"בזמן הצילומים לקליפ הייתי אמור להיכנס עם האוטו של המשפחה לפריים של הצילום ולא היה לי את הקוד לאוטו. ארז לא ענה לי בפלאפון ובינתיים האזעקה החלה לצפצף. יצאתי מה זה חומוס"
כך מספר אבירם שרון (30) המכונה "א.ש.", שהוציא לפני כשבוע את השיר "יצאת חומוס" יחד עם בן דודו, הראפר ארז שרון, המכונה "איזי". השיר, שהופק על ידי ישי רזיאל, יוביל את הצמד לאלבום בכורה עתידי, שהופק גם על ידי מומי לוי ואורי שוחט.
-איך הגעתם לרעיון?
"יצאת חומוס נוצר מתוך זה שצחקנו על דברים שבהם אתה יוצא מהם דביל. אין כמעט יום שבו בן אדם לא אומר לעצמו לפחות פעם אחת 'בואנה יצאתי חומוס'. זו הסיבה של השיר ואולי ההיילייט של הרעיון בו. אתה יכול להיות אדם הכי מבריק ומצליח בעולם ולעבוד במשרד הכי מצליח אבל יהיה לך את ה'יצאת חומוס' האחד ביום, במקרה הטוב. כששירתי בדבור בחיל הים היו פעמים שהיה נופל לך משהו למים או שמשהו היה נשפך בספינה. אז היינו משתמשים במושג הזה 'יצאת חומוס'. הביטוי הזה קיים כבר כמה שנים, אבל הוא נשמע אפילו יותר אקטואלי היום".
ארז ("איזי") הוציא לפני שנה את השירים "הלילה" ו"ראפר מגניב", ממנו לקוח המשפט "פלטינה באלבום ולא זהב בין השיניים", שהכניס אבירם בפזמון. כבר אז אפשר היה להבין שלא מדובר בהיפ הופ מטיפני או רציני מידי.
"אנחנו לא מהראפרים האלו שמייצרים תדמית של מחזיקי נשקים ומטילי רימוני יד במועדונים עמוסים. זה לא הקטע שלנו", אומר אבירם. "יש בהיפ הופ משהו קומי ומוסיקה צריכה לדעת לא לקחת את עצמה לא כל כך ברצינות, בשביל לעשות דברים רציניים אחרי זה. אם אתה כל הזמן צועק, קופץ ומתלהם אתה מפספס משהו. אתה לא תראה אותנו עם שרשרים וכל העניין הזה, כי זה לא מבטא את התרבות שלנו והחזון של איך לעשות מוסיקה. יש דברים בארץ שנוצרים מרצון ליצור חיקוי. אנחנו מנסים ליצור את הסגנון שלנו ולא ליפול לחיקוי".
-איך התחלתם לפעול ביחד?
"בתיכון מצאתי דרך מקורית יותר להרוויח כסף. במוצ"ש הלכתי לטיילת בת"א, שמתי טייפ, ביט וריפרפתי על זה באנגלית. זה היה אחרי שחזרתי מניו יורק, שם גרתי שלוש שנים. הייתי אוסף הרבה כסף בערב כזה של מופע רחוב. אנשים היו עומדים ושואלים את עצמם מה זה הדבר המוזר הזה. ההורים התכחשו אבל פעם הם עברו בטיילת לראות מה אני עושה וראו 70 איש סביבי. ככה התחלתי למעשה. את ההיפ הופ הראשון שלו ארז עשה בבר מצווה. בגיל 16 ארז זכה בתחרות פרי סטייל של רדיו 102. טסנו לראות את אמינם בלונדון והתחלנו לעבוד יחד".
-מה ניסיתם להעביר בקליפ?
"אפשר לראות את הפרודיה כשהצטלמנו על רקע גרפיטי. אנחנו לא באמת חיים בעיר שבה מרססים על קירות של בתים באופן קבוע, ואין פה, למרבה השמחה, מלחמות של כנופיות. אנחנו באים מהשפעות של היפ הופ, אבל גם מהשפעות מוסיקליות אחרות שפותחות קצת את האופק המוסיקלי ואת האוזן לטובת העניין.
"אנשים מראש מבטלים הרבה פעמים את ההיפ הופ ולא רוצים להשמיע היפ הופ בפריים טיים, מה שבארה"ב הוא כבר מיינסטרים. אני שמח שאנחנו יכולים לעשות את הקישור. הקליפ מראה כמה סיטואציות מתוך השיר ובמקביל יש ג'יני שצצה מבקבוק והופכת כל מיני דברים לחומוס. היא שימחה אותנו מצד אחד בזה שהיא הוציאה אותנו מהקניות בסופר היישר לחומוסייה. אבל בסופו של דבר היא הפכה גם את הבנות שריקדו מסביבנו לחומוס".
-הופתעתם מזה שהשיר מתקבל סה"כ יפה ברדיו?
"ידענו שזה שיר שבהחלט יכול להצליח, אבל הופתענו לטובה. אני חושב שהסוד שלו הוא העובדה שכל אחד יכול להזדהות איתו: גם עם הביטוי וגם עם המשמעות שלו. זה עוזר לאנשים לקחת את עצמם טיפה פחות ברצינות ולהעלות עוד חיוך במהלך היום. זה משהו שכולנו זקוקים לו, לא?".
ת.ז: איזי וא.ש
פרנסה: "ארז חייל משוחרר, אני עובד כשחקן במופעי אלתורים ומתעסק בתחום ההשקעות והשיווק".
מגורים: "אבירם בת"א, ארז בכפר סבא".
השפעות: "Boney M, Jimi Hendrix, Dr. Dre, Wyclef Jean".
לנצח את השיטה: "הרבה אמונה, עבודה קשה וקובה אצל הסבתא".
הצלחה מבחינתכם: "להגיע למצב שאנחנו יוצרים את המוסיקה שאנחנו רוצים בלי מגבלות ושהיא תגיע להרבה אנשים ושתעשה להם טוב".
היום בעוד 10 שנים: "בג'קוזי עם אורנה דץ. אנחנו בונים עליה".
הדבר הכי טוב שקרה למוסיקה הישראלית: "משה דץ".
אלבום אחרון שקנית: "החדש של 'התפוחים'".
למי בא לכם לתת סטירה: "ארז היה רוצה לתת סטירה למשה דץ. אבירם לטלטאביס, הם היצורים הכי מרגיזים עלי אדמות הייתי טוחן את כולם בבלנדר יחד".