צעד צעד

זו לא אשמתה של עדי ביטי שהיא בת 19. זו גם לא אשמתה שיש לה מתחרות שנקודת הפתיחה שלהן בתעשייה עבדה יותר לטובתן. זו בטח לא אשמתה שדמותה אפופה במוניטין משולב של ילדת פלא ואבא בעייתי. אבל כל הדרכים הובילו לצומת הקרייריסטית שהיא עומדת בו כרגע - היא כבר יותר מבוגרת מהקהל שלה, אבל צעירה יותר מהקהל שהיא מתחילה לכוון אליו.

כחלק מהניסיון של עדי ביטי לצאת מכלוב הזהב של עולם הילדים ולחזור לתודעה של בני ה-25+ - אלה שראו אותה בפעם האחרונה ב"בית ספר למוסיקה" לפני עשור וזוכרים אותה כילדה פצפונת - ביטי השתתפה בעונה הנוכחית של "הישרדות VIP". אזהרת ספויילר: היא הודחה. בשלב די מוקדם, וכדי לנצל את המומנטום היא הוציאה בשבוע שעבר, שבוע הדחתה, שיר חדש בשם "לא שלך". 

הניסיון לעבור לעולם המבוגרים ממשיך גם בקליפ, בו ביטי מוצגת ככלה ביום חתונתה. משלבי ההכנות והסטיילינג ועד החופה, הזמרת בת ה-19 לבושה שמלת כלה וצועדת אל הגבר המיועד, עד הרגע בו היא מותירה את האורחים המומים כשהיא מתחרטת, פונה אחורה ושמלת הכלה מוחלפת בז'קט עור כשהיא בורחת מהחתן שלה על אופנוע שחור בוהק. 

סיפור החיים של עדי ביטי האיץ את ההתבגרות שלה, זה ברור. גם על האי היא הקפידה להזכיר: "קטנה קטנה, אבל יש לי הרבה ניסיון חיים", ובכל זאת היא נתפסה על ידי תושבי האי כטינאייג'רית שמדברת יותר מדי. גם בקליפ, על אף תפאורת החתונה וההליכה הדרמטית, זה נראה יותר כמו ילדה בתחפושת של כלה - ולא כמו כלה באמת. 

זה באמת לא פייר, ואולי אפילו אכזרי - אבל על אף הטראומה המשפחתית, היא עדיין ילדה. לכן לא כדאי להאיץ את תהליך ההתבגרות שלה בריבים בפריים טיים על אי בודד עם אנשים קשים, ובטח שלא בקליפ בו היא צועדת לחופה (בגיל 19!). כדי לעשות את המעבר לעולם המבוגרים צריך יותר משמלת כלה. ובעיקר צריך הרבה יותר סבלנות. קחי את הזמן עדי - אנחנו נהיה פה.

שובי אלינו

בסוף השבוע שעבר, בעוד מהלך שיווקי מתוזמן לעייפה, ביונסה שחררה שיר חדש בשם "Black Parade" שכולו גאווה אפרו-אמריקאית. הוא יצא ב-19 ביוני, יום שנחגג כל שנה בארצות הברית לציון השחרור מעבדות בסוף המאה ה-19.

ברור שהברזל שביונסה מכה בו לא יכול להיות חם יותר, בתקופה שבה אמריקה הצפונית סוערת ממותו של ג'ורג' פלויד שנהרג על ידי שוטר לבן והרחובות בכל העולם מתפוצצים בשלטי 'Black Lives Matter'. אה כן, כנראה מיותר לציין שגם מגפת הקורונה זוכה לאזכור בשיר.

אין ספק שהנושא של זכויות האפרו-אמריקאים באמת בוער בליבה של ביונסה, שלאורך כל הקריירה שלה שרה ומדברת בגאווה על השורשים השחורים שלה. למעשה, היא אולי הפרסונה המוזיקלית הכי מוכרת בעולם שמקושרת למאבק הזה. שירים, דימויים, נאומים, האשטאגים - ביונסה היא כנראה האמא התרבותית של המאבק השחור. אבל האובר-מודעות והאובר-מסרים לכל מהלך שביונסה עושה עם המוזיקה שלה הפך עם השנים להיות בעוכריה, ובדרך לאג'נדה היא זנחה את ייצור הלהיטים.

הבחורה שהוציאה פעם באלבום אחד את "Halo", "Single Ladies" ו-"If I Were A Boy", פונה בשנים האחרונות למהלך הנואש של לקפוץ ללהיטים קיימים ולעשות להם "רמיקס" שמארח אותה, הכל בשביל להקפיץ את השיר לראש המצעדים ולהכניס עוד להיט מקום ראשון לרזומה שלה: "Mi Gente" של ג'יי בלווין, "Perfect" של אד שירן (שעם ביונסה הפך ל"Perfect Duet"), וממש לאחרונה גם "Savage" של מייגן ת'י סטליון שכבר היה להיט ענק בטיק טוק אבל הגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי רק ברמיקס עם קווין בי.

גם "Black Parade" החדש הוא מהלך פוליטי שיווקי יותר מאשר להיט בפוטנציה. דווקא מתוך העובדה שהיא לא הייתה צריכה את גל המחאות הנוכחי כדי להגיד משהו שהיא אומרת כבר שנים. נזכיר, ביונסה צילמה קליפ על ניידת משטרה טובעת כבר ב-2016, ארבע שנים לפני שאנשים שרפו ניידות ברחובות ב-2020. מילא אם השיר עצמו היה יציאה מדהימה, אבל הוא נשמע כמו לא יותר מאשר שארית מרצפת אולפן ההקלטות של פסקול "מלך האריות" מהשנה שעברה.

מה שביונסה עושה הוא ראוי להערכה. היא משתמשת בקול שלה, אחד הקולות הגדולים בעולם כרגע, למען מאבק חשוב. אבל זה לא אומר ששכחנו שהיא קודם כל זמרת, ושאנחנו מצפים ממנה לפני הכל בעיקר לשירים טובים.