חודש לתוך עונת החתונות 2019 ואפשר בקלות לקבוע שהיא ממשיכה את הקו של השנתיים הקודמות לה, שהוא, ובכן, עומר אדם. בעיני הממוצע עומד על 7 שירים לאירוע, ואני כוללת את המעטים שיכתבו לי בתגובות "התחתנו ולא היה שיר מזרחית אחד" (בהזדמנות זו אשמח להגיד לכם שאתם גזענים). לצד ההישג הקבוע של עומר, יש עוד 2 שירים שאין אירוע בלעדיהם. "הזוג הזה" ו"יאסו". שניהם מבית היוצר של סטטיק וג'ורדי, שכתבו והפיקו למרגי את השיר. "הזוג הזה" יככב בסרטון חברים או יהיה מתישהו ברחבה, אבל ל"יאסו" יש תמיד את אותו התזמון בכל לילה. 

החופה והארוחה הסתיימו והמסיבה מתחילה. אחרי קצת דיסקו ומחרוזת "ישמח חתני" לדודים, אפשר באמת להתחיל להרים. תבדקו את זה מדעית, בימי חמישי ב-22:30 בדיוק, נשמע "יאסו" של סטטיק ובן אל, עדן וסטפן, בכל אולם אירועים בישראל. פשוט כי זה הזמן של הדיג'יי להכריז - "איזה לילה מחכה לי" לפני לילה ארוך וסוחף, שטוף אלכוהול וסטוריז. ולא רק בחתונות, הפזמון הזה הפך לביטוי, בין אם לצורך חגיגה ענקית או בהקשר של לילה של קסאמים בדרום. שיר שהוא מותג זו הצלחה מסחררת, יותר ממיליוני צפיות ביוטיוב.  

אבל עכשיו מגיע "בננות" ומחזיר אותנו אחורה. כבר חשבתי שהצמד רוצה לזנוח את התדמית הילדותית, אבל נגמר האוזו ועכשיו שותים מעדן גמדים בטעם בננה. שרים על סימבה, על האקונה מטטה, על השמש. עולם מושגים שמככב בשירים לצד "בייבי שארק". שלא תבינו לא נכון - מדובר בשיר חמוד, מתוק, מקסים, כל התיאורים האלה שמתארים ילדים ולבחורים אין מה לעשות איתם. הקליפ מושקע וצבעוני ונראה חמוד, מתוק, מקסים. איפה אבל הסקס אפיל? ההרמות? הלילה שלא נזכור עם חברים שלא נשכח? 

בין "בננות" ל"יאסו" יש מרחק של אלפי קילומטרים, ולא רק בגלל שזה המרחק בין יוון לבין אפריקה. למה דווקא אפריקה הפעם? לא ברור. אני תוהה אם זה בגלל הגרסה החדשה של "מלך האריות", כי אם כן אז אשמח לשמוע שיר בסגנון רוסי בעקבות "צ'רנוביל" המדוברת. "בננות" האפריקאי נופל איפה ש"נמסטה" ההודי ו"קאוואי" היפני נפלו - זה פשוט לא דומה לשום דבר אחר שכרגע קורה. קל להתבלבל בגלל שגם "יאסו" וגם "טודו בום" הם איפשהו על הפלנטה - אבל הם, בניגוד לאלה, נשענים על ז'אנרים שגם ככה לוהטים פה, מזרחית ולטינית, ולכן היו כל כך מוצלחים. 

וככל שהם מתרחקים הכל מתערבב ובטעם רע. השירה עם מבטא אפריקאי מעליבה וההשוואה הנרמזת שהאפריקאים רוקדים כמו קופים זה די קשה. האירוח בקליפ של אתיופים שמציינים ביטויים בסוואהילית, שפה של מדינות אחרות באפריקה, גם הוא מגוחך. העיקר שיהיו שחורים בקליפ. בישראל ניכוס תרבותי זה לא נושא כל כך בוער לאנשים (לשפיטה למשל הולך לא רע) אבל לפחות תשתדלו לעשות רגע תחקיר, לראות שאתם מנכסים תרבות עם מינימום כבוד.

אבל האמת היא ש"בננות" מבאס בעיקר כי זה מרגיש כמו חוסר מעוף. לכתוב שיר במסגרת ההיפ-הופ מזרחית שאיתו התחילו, שיחדש ויהיה בולט, זה קשה. הפופ הישראלי בשיא שלא חווה אי פעם - מרגי, נטע, עדן, וכולם פועלים פחות או יותר בעולמות מוזיקליים קרובים. בסוף כולם עובדים עם אותם כותבים ומפיקים. אז אולי שיר אחד יותר רגאטוני והשני יותר מזרחית, אבל הם מאותו בית יוצר. לא פלא שתוך חודשיים מתפרסמים שלושה שירים שקשורים לבננות (זה לצד "ננה בננה" של נטע ו"בננות" של אגם בוחבוט). לצאת מהקונבנציה במקרה הזה זו הבחירה הקלה. אין השראה ללהיט "רגיל" אז נסובב את הגלובוס כמו תמיד ונמצא סגנון לעבוד איתו. בואו תעשו להיט כמו "טמפרטורה" או "אין יותר מועדונים", נראה אתכם. יודעים מה? תעשו עוד "יאסו" או "הזוג הזה", אנחנו נשמח.