רועי הראבן, ששם הבמה שלו הוא "טרוי", פעיל כבר עשור וחצי בתעשיית המוזיקה, אך טרם הצליח לפרוץ לתודעת הקהל הרחב. בשנת 95' התחבר לסינתיסייזר והוציא את אלבומו הראשון "Playing in the Garden". מאז עברו הרבה צלילים בקלידים של הראבן ובימים אלו יוצא סיגל חדש בשם " "inlove stationעם ההרכב "Huva-Laba", שפועל מזה שנתיים.
"השיר עוסק באהבה אוניברסלית בין אנשים ובין אדם לעצמו ולסביבה", אומר הראבן. "יש בו שמחה, שיתוף, יצירה ואחווה גלובאלית, באווירה אפוקליפטית הולמת. הוא מדבר על המצב האידיאלי שבו כולנו שותפים וחולקים את אותה אהבה אנושית גלובאלית גדולה. הרעיון הוא לעשות טרנספורמציה של שנאה ואשמה תמידיים למצב של אהבה חובקת כל, לאדם וגם לסביבה. הביטוי 'it's human nature' זה משחק מילים, בין אדם לטבע ולטבע של עצמו. בשיר מתארחים ברוך פרידלנד מתופעת דופלר, שהיה שכן שלי בפלורנטין, וקוזו מהנטאשות".
"האג'נדה הפוליטית שלי תבוא לידי ביטוי באלבום כפול"
-הנושא הירוק בסדר היום שלך?
"הוא מופיע בהרבה שירים. זה ניו אייג' ירוק. אני ממחזר מים, בקבוקים ונייר. הירוק הוא חלק מאג'נדה פוליטית מורכבת, שתבוא לידי ביטוי באלבום הישראלי הבא, שיהיה אלבום כפול עם הרבה אירוחים. אני עושה מוזיקה גם לארץ וגם לחו"ל ואולי זה בעצם מאבק בין לעשות מוזיקה פוליטית למוזיקה טהורה. כרגע לפחות המוזיקה מנצחת והקטע הפוליטי פחות חשוב".
-אתה עדיין בסינת'פופ?
"ההרכב 'הובא לבא' זו תולדה טבעית של דברים קודמים שעשיתי. כיום הסינת'פופ ממוקם בתוך הניו אייג', כך שזה יותר סינת'פופ עולמי. הוא נשאר זרם דומיננטי בעולם, שקיים לאורך שנים. הוא האבא של דיסקו גיטרות, אלקטרו ורוק אלקטרוני, שמשמרים את רוחו. אפשר לראות את זה אצל אמן כמו בק שהוא תופעת אייטיז".
בינתיים הספיק הראבן להגיע עם ההרכב שלו למקום 40 במצעד הניו אייג' של חנות המוזיקה הגדולה באינטרנט בארה"ב Emusic.com, שם נרשמו להם כ-15 אלף הורדות של הפרויקט. "רוב האלבומים שלי לא יצאו בארץ כי זה מיועד מראש לחו"ל, לשוק החדש של חנויות 3mp", מסביר הראבן. "יש קהל במקומות מגוונים מארה"ב ועד צרפת שם יש גרעין גדול, קהיר, מרוקו ועוד. מה שיפה זה הפיזור בעולם, ללא חשיבות ללאום וזהות.
"להצלחה יש מחיר של חשיפה ולא בטוח שאני רוצה להיות שם"
"מי שמודע לשוק החדש הזה גם חי אותו. היו אמנים שחיו בעידן הקודם והיום יודעים שאם יוצא אלבום הוא חייב לצאת באם. פי. 3 כי זה השוק. זה כמו שיש לי נוסטלגיה לפורומים באינטרנט, שיצרו דיאלוג אמיתי בין יוצרים לקהל. היום הפורומים זה פאסה בעידן פייסבוק. עניין אבולוציוני".
-בעשור הקודם כתבו שיש סיכוי שתהיה כוכב גדול ועדין אתה יחסית עוד אנונימי.
"אני לא צריך שיכירו את השם שלי, מספיק שקונים אותי. מוזיקאי עושה מוזיקה ולא מתעסק בדברים האלו. הכי חשוב לעשות מוזיקה וכמה שיותר. תמיד האמנתי שפריצה זה פונקציה של הרצון האמיתי להצליח, שנבחן בשטח. אין מקום להתבכיינות כי מי שרוצה להצליח עושה את זה מתישהו. אלא שלחשיפה יש מחיר והרבה אנשים לא רוצים להיות שם. אני עדיין מברר אם אני רוצה להיות שם ואין לי תשובה ברורה לזה, זו פאזה אחרת לגמרי. ההתנהלות שונה כי צריך למקם את האגו במקום אחר ולהיות מאוד בחוץ. זה מתנגש עם העובדה שאני אדם מאוד ביתי ושהכי טוב לי זה בבית או באולפן הקלטות".
ת.ז. רועי הראבן (טרוי)
מגורים: חיפה
פרנסה: מוזיקה בלבד.
השפעות: "רופרט היין, פיטר מרפי, יזהר אשדות, פיטר האמיל, גרי ניומן, האוארד ג'ונס, סטיבן דאפי, הרבה מוזיקת ניו אייג' חדשה: לוואלין, קמל, סופיה, מידורי, גולנה, דין אבנסון, סטיוארט ג'ונס ורבים נוספים".
לנצח את השיטה: "אין לי מושג. כרגע אנחנו יותר בחו"ל ומה שנוגע לארץ נחיה ונראה. למתכון הסודי קוראים רעות יפעת, היחצנית שלי".
הצלחה מבחינתך: "כבר הצלחתי".
היום בעוד 10 שנים: "בברלי הילס, או שנקים בארץ מין בברלי הילס... אני אעשה מוזיקה בחיפה".
אלבום אחרון שקנית: "פורטיס המשולש"
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית: " חמי רודנר, שהוא הרוקר היחיד שנוצר כאן, מבלי להעליב את ירמי קפלן".
למי בא לך לתת סטירה: "לדן שילון שהתחיל את המבול הזה של התוכניות הרעות שגרמו לי להפסיק לראות טלוויזיה בכלל. המקום הזה בו אנשים יושבים במעגל וכל אחד מדבר על עצמו די מאוס".