10. (Panic! At the Disco – Say Amen (Saturday Night

אם להסתכל אל העשור הקודם, פאניקה בדיסקו תמיד היו להקה די תיאטרלית. האימו היה רק תירוץ לאיפור ולשירים עם השמות הארוכים מאוד. מנהיג הלהקה, ברנדון יורי, מוכיח את הטענה זו עם קריירת ברודווי שפיתח בעקבות התפקיד הראשי שקיבל במחזמר "קינקי בוטס". כל זה מתגבש בשיר החדש, והקליפ המוזר והמופרך המלווה אותו, שמנסה להיות כמה שיותר גדול מהחיים ולא לקחת שום דבר ברצינות. הוא לא מעורר אנטגוניזם כמו ששירים מסוגו תמיד עושים וזה כבר פלוס גדול.

9. Kodaline – Follow Your Fire

לקודאליין נמאס לעשות שירים קטנים, אז הם שכרו את שירותיו של המפיק סטיב מאק, שברפרטואר שלו עשרות להיטים שאחד מהם הוא "Shape of You" של אד שירן. התוצר הוא לחלוטין אחד מהשירים היותר בומבסטיים של ההרכב, וללא ספק הכי פופי שלהם. לרגעים הם נשמעים כמו קולדפליי מהתקופה של עכשיו, מה שמצד אחד בא קצת לרעתם, כי מדובר בסאונד שחוק, וגם המקצב מזכיר את השיר ההוא של שירן (כמו גם של עשרות שירים אחרים מהשנתיים האחרונות). אבל מצד שני הם מראים שהם מוכנים להיפתח לשחק במגרש של הגדולים. בפעם הבאה שיביאו את הגדולים למגרש שלהם.

8. 2 Chainz ft. YG, Offset – Proud

גם ראפרים אוהבים את האימהות שלהם, כפי שהוכיח כבר לפני שני עשורים טופאק בשירו המיתולוגי Dear Mama. באחד השירים הפחות שגרתיים בז'אנר, 2 צ'יינס וחבריו מוקירים תודה לאמהות שלהם על איך שהן גידלו אותם. בקליפ שיצא השבוע הם שמים אותן גם בקדמת הבמה כשכל אחד מראה ממי הוא למד להיות גנגסטה קשוח.

7. David Guetta & Sia – Flames

שיתוף הפעולה הראשון של סיה עם דייויד גואטה היה השלב המקדים להפיכתה מנערת אינדי למגה כוכבת. כיאה למעמד הנוכחי שלה כיום, בשיר החדש היא כבר שוות ערך לגואטה ולא רק זמרת מתארחת. השיר מנסה להקדים את כולם ולייצר כבר מעכשיו את הלהיט הקיץ. יש חשש קל של ניסיון שכפול מהאלבום הפאנקי של קלווין האריס מהשנה הקודמת, רק בגואטה סטייל, מה שמזיז את כל הסיפור למקום אחר שמונע את תחושת המיאוס שקיימת בשירים חקייניים. הדבר היחיד שמעצבן הוא הסיום הכאילו קטוע, ברמה שהוא כמעט הורס את השיר כולו. לפעמים להיצמד לחוק ה-3 דקות לשיר זה רעיון לא טוב.

6. Shawn Mendes – In My Blood

שון מנדז נמצא במסלול הישיר אל משבצת כוכב הפופ עולמי. בעוד בשני האלבומים הקודמים, עם שלל הלהיטים שנכללו בתוכן, הוא מיצב את עצמו כמועדף בקרב נערות - בשני השירים החדשים שהוציא השבוע הוא מנסה לעלות ליגה לעמדת האמן שמנסה להשאיר חותם כלשהו. בעוד "Lost in Japan" הוא סטייה די חדה אל עבר מחוזות צ'ארלי פות' עם שיר באטמוספירת הגרוב, "In My Blood" יושב קצת יותר טוב על פרסונת הרוקיסט שהוא מטפח. בלדת הפופ-רוק מביאה אותו לאמצע הטווח שבין קלי קלרקסון לקינגס אוף ליאון, מה שעוזר לו גם להפגין חספוס וגם להישאר כחביב הנערות.

5. Sigrid – I Don’t Want to Know

סיגריד לוקחת פסק זמן מההפקות העמוסות שלרוב עוטפות את השירים שלה לרגע כמעט אקוסטי ונוגע ללב. הזמרת הנורווגית מראה שלהתבגר זה נורא ולא נורא בו זמנית. הפסנתר הילדותי בהתחלה מנסה לאחוז את סיגריד כאילו היה פיטר פן שמבקש ממנה לא להתבגר. אבל לאט עם התקדמות השיר היא נפרדת ממנו ומנסה להראות שזה עניין בלתי נמנע. זמין רק באייטונז.

4. Charlie Puth ft. James Taylor – Change

צ'ארלי פות' מככב לא מעט במדור לאחרונה, בכל זאת אלבום חדש וכו'. אבל אם כל הפעמים הקודמות היו דומות אחת לשניה, השבוע הוא הניע את הבס בצד לטובת מסר של איחוד. נכון שמתעורר באופן טבעי ריפלקס ציני של הקאה אבל כבר באמצע השיר מתחילים לחפש את הבנאדם הקרוב ביותר לחבק אותו. אולי זה האירוח של ג'יימס טיילור, או הביצוע ב"מצעד למען החיים" שהתקיים בעקבות אירוע הירי בתיכון בפלורידה, או כי פות' פשוט נותן פה ביצוע סוחט רגשית. בכל המקרים התוצאה הסופית עובדת ומעוררת רצון לקצת יותר שירים מעוררי השראה כיום.

3. Kacey Musgraves – Wild Horse

קייסי היא זמרת הקאנטרי שהגדרת ז'אנרים קטן עליה. אלבומה הקודם והמעולה, Pageant Material, שכנעה גם מחוץ לציבור חובבי הקאנטרי עד כמה היא טובה, והשבוע היא לוקחת עוד צעד החוצה מהז'אנר. השיר החדש הוא מה שהאחיות חיים ומיילי סיירוס ניסו לעשות באלבומים האחרונים שלהם ולא הצליחו – להתגעגע לשירים ישנים תוך כדי יצירת משהו חדש. קייסי שולפת את נעלי הדיסקו מהארון ומפזזת בקלות בלי לעשות יותר מדי רעש. בקיצור, קייסי היא הזמרת להתאהב בה השבוע.

2. Ray LaMontagne – Such a Simple Thing

ריי למונטיין הוא אמן מהזן הישן. הוא כותב שירים מוכשר שהתברך בקול מעושן אך אוורירי שמכרבל אותך כל פעם שאתה שומע אותו. הוא לא מטפס במצעדים או חורך את הרדיו אבל השיר שיצא השבוע, ראשון מתוך אלבום שבדרך, מזכיר למה הוא זמר שלא כדאי לדלג עליו. השיר מתקיים בספירה אחרת, בה המבט אחורנית הוא ההווה כי רק במבט הזה הדברים נהפכים לנוחים יותר לעיכול.

1. Natalie Press – Sisters

לעומת צ'ארלי פות', נטלי פרס מראה איך מייצרים שיר עם מסר בסטייל אמיתי. כהמשך לסינגל הקודם שלה, פרס מפגינה כישרון גם לחומרים גרוביים יותר, ומביאה ערך מוסף בטקסט שבמהרה יכול להפוך להמנון פמיניסטי. בקטע, שלבטח הושפע מהפאנקיות הנונשלאטית של אריקה באדו, נטלי פרס תומכת באחווה נשית, כי רק כך אפשר לעשות שינוי אמיתי. עם השילוב של הכל לא פלא שמדובר בשיר המשובח ביותר של השבוע.