10. Ellie Goulding – Sixteen
לא ברורה הערגה של אלי גולדינג לימי גיל 16. נדמה שברגע שאנשים חוצים את הגיל הזה הוא נהפך למין תור הזהב שלהם. רק שהם שוכחים שמתחת לנאיביות ולראשוניות יש בלבול וסערת רגשות תמידיים. ועדיין גולדינג העדיפה, והיא לא הראשונה או היחידה, לזקק את התקופה הדי זוועתית הזאת לשיר חמוד מדי שמלבד אזכור של מסנג'ר MSN הוא חסר כל משקל סגולי. הגיע הזמן להבין שבמבט לאחור הכל נראה טוב, כי זיכרונות הם תמיד יותר תעתוע מאשר אמת.
9. Tame Impala - Borderline
טיים אימפלה נמצאים בשלב מאוד מסוכן, כולם עפים עליהם בגלל החומרים הקודמים. השבוע עם צאת הסינגל השני מהאלבום החדש צצים הסדקים בחומת ההערצה העיוורת. קווין פרקר, האיש מאחורי ההרכב, מנסה יותר מדי להישמע כמו העבר. הנוסטלגיה כבר לא נשארת כאפקט ברמת ההפקה בלבד, היא מושרשת בשיר עצמו. התוצאה היא טכניות בולטת מדי וחוסר ניצוץ. נשמע טוב כקוריוז, פחות כמו משהו להתחבר אליו.
8. BTS ft. Halsey – Boy with Luv
הנוכחות של להקת הבנים BTS היא כבר משהו שלא ניתן אפילו להתכחש אליו, ואם הצטרפתם לטירוף רק עכשיו, יש הרבה להשלים. השיר החדש שלהם מרפרר לשיר קודם שלהם, Boy In Luv, מ-2014. המעבר בין השיר ההוא, שעוסק באהבה לא ממומשת לנוכחי שמדבר על מציאת האהבה בתוך עצמך, מסביר למעשה את הקונספט של הלהקה. הם למעשה גרסה מוזיקלית למשפיעני אינסטגרם שחושבים שלהיות מאמן לחיים זו אחלה פרופסיה שאפשר לתמצת בסטורי של 30 שניות. תהיו עצמכם, תאהבו את עצמכם, הכוח נמצא בכם. אנחנו בעד להקות עם מסר חיובי, רק צריך להיזהר מלחיות באשלייה צבעונית עם קטעי ראפ.
7. Cage the Elephant - Goodbye
קייג' דה אלפנט הם עוד להקת רוק שמנסה למצוא את עצמה בעולם שבו הז'אנר בו היא פועלת נחשב לפיסת היסטוריה. באופן מפתיע הם מצליחים לשרוד ואפילו להשתנות עם הזמן כדי להתאים לרוח התקופה. בבלדה קורעת לב הסולן מאט שולץ נפרד מאשתו. Goodbye הוא מסוג השירים שפוגעים גם בלי להכיר את הסיטואציה, ללא התייפחות ועם איזון מרשים בין קור רוח לרגש, השיר נשמע כמו רגע לפני ההתפרקות.
6. נוי פדלון – מפחיד
ב-2002 עברי לידר תהה למה כל מה שהוא עושה זה לשבת בבתי קפה. ב-2019 נוי פדלון שואלת את מה שכל מי שמגיע לתל אביב באמצע השבוע רוצה להבין, אין להם עבודה? ההבדל בין עברי של אז לנוי של היום הוא חוסר הרצון של האחרונה להתבוסס בביצה הטובענית של השגרה. יש גם דמיון בין השניים. "מפחיד" אולי מתחיל כדיבור על הרגעים הקטנים של החיים, כיאה לנציגה הנשית הכמעט יחידה בקבוצת עדן חסון ושות', אבל מהר מאוד מתפתח לשיר חתונות. הדור למעשה לא השתנה וכל מה שהוא רוצה בסופו של דבר זה לברוח למסיבה.
5. Omar Apollo – So Good
עומאר אפולו הוא שם חדש להכיר ולהתאהב בו. היוצר הצעיר שעדיין נמצא במסע למציאת הסאונד האישי נע בעיקר המחוזות הגרוב. בשיר הנוכחי הוא נכנס עמוק לדיסקו פינת ארנ'בי שנות השמונים. אפשר לטעות ולחשוב שהנה עוד ילד ששמע כמה תקליטים ישנים והחליט שהוא רוצה להישמע כמוהם. אבל אפולו לא נשמע כמו חיקוי. הוא שוחה במקורות ומצליח למצוא את המשבצת האישית לבלוט בה.
4. עדן בן זקן – תרקדו
שירי הפעלה הם מתכון מנצח והדרך להגיע לכל הגילאים. תבדקו את הפופולריות של "ידיים למעלה" או "Shout" של Isley Brothers ותבינו. עדן בן זקן רצתה גם אחד משלה, בכל זאת צריך להיט חתונות, והחליטה לצוות על המאזינים "תרקדו!". מעבר לזה, באחד מהמהלכים היותר מבריקים שנעשו פה, בן זקן משחררת אותנו מקבעונות של סדרי כתיבה ישנים וחושפת את הסוד הגדול של שירי הפופ בחצי העשור האחרון - אין באמת פזמון. אז איך גורמים לאנשים לרקוד? כותבים שיר שהוא שילוב בין יווני, טרנטלה נפוליטנית וריקוד אירי. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא למה השיר הזה מזכיר לה את כוורת.
3. Yeasayer - Fluttering in the Floodlights
השבוע בגזרת להקות אינדי רוק שהוקמו בעשור הקודם, היו למשך אלבום וחצי אקסטזה גדולה בקרב "מביני עניין" ומאז נבלעו בתהומות הסטרימינג – ייסאייר. החברים מברוקלין (כי קלישאות מתקבעות רק כאשר הן נכונות) מנסים להוכיח רלוונטיות באמצעות השיטה המקובלת של לקבל השראה מפופ אייטיז. הקישוטים הרגילים שלהם עדיין שם, הם עדיין להקה שיכולה לעצבן די בקלות. אם להשאיר ברקע את דגימות הכלים הכאילו רנדומליות נחשף שיר עם מוטיב מלודי מוצלח עד מאוד. מתאים לא רק לאוהבי הצהוב ניאון או השותים מצנצנות.
2. Mark Ronson ft. Lykke Li – Late Night Feelings
מארק רונסון התיימר להכריז כי האלבום הבא שלו יהיה אוסף של sad bangers, כזה שיגרום לכם להזיל דמעות על רחבת הריקודים. בעוד הספתח עם מיילי סיירוס היה מרשים אבל לא מהסוג שיקרע לנו את הלב, שיר הנושא של האלבום ששחרר השבוע הוא כבר בכי תמרורים. מעל ביט מינימליסטי שמתפקד כמו הצל בין האורות שיוצר כדור דיסקו, ליקה לי מתמזגת עם האופוריה של השיר ולא מצליחה להשתחרר מהעיוורון שבללכת אחר אהבה שגויה.
1. Kevin Abstract – Georgia
רגע יפה בכל רפרטואר של ראפר הוא שיר הרפלקציה. הוא לרוב יהיה בטון בנוגה, סמפול של שיר ישן בפזמון ותחושה של שיר דרכים אקוסטי. ג'ורג'יה של קווין אבסטרקט, המנהיג של ברוקהאמפטון, עונה לכל ההגדרות במדויק ומגדיל להעביר חמיצות של מישהו שמסתכל אחורה. הסמפול של Georgia on my mind הידוע בגרסה של ריי צ'ארלס, עוסק פחות בגאוגרפיה אלא יותר בקונספט של מהו בית. הרי מדובר למעשה במשכן של זיכרונות אליהם אתה רוצה לחזור, והוא לא חייב להיות קבוע במקום.
האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:
או באפל מיוזיק: