורה מאוד עמוקה ונרחבת מבחינת כמות, כמו האלבום הזה 'מנועים שקטים'. אני שמח שיצא לי לראות הרבה קהל שמחבק את זה, ושמבקרים אהבו, שזה מאוד חשוב לי, ושזה לא פדיחה בשבילי לשמוע את זה היום".

-האלבום עדיין רלוונטי היום. הבלוד פחות.
"אני יישמתי את מה שפחות רלוונטי".

גיא ויהל "רצים באויר"

גם גיא מנטש ויהל דורון האתרחו בתוכנית ומבצעים את השיר "רצים באוויר" מתוך אלבום הבכורה שלהם "גיא ויהל" שיצא השבוע.

"זה לא היה הזמן ללכת לשכוח מהכל, כבר שנים אני לא יודע איך לשאול, אם לא חשבת שאולי אפשר היה אחרת, לתת לה יד ללטף כשהיא פוחדת

זה לא הזמן שלך ללכת זה הזמן שלי לחזור, מתוך כאב רואים סדקים של אור, לחשת שאת אוהבת עזבת לי את היד אל תפחד עכשיו אתה לבד

רצים רצים הם באויר, מחכים שמישהו יסביר, איך בסוף תמיד אני נשאר לבד, אני לבד כבר יותר מדי זמן עכשיו
יותר מדי זמן עכשיו

עכשיו הזמן שלי לסלוח לשכוח את הכל, גם בלעדייך למדתי איך לגדול, לא נשאר בי עוד הרגש, רק הזיכרונות, איך שתי דמויות הפכו פתאום שתיקות"