יובל סלע יוציא בשבוע הבא את אלבום הבכורה שלו "ימים טובים", ואת מופע ההשקה יקיים כבר הערב (ראשון, 6.3) במועדון האוזן-בר בתל אביב. האלבום כולל כמה מהרגעים היותר יפים שידע בשנים האחרונות החיבור בין מוזיקה אמונית או דתית ורוק ישראלי, עם קטעים כמו "שמע קולנו", "היגלי", "יה ריבון עולם", "ממה אני פוחד" ו"משפחה" בביצוע עם חיים אוליאל.
קול שמזכיר את שלום חנוך
החומרים הם טקסטים מהמקורות עם טקסטים מקוריים של סלע נאספו במשך שנים, שני שירים שכתב חברו הטוב שחר אריאל ושני שירים של דודו ויזר (קורין אלאל; אריאל זילבר). הם עוסקים בנושאים שבין "קודש" ו"חול", ולדבריו של סלע - בחיבור בין דתיים לחילונים שכל כך חשוב לו. את העיבודים וההפקה המוזיקלית עשה אריאל אביזוב ("ההוצאה לפועל"; ארז לב ארי). התוצאה היא צליל פשוט ונקי, כשהקול המיוחד של סלע, שמזכיר את שלום חנוך, יוצר תחושה נעימה אינטימיות מיידית עם המאזין ומושך אותו אל תוך השירים.
אבל הסיפור של סלע שונה. הוא בן 41, מראשון לציון במקור, בתחילת שנות ה '90 הפיק מסיבות טראנס וחגג את הסצנה, כולל הכל מהכל. בשלב מסוים חי בהולנד וניהל שם קופי שופ. עם החזרה לארץ פרש מהתחום, חזר בתשובה, ולמד מוסיקה ב"הד". בין לבין הוא הספיק להיות רועה צאן ולגור בחווה מבודדת. בהמשך הכיר את הבנים של מאיר אריאל, שחר ואודי, ודרכם הגיע לשיריו של מאיר אריאל עצמו, שהיה עבורו סוג של מנטור והשראה. השיר "אלוהיי", אותו מצא בין כתבי אריאל, הוקלט ממש השבוע, מחר (שני) יעשו לו מאסטורינג והתוספת שלו לאלבום ברגע האחרון מעכבת את הרליס בשבוע.
"נשאבתי לטראנס לארבע שנים מאסיביות וקריטיות"
"השתחררתי מהצבא בשנת 90' כשהתחיל עניין המסיבות", נזכר סלע. "יצאתי לטיול למזרח ושם פגשתי סאונד חדש, קצב חדש, פסיכדלי שלא הכרתי. אז היינו בשלב שהטראקים עברו ממילים לבלי מילים. נשאבתי לתוך זה לארבע שנים די מאסיביות וקריטיות, הייתי ממש בתוך העניין. יצרתי קשר עם תקליטנים והייתי מארגן מסיבות. פתחתי מועדונים בראשון לציון, הראשון היה 'אמסטרדם', אחר כך 'ואראנאסי' וכל הזמן הגיטרה איתי, מפיק מסיבות וכותב שירים".
"ב-96' הלכתי ללמוד ב'הד' וסיימתי ב-99'. הפסקתי עם המסיבות, והתחלתי לעבוד על אלבום עם אריאל אביזוב, שהוא איתי עד היום. היה דיבור עם אודי הניס מהליקון, הקלטנו באולפן של עופר אקרלינג, חומרים נהדרים, הכל היה טקסטים של שחר אריאל, ואני הלחנתי. עמוס פרידמן שמנגן איתי בס בהרכב ניגן אז בדיסק, ישראל נחום ניגן תופים. אבל בסוף זה נגנז ולא יצא. אולי לא היה לי את הכלי לקבל את האור, ואולי יום אחד נוציא את זה איכשהו".
"התחלתי את התשובה במסיבה בגן סאקר בשנת אלפיים"
-מתי התחלת לחזור בתשובה?
"בשנת אלפיים, אחרי שכבר התחלתי לצאת מהקטע, היה בגן סאקר אירוע 'תנו צ'אנס לטראנס' והמפיק אשר חביב לא היה יכול לארגן את זה מסיבות אישיות שלו. הייתי שנים מחוץ לעסק אבל הוא קרא לי להפיק ובאתי. באותו יום התחיל אצלי העניין של התשובה, שהיה תהליך איטי, ממש לאט לאט נכנסתי לזה. אני לא אדם קיצוני וחשוב לי החיבור בין חילונים לדתיים. חשוב לי להביע את זה בטקסטים בתקליט. זכיתי לקבל מתנה גדולה בגלגול הזה כשאני מגיע לשבת, 24 שעות שאני עם עצמי. החזרה בתשובה היא ביני לבין אלוהים".
-מתחרט על החיים הפרועים, הסמים, הבחורות?
"אני לא מתחרט על שום דבר. לא היו לי המון בחורות. הייתי תמיד עם מישהי תקופה. מה שצריך לקרות קרה. מה שצריך לעבור עברתי. אני לא מציע לאף אחד שום דבר שעשיתי או שאני עושה. אני שמח על מה שהיה, כל החוויות ועדיין אני ממשיך לחוות דברים".
-ספר על החברות עם שחר ואודי.
"שחר הוא חבר קרוב דיברנו לפני שעה. הכרתי דרכו את מאיר וממנו קיבלתי עצות נבונות ומילים נכונות. לפני שלושה חודשים קיבלתי רשות משחר ומתרצה אריאל לנבור בכתבים הישנים שלו, בשירים שלו, ומשם מצאתי שיר שנקרא 'אלוהיי'. הלחנתי אותו, אבל חשבתי שאשמור אותו לאלבום הבא, כי האלבום הזה כבר מוקלט כמעט שנה וחיכיתי להוציא אותו כבר, יש לי כבר אלבום שני שאני רוצה להקליט".
-ומה קרה?
"חיים חדין, הבחור שמפיץ את הדיסק שלי באחת מחברות ההפצה, שמע אותי שר את השיר הזה של מאיר, את 'אלוהיי', באחת ההופעות, ולפני שבוע כשאני בא אליו עם האלבום להפצה הוא שואל אותי 'איפה השיר של מאיר אריאל'. אמרתי לו שאני שומר אותו לאלבום הבא. והוא מתווכח איתי 'אתה לא נורמלי, השיר הזה חייב להיות באלבום'. אחרי שעה וחצי של ויכוחים נשברתי ואחרי יומיים נכנסתי לאולפן. היום סיימנו את המיקס ומחר השיר עובר מאסטרינג. בשביל שיר של מאיר אריאל דחיתי את יציאת האלבום מהיום לשבוע הבא, זו דרכו של עולם".