כיכר דלידה (צילום: ארז ברזוליק)
פסל דלידה בכיכר דלידה בפריז | צילום: ארז ברזוליק

לא צריך תירוץ בשביל שירים בצרפתית או בשביל אהבה חסרת פשרות. תמיד נעים לשקוע בתרבות הצרפתית שפעם הייתה כל כך מחוברת לזו שלנו. אבל אם אתם רוצים תירוץ אז תזכרו בעונת הנסיעות שמתחילה בימים אלו ורוצו להזמין כרטיס לפריז. תמיד אפשר לסמוך על האומה הצרפתית שתארגן מהפכה פוליטית בקיץ ,רומנטיקה בסתיו ויין חם בחורף.

אני מכור לפריז ולשירים צרפתים וכבר תרגמתי בעבר למירי מסיקה את שירה של דלידה "Histoire d'un amour" ("סיפור של אהבה") ולרמי קלינשטיין את שירו של ז'אק ברל "La chanson des vieux amants" ("שיר האוהבים הישנים") והפעם בחרתי קלאסיקות ותיקות ומוכרות מהרפרטואר העצום של ספר השאנסון הצרפתי, בביצוע אמנים צעירים ומוכשרים.

"צמרמורת" - נועה בן שושן

נועה בן שושן (צילום: תומר לוי)
בצרפתית. נועה בן שושן | צילום: תומר לוי

נתחיל עם שיר עוד המוכר בביצועה המרטיט של הזמרת דלידה (ובגרסה עברית שונה של משה בן שאול) בביצוע של נועה בן שושן המוכרת לקהל הרחב מהעונה הרביעית של כוכב נולד ומופיעה בימים אלו ברחבי הארץ, בערב מענג ומומלץ שכולו שנסונים.

"לא מעשן ולא חולם ולא נותר לך דבר, בבדידותך בתוך לבך, מרגיש יתום ומכוער. כשהיא עזבה, האהבה, גנבה לך את החיים ומיטתך שלך ,מזמן הפכה למזח של געגועים.

"זו שוב צמרמורת ושוב כואב לזכור את, כל ערב שאמך הלכה ,איך בלילות עזבה אותך. עכשיו זו רק אותה צמרמורת, אלי ,איזו צמרמורת, ורק ייאוש בך נותר מייסורים אתה נגמר, עברו שנתיים די לאט - עברו לך כמעט.

לובש פרצוף של מאושר ומבפנים אתה נשבר, מכור אליה כמו לחטא, נצמד לסלע האמת. ובלילות היין מר וכל כוסית אותו דבר והספינות נושאות את שמה, אתה שיכור מהאשמה.

זו שוב צמרמורת, אלי ,איזו צמרמורת שוב מדמם מאהבה בתוך שנתה, ללא תקווה.

עכשיו זו רק צמרמורת, אלי, איזו צמרמורת, נותרת כאן ללא שירים, הן היא לקחה את המילים, היית פעם די מוכשר - דבר כבר לא נשאר."

*מילים: סרג' למה, לחן: אליס דונה, תרגום ארז ברזוליק, גיטרה קלאסית והקלטה: עידן טולדנו, מיקס: יוני מנר

"בובה של קש" - דורון נינו אורסיאנו

אין תמונה
דורון נינו אורסיאנו

השיר השני יחזיר אותנו לתחרות האירווזיון של שנת 1965 ולזמרת פראנס גל בשיר " Poupee de cire poupee de son". גל הייתה רק בת 18 כשביצעה את שירו של סרז' גינסבורג, השנסיונר הפרובוקטיבי ואף קטפה את המקום הראשון בשיר שטמן את זרעי המהפכה המינית של שנות השישים.

את הגרסה העברית מבצע היוצר והזמר הותיק דורון נינו אורסיאנו, המוכר מהלהיט "דון קיחוטה", שכתב לשירי מימון.

"מי אני בובה של קש, אני בובת שעווה. ובלבי רק שיר נואש,שיר אחד על אהבה. אולי אני טובה יותר, מסתם בובת ראווה, ובשבילי העולם זוהר - בובה של קש בובת שעווה.

השירים שלי שקופים, כולם רואים לי ת' נשמה, לרסיסים כל כך יפים, מתרסקת על המנגינה.

מסביבי הן צוחקות בובות לבושות בסחבה, אך בשיריי הן כולן רוקדות - בובה של קש בובת שעווה. בלי בושה הן מתפתות, לא מחכות לתשובה, יש אהבה ולא רק בשירים - בובה של קש בובת שעווה.

השירים שלי שקופים, כולם רואים לי ת'נשמה, לרסיסים כל כך יפים, מתרסקת על המנגינה.

אם תשאיר אותי לבד אז אבכה מכאב, כל השירים הם על אהבה, אך יש בי פחד להתאהב.

מי אני בובה של קש ,אני בובת שעווה, והבלונד הוא כמו שמש אור - בובה של קש בובת שעווה. ויום אחד ממש כמו בשירים, יבוא בחור עם אהבה. כן, יום אחד אתחיל לחיות, בובה של קש בובת שעווה".

*מילים ולחן : סרז' גינסבורג, תרגום : ארז ברזוליק, עיבוד : דורון נינו אורסיאנו ושמעון גפני, ליווי: שמעון גפני.

"אהובנו שוב בוכים" - לירון לב

נסיים בטון דרמטי עם שירו האקטואלי של ז'אק ברל "Voir un ami pleurer", שעוסק במציאות אפוקליפטית של אלימות, זיהום סביבתי ומשבר ערכים. את השיר מבצע ברגישות מצמררת אחד הכוכבים הגדולים של כוכב נולד, לירון לב.

"המלחמות חיות בינינו, והשירים כאן בודדים. האם הרכנו את ראשנו, האם אנחנו עוד עומדים?לחולשותינו התמכרנו, קברנו את האהבה. והשמיים מעלינו, נותרו פצועים ללא תשובה.

מתי סגרנו את לבנו?, היינו פעם כמו אחים. ואיך הפכנו את פנינו, כלום לא זוכרים רק שוכחים. את הפרחים מזמן רמסנו, את האמת והידידות. איך על עצמנו לא נמאסנו, כל כך רחוק מהילדות.

המלחמות חיות בינינו והשירים כאן בודדים. האם הרכנו את ראשנו, האם אנחנו עוד עומדים? איך האמת עצמה עיניים, והחיים מתלכלכים. יש לנו כאב שיניים ואהובנו שוב בוכים".

*מילים ולחן : ז'אק ברל, תרגום : ארז ברזוליק, ביצוע ונגינה : לירון לב.

ארז ברזוליק - הדף הרשמי