10. Iggy Azalea – Sally Walker

איגי אזיליה נמצאת בבעיה. מאז 2014 לערך לא היה לה להיט אחד ראוי, ולמרות שרצף השירים שהוציאה מאז, כולל דואט עם בריטני ספירס שאף אחד לא זוכר, היא בעיקר נישאת על אדוות אלבום הבכורה. בתור מה שאמור לתפקד כקאמבק שלה היא הוציאה השבוע קטע פחות פופ, יותר היפ הופ-טראפ, מה שנקרא לחזור ל"מקורות". רק שיש בעיה אחת – השיר נשמע כמו מאשאפ בין Money של קארדי בי ל-Humble של קנדריק לאמאר. אז קאמבק אולי יהיה לה, בעיקר בזכות כל אלה שינסו לחרחר מריבה בין איגי לקארדי, אבל זה לא אחד לפנתיאון.

9. Anderson .Paak - King James

לאנדרסון פאאק לא הכי הלך בשנה שעברה. עם מדד ציפיות גבוה מדי, בעקבות ההצלחה של Malibu, הוא הוציא אלבום די פושר. את השנה הנוכחית הוא פותח עם כוונה להוציא אלבום נוסף ומשחרר שיר בעל מודעות חברתית. היינו קוראים לו מחאתי אם הייתה בו תחושה של מרי או זעם. לא ששירי מחאה קיימים להיות כועסים (ע"ע מרווין גיי), אבל הם כן צריכים לצרוב במאזין איזו אי נוחות או לכל הפחות לפתוח אותו למודעות חדשה. השיר כיף להאזנה, כי בכל זאת מדובר על אנדרסון פאאק, אבל הוא לא משאיר שום חותם.

8. Panic! At The Disco - Dancing's Not A Crime

מדהים איך פאניק הפכה מאחד מהסמלים הבולטים של דור האימו-פופ-רוק להרכב של "הכל קול, הכל טוב". האשמה כמובן נופלת על חברי הלהקה המקוריים שעזבו ושדרוגו של הסולן ברנדון יורי שבסופו של דבר הפך לכוכב ברודווי. אפילו איפור העיניים פחות כבד. הכיוון החדש חינני בסך הכל וכיף לפרקים. אפשר להתאבל על מותו של ישראבלוג, ואפשר גם להמשיך הלאה.

7. LSD – No New Friends

כבר למדנו מהעבר שאי אפשר לעמוד בפני הכוח המשולש של דיפלו, סיה ולברינת'. בפני השיר החדש אנחנו אפילו לא מנסים. נכון, לא מדובר בקטע חד פעמי כמו Genius (אחרת הוא לא היה חד פעמי) ואת הפקת ה-EDM-פופ-קאריבי שמענו כבר מספיק. מצד שני האביב בחוץ והשיר הוא התגלמות מזג האוויר המושלם – כזה שעולה ראשון בשיחה ללא מוצא, מספק את שיחת החולין הנימוסית, יש התעניינות בדיוק לאותו הרגע, אבל הוא נועד לחלוף.

6. ScHoolboy Q – Numb Numb Juice

עבר זמן מאז שסקולבוי היה בחזית הבמה. השיר החדש שלו הוא לא רק תזכורת לקיומו אלא גם הכנת השטח. 3 שנים עברו מאז אלבום הסולו האחרון שלו, נצח במונחים עכשוויים, והקטע הקצרצר והמשובח הוא ההליכה בגאון של אחד ששרד כדי לספר. לא פחות מסקרן הוא הקליפ, עמוס ברפרנסים. בין ההומאז'ים אפשר למצוא את הרגע בו קריימר מסיינפלד ניסה למחוק את פס ההפרדה על הכביש, אילון מאסק מעשן בפודקאסט של ג'ון רוגן, ופאף דדי בקליפ Mo Money Mo Problems של ביגי. מה הקשר ביניהם, לסקולבוי הפתרונות.

