יסמין אריאל (32), נולדה בארה"ב, שם היתה חברה בלהקה. לפני שלוש שנים חזרה לארץ (אחרי שעלתה בפעם הראשונה בגיל 17, וחזרה לאמריקה) והחלה לעבוד על חומרים אישיים משלה. "הייתי אחת היוצרות והזמרת הראשית בלהקה והייתה לנו הצלחה מקומית, אבל זה לא היה לגמרי החומר שלי אלא של שאר החברים", היא מספרת. "היום, לעומת זאת, החומרים הם לגמרי שלי והם לגמרי אני. עשיתי את זה כאן כי הרגשתי משיכה לחום ולטירוף שיש רק פה בארץ. יש סוג של אש בדינאמיקה הישראלית שאין כל כך בארה"ב עם כל הנחמדות והקורקטיות הפוליטית. זה התאים לי לתקופה ולאש שאני מרגישה ולצורך שלי ליצור וליצור קשר עם אחרים. מה שאני עושה היום הרבה יותר נכון לי, אישי וכן".
השיר הראשון שמשחררת אריאל הוא "One first time", שיר הנושא מאלבום הבכורה שלה, שמיועד לצאת בארץ ובחו"ל ומשלב בלוז, גרוב ו-RNB. הקול שלה עם המבטא באנגלית מזכיר שילוב של הת'ר סמול, סולנית "M-people" ודזרי, משהו שלא מזכיר זמרות ישראליות.
"בחרתי בשיר הזה כסינגל ראשון כי הוא הרגיש לי ככזה שהכי קל ליהנות ממנו מהאזנה ראשונה. הוא מדבר על קשר רומנטי שהיה לי בלילה אחד קסום ועל האומץ שהייתי רוצה שיהיה לי, אם הייתי יכולה לומר משהו באותו רגע. הסגנון שלו הוא פופ גרובי. באלבום כולו יש המון השפעות כמו ג'אז, בוסה נובה, קצת אוריינטליי, פולק אמריקאי ואפילו מוזיקה אירית. יש גם השפעות אלקטרוניות וכלים אתניים ואלקטרוניים. הנושאים של השירים אישיים ודרכם הצלחתי להבין את עצמי ואת החיים".
"אמי הזמרת היא ההשפעה הכי גדולה עלי"
-מה הרקע שלך?
"גדלתי במשפחה מוזיקלית. אימי תשורה הייתה זמרת בינלאומית עם רפרטואר של 14 שפות, כך שקיבלתי רקע של מוזיקה, אמנות ושואו ביזנס. מגיל צעיר החלטתי שאני זמרת ושזו דרכי. למדתי דרך מורים לפיתוח קול, תיאטרון והצטרפות לכל מיני להקות. חיפשתי המון זמן שותף לכתיבה עד שמצאתי את בעלי לעתיד, רמי הלפרין, שניגן בלהקות "Nobel brats" ו-"Grey", בערב של אמנים, ומאז התחלנו לעבוד יחד. הוא גיטריסט, מלחין איתי את השירים ומנהל את הלהקה ואנחנו עובדים עם ניר דנן, שהפיק מוזיקלית את האלבום".
-עד כמה השפיעה עליך אמך?
"היא ההשפעה הכי גדולה שלי, גם בגלל הגוון המוזיקלי והרקע אליו חשפה אותי – מפלמנקו, דרך ריי צ'ארלס ועד למוסיקה ברזילאית, ערבית, צרפתית ועוד. היא התחילה לשיר בלהקת פיקוד צפון והפכה לזמרת מצליחה משך יותר מ- 20 שנה. ברזומה שלה עבודות עם מוזיקאים ענקיים, כמו צ'יק קוריאה וסטנלי קלארק. כשהיא עלתה לבמה היא הייתה כולה פצצת אנרגיה וכוח. היא האוהדת הכי גדולה שלי ואומרת שזה מדהים כמה אני מוכנה לחשיפה נפשית. היא צוחקת וקוראת לי 'נודיסטית רגשית'".
-על מה מדבר השיר האחרון באלבום "Don’t go"?
"על הפער בין מה שאנחנו מתכונים להיות ומי שאנחנו מגלים שאנחנו. זה השיר האחרון שכתבתי אחרי שהתחלתי להקליט וגם הכי אהוב עלי באלבום. הייתי צריכה להילחם כדי שייכנס לאלבום, כי המפיק ניר דנן טען שהוא לא מספיק חזק. אבל בגלל שהוא היה לי כל כך משמעותי והבנתי משהו כל כך עמוק בעצמי, התעקשתי, ואני חושבת שיחד הצלחנו להביא את השיר לרמה של שאר האלבום".
ת.ז. יסמין אריאל
מגורים : "כפר סבא"
השפעות: "אלה פיצ'גרלד, ג'וני מיטשל, אטה ג'יימס, ג'ון באאז, סטינג, פיטר גבריאל, סיל, זירו 7, נאט קינג קול, ג'יימס טיילור, רובם מהאוסף של אמי".
פרנסה: "מתרגמת ומורה לאנגלית".
לנצח את השיטה: "להשתמש ולהיעזר באנשים מקצועיים. אומץ, עקשנות וליצור קשרים עם אנשים".
הצלחה מבחינתך: "להגיע לקהל בכל העולם, לגעת באנשים, ושאני אוכל לעשות את זה כפרנסה ועיסוק מרכזי. להמשיך ליצור ולהפתיע את עצמי מחדש".
מהיום בעוד 10 שנים : "ממשיכה ליצור, משלבת מוזיקה עם נסיעות בעולם".
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: "שהקהל בארץ נפתח לאומנים ישראליים ששרים באנגלית. אני רואה בזה הזדמנות כעולה חדשה אמריקאית שחיה ויוצרת בישראל".
אלבום אחרון שקנית: "בלקן ביט בוקס ממש טובים בעיניי".
למי בא לך לתת סטירה: "לשכנים שמטגנים דג".
יסמין אריאל תופיע ביום ראשון הקרוב 24.5 במועדון הסאבליים בתל אביב.