ארז ברזוליק (צילום: זיו שדה)
מה מעצבן אותו. ארז ברזוליק | צילום: זיו שדה

ברשימה קודמת כבר הבעתי את דעתי בעניני המוזיקה הים התיכונית ובעקבות כך קיבלתי אי אלו הערות בפייסבוק ואולי זה המקום לכמה הבהרות. הטענה של "אנשי השמח" שרק המוזיקה "שלהם" מתאימה לחתונות
מקובלת עלי. אבל האם חתונות הן מרכז הקיום? בעיניי לא.

ובכלל יצירת מוזיקה דומה בעיניי לעבודת הלווים במקדש ולמרות שאני מודע לצד הכלכלי של הענין, אני מסרב לאמץ את הנוהג שרואה במוזיקה מסחרה ולא אמנות. כמובן שלא מדובר בכולם ולא כל הזמן אבל בהחלט בחלק מהזמן ולא במעטים.

ובאמת בזמן האחרון כולם אוהבים "לרדת" על הזמר הים תיכוני ואולי לשכוח שגם האחרים לא נקיים מכל רבב... אז תרשו לי לערוך רשימה של דברים שמעצבנים אותי בתעשיית המוזיקה בישראל.

1. מדוע באנגלית?
לא אוהב יוצרים ישראלים ששרים באנגלית, חולמים על חו"ל ובינתיים מבלבלים את המוח לקהל המקומי. אתם באמת חושבים שבאנגלית לא נשים לב שהטקסטים שלכם מטופשים והמבטא איום ונורא? האם המציאות הישראלית המורכבת לא ראויה להתייחסות בעברית?

דניאלה ספקטור, בן ספקטור (צילום: ערן הללי)
למה באנגלית? דניאלה ובן ספקטור | צילום: ערן הללי

2. אלטרנטיבי זה קדוש
ועוד מסממני סצנת השוליים הבורגנית של ילדי השמנת: "אם זה אלטרנטיבי אז זה איכותי וטוב"! או "אם השמיעו את זה  רק ברדיו אינטרנטי, אז זה בטח נורא עמוק ויצירתי". אז זהו שלא... לא להאמין כמה הביצה האלטרנטיבית הישראלית מלאה ביוצרים מחורבנים שנישאים על כנפי הבאז.

  3 זמרות מלקטות זמרים אוספים
לעיתים קרובות על כתפי המבצעים מונח העול הכבד לצאת לעולם לחפש שירים, אבל מה לעשות שקול יפה ומראה מצודד הם לרוב לא ערובה לכלום. וכך באמת בין שבילי הזמר אני פוגש אותם את מלקטי השירים מנסים לצוד איזה להיט לוהט שגם יכה במצעדים ובאותו הזמן יציג אותם לציבור הרבה יותר ממה שהם. חבל שזמרים לא בוחרים להעזר במפיק אמנותי שיכוון את דרכם ויציל אותם מהקלטת אלבומי ביזיון כושלים או אפילו סינגלים מיותרים.

4. חברות התקליטים
הצעירים ביננו ודאי לא זוכרים שפעם הן שלטו בשוק, אך כיום מעמדן נחלש. מי שמכיר את הנפשות שפעלו בהן ודאי לא מתעצב על לבו יתר על המידה. משיחות עם אמנים תמיד עלתה המסקנה, תפקיד חברת התקליטים ונציגיה הוא להפריע לתהליך התקין של היצירה.

לכל אמן יצא לפגוש מפיקות ומפיקים שלא כתבו שיר אחד במהלך חייהם, שלא גרמו לאיש להתרגש משורה או מלחן אבל היו מלאי הערות וביקורות (מטופשות וחסרות שחר) שנאמרו במין ביטחון מלא נפיחות עצמית. אני שמח שכיום אין מוזיקאים צריכים לחזר על פתחיהם וחופש היצירה פתוח בפני כל אחד.

ולסיום: יוצרים המעונינים שאחד משיריהם יעבור עריכת טקסט על ידי מוזמן לשלוח אותו אלי לפייסבוק ונשתף את ציבור הקוראים בתהליך עצמו.

>> עוד בסדנה של ברזוליק: בצורת בכתיבה

>> מוזיקה מזרחית, שירי חתונות ושירים אישיים בפי מבצעים

>> עריכת טקסטים, ספקות והרהורים, שותפים לדרך

>> נושאי כתיבה והשפה העברית

>> כתיבת שיר למנגינה והעברת שיר לאמן