5. Emeli Sande – Sparrow

אמלי סנדה השיגה את התהילה שלה אי שם בתחילת העשור עם אלבום עמוס בשירים משובחים וכמה להיטים שהצליחו בעיקר באי הבריטי. מאז היא הוציאה עוד אלבום, שמעד קלות במהמורת האלבום השני ועכשיו היא מוכנה לשלישי עם בלדת גוספל ענקית. סנדה היא מכותבות השירים היותר טובות שצמחו בעשור האחרון. היא מהזן שמאמין שלא צריך להמציא את הגלגל אלא פשוט לכתוב שירים טובים. הרי מה שיר צריך לעשות – לגרום לך לעקצוצים, לכבוש את הלב ואז לשמוע אותו שוב בשביל להרגיש את העונג בשנית ובשלישית. על כל הקריטריונים עונה השיר הנוכחי הכביכול פשוט, ובזה תמה כל המלאכה.

4. Teyana Taylor – Issues/Hold On

טיאנה טיילור עושה את המהלך ההפוך, קודם היא מוציאה אלבום ורק אחר כך היא בוחרת מתוכו שירים ומצלמת להם קליפים. השבוע הגיע אותו של בלדת הסיקסטיז. הקליפ, אותו טיאנה ביימה בעצמה, דווקא באווירת שנות השבעים ומארח כמה פיגורות ידועות כמו אסאפ רוקי שמגלם את בעלה וטיילר דה קריאייטור. ההיפוך לא מפריע, העיקר שכמה שיותר אנשים יחשפו לאלבום המעולה הזה.

3. Jenny Lewis - Wasted Youth

עוד מישהי שחוזרת אל שנות השבעים, הפעם דווקא מהבחינה המוזיקלית, היא ג'ני לואיס. סולנית ההרכב לשעבר ריילו קיילי מייצרת בשיר החדש שהוציאה טריק אהוב של להעמיד מוזיקה שמחה אל מול טקסט רציני. הלחן המדבק עם האווירה העליזה כמו משמשים אפקט גרוטסקי אל מול הביקורות במילים על תרבות הדוניסטית שבוכה על אלכוהול שנגמר. אם כבר לבלות עד אין קץ מבלי לחשוש מההשלכות, שזה יהיה ברקע.

2. Sean Paul and J Balvin – Contra La Pared

כל העולמות התערבבו בשיתוף הפעולה של שון פול עם ג'יי באלווין. הראשון מהדאנסהול, השני מהרגאטון, ז'אנרים מחוברים מוזיקלית והיסטורית ועדיין נדמה השילוב כפלא. השניים כבר מצאו את עצמם על אותו הטראק בקטע של מייג'ור לייזר, אבל הפעם הם מגלמים את מלוא הפוטנציאל בשיר ש"התמכרות" הייתה המילה המנחה ביצירתו. קיים משהו מאוד סמלי בחיבור הזה. השניים מגיעים מעולמות שנחשבו שוליים במוזיקה הממוסחרת. ההשתלטות שלהם התרחשה מהצד עד לשלב שכולם רצו אותם בשיר שלהם. עכשיו הם במרכז ביחד כשליטים.

1. Karen O & Danger Mouse – Woman

עדיין לא הצלחנו להבין את המפגש בין קארן או לדנג'ר מאוס. היא הסולנית האגדית של להקת הרוק יה יה יס, הוא אחד מהמפיקים המשובחים ביותר ב-15 שנה האחרונות (נארלס בארקלי, גורילז, בק), נשמע כמו חיבור מהאגדות ועדיין משהו לא עבד. היינו צריכים את ההופעה שלהם בתכנית של סטיבן קולבר שהפכה למעשה לקליפ בשידור חי בידיו של ספייק ג'ונז. האסתטיקה הסוריאליסטית עוזרת להבין שהמוזיקה היא למעשה לעוגן. ציפינו לנצנצים ומשלא קיבלנו אותם נוצר בלבול. הפרוייקט של קארן או ומאוס הוא רוקנרול בסיסי, מהסוג שג'ק וייט אוהב לטפח, שעשוי ברמת דיוק כה גבוהה שרגעיו היפים חומקים מהרדאר. לא עוד.  

האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:

 או באפל מיוזיק: