בשנת 2013, קצת לפני "מהפכה של שמחה", עומר אדם עשה מהפכה אמיתית. הוא אולי לא הבין בעצמו מה עתיד לקרות, אבל כשיצא השיר "תל אביב" בשיתוף ליין המסיבות "אריסה" לקראת מצעד הגאווה של אותה השנה, שתי קהילות חשובות במדינת ישראל התחברו יחד: מזרחים ולהט"בים. חזון אחרית הימים קרה ורבים הצליחו להבין שיש הרבה מן המשותף בין השתיים. הרי כל בית מזרחי יודע איך להרים ואיך נראה קרקס אמיתי, לא?

לפני שאני ניגש לעניין ומדבר על השיר האחרון שלו, אני חייב להתוודות בפניכם ובפני עצמי שאני אוהב את עומר אדם. מאוד. אם אני צריך להצביע על זמר בישראל שהוא הפייבוריט שלי, אז עומר אדם זה השם הראשון שאוציא מהפה. מבחינתי עומר אדם של שנת 2018 הוא הביונסה של ישראל. הוא מלכותי, לא משתף פעולה עם כלי התקשורת, מוציא שירים בהפתעה שהופכים ללהיטים וכרטיסים להופעות שלו באצטדיונים עפים מהר יותר מהלייקים שהוא מקבל באינסטגרם.

אחרי סערת השיר "בוקרשט", ביום שישי האחרון עומר הצליח לאכזב אותי ועוד אנשים רבים. סביר להניח שרוב האנשים בכלל לא שמו לב לשורה הבעייתית בשיר החדש שלו, "בחורים טובים", שכתב עבורו אליה רוסיליו. בשיר מספר עומר על חופשה עם החברים הכי טובים שלו. יש סטלות, יש שיזוף ויש חבר'ה – אם תשאלו אותי, כל מה שטוב בעולם, אבל אז הגיע המשפט שצריך לעצור ולהתעכב עליו: "גילינו בתאילנד שהבנות לא בדיוק בנות". באמת עומר?

אני מניח שעומר אדם בטח לא ישב באולפן ההקלטות ואמר "יאללה, היום נפגע בקהילה הטרנסית בישראל". למעשה הוא כנראה לא חשב על זה בכלל או חשב שמשהו כאן לא בסדר. לא הוא, לא כותב השיר ולא אף אחד שקשור לסיטואציה. ברור לכולם שעומר, הזמר המזרחי הראשון שהופיע אי פעם במצעד הגאווה, הוא לא הומופוב וכנראה שגם לא טרנספוב, אבל מישהו היה צריך להיות עם היד על הדופק, ולהבין שעשרות אלפי ילדים ובני נוער ישירו בקרוב את המשפט הזה ושיש לו משמעות עמוקה יותר ממה שהם מבינים. וכמה חבל שזה יצא בדיוק בימים בהם קהילת הלהט"ב נלחמת על זכויות בסיסיות.

טרנסג'נדרים וטרנסג'נגדריות נלחמים כל חייהם ולצערי, כנראה גם ימשיכו להילחם, על זכויותיהם. אף אחד לא יכול להבין את זה, גם לא אנשים כמוני, שרואים אותן מקרוב ומנסים להזדהות. אישה טרנסית, שכל חייה הסתובבה בתחושה שהיא כלואה בגוף שלא שייך לה, תעבור תהליך ארוך וקשה כדי שהגוף שלה יתאם את התחושות, וכדי שהעולם יכיר בה. טרנסים וטרנסיות, ברובם, ויתרו על המון דברים כדי להיות מי שהם. כן, זה משפט קלישאתי, אבל בואו תסתכלו לטרנסית בעיניים שמספרת על המשפחה שכבר לא בקשר איתה, על הניתוחים הקשים שהייתה צריכה לעבור לבד, על המכות שהיא קיבלה ברחוב ועל כמות הפעמים שהיא שמעה את המילה "לא". עכשיו תגידו לה שהיא עברה את כל זה רק בשביל שבסוף ישירו עליה שהיא לא באמת אישה, היא לא באמת בת. יש לי חדשות בשבילכם: היא אישה לכל דבר ועניין ואתם לא יכולים לערער על זה.

הדבר הכי טוב שעומר אדם והמנהלים שלו יכולים לעשות כרגע זה לצאת גדולים, להוריד את השיר ולהקליט מחדש מתוך הבנה שהם עשו טעות שכנראה נבעה מחוסר תשומת לב. עומר, שכבר הוכיח לכולנו בעבר כמה פשוט לחבר בין קהילות דרך מוזיקה, צריך לקחת את הסיסמה שהוא הפך לשגורה בכל פה בישראל ולדאוג שרק יעלה ולא ירד לנו.