10.Rita Ora ft. Cardi B, Bebe Rexha & Charli XCX - Girls
עולם הפופ כמרקחה. כל מה שריטה אורה רצתה זה להוציא I Kissed a Girl חלק 2, והיא קיבלה אצבע מאשימה על הייצוג השטחי של מערכות יחסים חד מיניות. לטובתה של אורה, הביקורת תרמה לחשיפה של השיר. אם להתעלם לרגע מכל הסבך שנוצר סביבו, מדובר בשיר חמוד, מרים לפרקים, אבל לא משהו גדול במיוחד, ככה שכל הבלגן היה שווה את זה. לבסוף ריטה אורה התנצלה והסבירה שהשיר בכלל נועד להעצים את החוויה האישית שלה כביסקסואלית. הביקורת על המחיקה הביסית שעשו המבקרים של השיר נכתבת ברגעים אלו.
9. Chromatics – Black Walls
מי שחסרה לו מנה של דארק אייטיז ישמח לגלות שכרומטיקס חזרו השבוע עם שיר חדש. להקת הסינת' לא משנה את עמדותיה ונשארת באווירת המפחיד לי ומחרמן אותי בו זמנית. מאוד מבלבל, ולכן איזה מזל שהם יוציאו בקרוב אלבום נוסף בשביל להבהיר עניינים.
8. Selena Gomez – Back to You
הבעיה באקס מיתולוגי היא שהוא מופיע בכל שיר שלך, כמו רוח רפאים שרודפת כל צעד שלך, גם אם לא זו הייתה הכוונה. עד כמה שאנחנו אוהבים לנתח טקסטים של שירי פופ כאילו אנחנו בבגרות בספרות, ספק אם השיר החדש של סלינה גומז, לקראת העונה החדשה של '13 סיבות', מדבר על ג'סטין ביבר. כנראה שגם לא על דה וויקנד. השיר ממשיך את סגנון הדיג'יי האקוסטי שאפיין את It Ain’t Me ו-Wolves, ולמרות שסלינה כהרגלה נשמעת מעולה, החזרתיות מתחילה לעייף. רק שאז מגיע הקליפ עם קטעים מתוך הסדרה ואז כל הסיפור נהפך לבכי מכוער.
7. Diplo feat. MØ - Stay Open
יש תחושה שדיפלו לא הלך לישון בזמן האחרון. אחרי שהוציא בתחילת השנה אי.פי חדש ומשובח ובשבוע שעבר חשף פרויקט עם סיה ולבירינת', השבוע הוא הוציא עם מו קטע חדש. לא פלא שהשניים חוזרים לעבוד אחד עם השני שוב ושוב, דיפלו יודע להפוך את הנוכחות של מו לייחודית, והיא בתמורה נותנת לו את המוזרות שבלעדיה הקטעים שלו היו נשמעים קצת גנריים. Stay Open למשל הוא פתח לצרות – דיפלו משחזר את השטיקים הידועים שלו ושל חבריו - עד מתי ברייק פזמון אינסטרומנטל טרופיקלי, רק שאז מגיעה מו עם המגניבות הניינטיזית הקבועה שלה והופכת את הטראק לאפטר פארטי של סטוצ' עם המשך מתעתע.
6. Years & Years - If You're Over Me
אולי אלכסנדר, מנהיג הלהקה, הוא אשף פופ. בהגדרה היבשה הם אולי נחשבים להקת אינדי, אבל הם גם מרפררים לפופ המסחרי לכיוון הטראשי, אם זה לאייטיז באלבום הקודם או לסוף הניינטיז בשיר הנוכחי ובזה שקדם לו. זה הופך אותם לייצור כלאיים שמשקף במידה רבה את המאזינים בעלי החזות ההיפסטרית, שלא מפחדים להגביר את הווליום באוזניות כשהם שומעים בריטני ספירס, שכולם יידעו. המוטיב בשיר החדש, שמזכיר באווירתו את שיר הנושא של ראגרטס, מקליל את סיפור מערכת היחסים הסבוכה בשיר, אולי להגיד שהניסיון להישאר בחברות עם האקס זה משחק שהתוצאה שלו ידועה מראש.
5. Sam Smith ft. Logic – Pray
כל זמר פופ שמכבד את עצמו צריך רמיקס שמארח ראפר. מריה קארי היתה המייסדת העיקרית של הטריק המנצח כשהביאה את Ol’Dirty Bastard לרמיקס של Fantasy, והשבוע סם סמית' ממשיך את דרכה ומוציא קליפ לגרסת השיר עם לוג'יק בכדי למנף את כל העניין. השיר במקור כבר היה מנקודות האור באלבום האחרון של סם סמית', אז לא מובן למה היה דחוף להביא את לוג'יק בראפ לא יוצא דופן. יאמר לזכותו שהוא לא מפריע ומשתלב נהדר באווירת הגוספל-פופ, ככה שהיינו מפרגנים לשניהם כרטיס למט גאלה שנערך השנה בתמה של אסתטיקה קתולית.
