היום חל יום פטירתו ה-13 של מאיר אריאל. מאיר ז"ל היה עבורי ככותב ועבור רבים אחרים יוצר עברי נפלא ומופלא, שהשפיע וממשיך על העברית ועל ניגונה בשירים. אני רוצה לשתף אתכם בשני צמתים פעם פגשתי את מאיר אריאל. בסוף שנות התשעים התגוררתי בכיכר המושבות בטבורה של תל אביב, בדירה רחבת ידיים שמותר היה לנגן בה ואפילו להרעיש כל היום וכל הלילה. ואכן הרבה אמנים עברו אצלי בכל מיני שעות עם כל מיני שירים וסיפורים. החל מירמי קפלן ,דרך יהודה עדר ועד עדי כהן, אמיר פי גוטמן ושירי מימון.
גם את מאיר אירחתי אצלי לאחר שפגשתיו ביום חם ברחוב העלייה בואכה י.ל.פרץ והצעתי לו כמאמר המשורר "לשתות משהו קר- בלב מדבר". על מה דיברנו ? שוחחנו על אחד משיריו האהובים עלי במיוחד "חבית הדגים", שיר המדמה את מלאכת הכתיבה וחיפוש ההשראה למלאכת האהבה וכמובן לא יכולנו להתעלם מאלמנט העמידה על המשמר, לא פשוט לכתוב שירים. כך ישבנו בצהרים תל אביבים חמים בחדר עם רצפות מצוירות ותקרה גבוהה ודברנו על שיר ישן.
הצומת השני בו נפגשתי עם מאיר ושיריו היה כשעבדתי עם רמי קלינשטיין על אלבומו "הרבה פנים". רמי רצה לכלול טקסט מקסים של מאיר ז"ל, שנזקק לעריכה ולתספורת קלה מפאת אורכו המרשים. אני התגייסתי למלאכה
ביד אוהבת ומעריצה, ופה ושם כשחסרו לי שורות השלמתי משלי וככה יצא שיר הקיץ המדליק "משהו טוב" - צרוב מהחול, ניחר מסיגריות ושרמנטי, בדיוק כמו מאיר אריאל.
רָאִיתִי אוֹתִי בְּאִישׁוֹנַיִךְ
וְדַוְקָא נִרְאֵיתִי שׁוֹבָב
חָשַׁבְתִּי אִם כָּךְ אֲנִי בְּעֵינַיִךְ
אַתְּ מִתְאַהֶבֶת בִּי עַכְשָׁו
יהי זכרו בטוח ורוח מילותיו איתנו לעד.
המהפכה המוזיקלית
אחרי שנים שבה הורגלו המוזיקאים להיות מקופחים נפל דבר. אולי בגלל המחאה החברתית ,אולי בגלל חום הקיץ שמקצר את הפתיל, לפני כחודש הוקמה על ידי אילן גרין מ"נקמת הטרקטור" קבוצה בפייסבוק הדורשת "חוק מוזיקה", ובמילים אחרות דורשת מעט יותר התייחסות לרוק-פופ המקומי, לפחות כמו האופרה או המחול.
הנושא שהראשון שעלה לטיפול הקבוצה הוא הופעות המאורגנות על ידי גופים ציבוריים או גופים מסחריים מרובי תקציב ובהן מתבקשים אמנים ולהקות להופיע ללא תשלום תמורת חשיפה ערטילאית. לשמחתנו עיריית תל אביב
חזרה בה ונאותה לשם למשתתפי הלילה הלבן. בהמשך עמד על הפרק פסטיבל "mad music" שציפה מהרכבי אינדי להופיע ללא לתמורה והכל בחסות גופים מסחריים עתירי ממון. אקו"ם נחלצה לעזרת האמנים וקראה להחרים את הפסטיבל.
הסדרת ענין ההופעות החינמיות הכפויות זהו רק הצעד הראשון. לא חסרים תחומים בהם מקופחים המוזיקאים והיוצרים והמאבק עוד ארוך ורב. אתם מוזמנים להצטרף לקבוצה.
ארז ברזוליק - דף יוצר