4. John Mayer – New Light
ג'ון מאייר הוא לא הבחור הכי קול בסביבה. חוסר הקוליות הזה התגבש עם השנים לדימוי של אמצע הדרך מהזן הכי בעייתי שיש, כזה שפשוט לא מזיז לאף אחד (ועם זאת עדיין סוחב עדת מעריצים משמעותית). לשם כך הוא הביא את מפיק ההיפ הופ המוערך No I.D, הידוע בעבודתו עם ג'יי זי, שיעיר אותו. התוצאה מפתיעה לכל הצדדים המעורבים. מדובר באחד הקטעים היותר רכים ש-No I.D הפיק, וגם באחד הקטעים היותר גרוב-פאן של מאייר. חוסר הקוליות שלו נעטף בדיסקו והפך לחינני, כזה שרק רוצים לחבק אותו. לא מבינים עד הסוף מה קרה פה, אבל מקווים שימשיך ככה.
3. Arctic Monkeys - Four Out Of Five
ארקטיק מאנקיז עשו מעשה ביונסה והוציאו אלבום שלם בבת אחת בהפתעה. כמו ביונסה, גם האלבום של המאנקיז גרר תגובות סוערות לכאן ולכאן ויצר מחנות בעד ונגד. הסינגל הרשמי מתוכו הוא סיבה אחת למה להיות בעד האלבום. השיר הוא פחות ארקטיק ויותר אלכס טרנר. הוא מזכיר את חומרי הסולו שלו (פסקול הסרט Submarine) ואת פרויקט הצד The Last Shadow Puppets. עד כמה שמדובר בלהקת רוק חשובה, הארקטיק לא מנסים להוכיח את עצמם ככאלו, ומראים שכוח ההישרדות טמון גם ביכולת לשנות צורה.
2. (André 3000 – Me & My (To Bury Your Parents
אנדרה 3000, חצי מהצמד אאוטקאסט והיוצר שחקוק בזכרון כאדם שפונים אליו כשרוצים לכייף, הוציא את השיר הכי כואב של השבוע. לכבוד יום האם האמריקאי, אנדרה הוציא שיר זיכרון לשני הוריו, בו הוא נזכר ברגע קטן בו ישב ברכב מקדימה, רק בשביל לבכות בהמשך את העובדה שהוא נשאר לבד. הקטע הקצר והפשוט, מבוסס הפסנתר, מזכיר עד כמה אנדרה הוא דמות חסרה בעולם המוזיקה העכשווי, ולא משנה כמות הפעמים בה התארח אצל אחרים לאורך השנים, אנחנו זקוקים לעבודות סולו מהיוצר הגדול הזה.
1. Christina Aguilera ft. Demi Lovato – Fall in Line
עד כמה שנהוג לפעמים ללגלג על בחירותיה האמנותיות של כריסטינה אגילרה, היא תמיד ניצבה כלפיד בוער של השראה. בלא מעט שירים לאורך הקריירה הארוכה שלה היא העדיפה לעסוק בנושאים חברתיים, החל מביטוי עצמי ועד לפמיניזם. זה היה רק עניין של זמן שגם בגרסתה הנוכחית נקבל את השיר שצועק לכולן "יש בכן כוח". ואיזו זעקה. ביחד עם דמי לובאטו, אגילרה יוצאת כגיבורת על למודת קרבות למסע הצלת נשים צעירות מהפטריארכיה. יש כאלה שיתייחסו לשיר כמלחמת קולות צורמת, אבל הם לא יבינו את הכוח של נשים שרות חזק. לאורך ההיסטוריה הקול הנשי התאפיין במסתורין מאיים. החל משירת הסירנה שמקרבת את המלחים למותם ודרך בת הים הקטנה שנאלצה לוותר על קולה, גם כיום רבים מעדיפים את הקול הנשי צנוע וקטן, וכל שאגה קטנה נחשבת כהגזמה ויציאה מוזיקלית לא פרופורציונאלית. דמי וכריסטינה דווקא אוחזות בקול שלהן ושולחות אותו פרא. הן קורעות מיתרים ומפוצצות ורידי צוואר בשביל להיות מודל של כוח לא מתנצל.
בונוס:
Netta – Toy
בסופו של דבר, אחרי הניצחון הגדול וכל הטירוף הנלווה נותר שיר. אם לקחת בחשבון את ההיסטוריה של האירוויזיון בשנים האחרונות, לשירים הזוכים יש נטייה להישאר כקוריוז בלבד. גם לשיר של נטע יש תסמינים של כזה – הקרקור, פאזל הז'אנרים, והטקסט שיותר מתפקד כרשימה של הוקים קופירייטרים מאשר מילים של שיר. מצד שני, אחרי שהערפל של הנצנצים מתפוגג, נשארים עם כמוסת פופ שכאילו הונדסה על ידי כותבים מהעתיד. ההפקה המדויקת מארגנת את כל הכאוס הזה לאוטופיה של חופש מוחלט. בעזרת Toy, נטע ממצבת את עצמה כנציגה של הדור שאין לו כוח להסביר למה הוא נראה או מרגיש ככה, ואם לקוות, הוא יהפוך לסימן דרך משמעותי בחזרתו לגדולה של הפופ הישראלי.