10. Elohim – Connect

בתור דוברי עברית, קשה מאוד להתייחס ליוצרת שהחליטה לאמץ את שם הבמה "אלוהים". עוד פחות כשלשיר החדש שלה קוראים "להתחבר" מה שישר נותן את האסוציאציה הרוחנית משהו "להתחבר לאלוהים". מה גם שבקליפ מופיעים חייזר קטן וחמוד. אם לנסות להתעלם מהצירוף של כל זה, השיר אולי לא עולה לגבהים כמו "חללית" של גזוז, אבל ההפקה של סקרילקס נותנת נוכחות מספקת בכדי שלא להיעלם אחרי שמיעה אחת.

9. Mike WiLL Made-It ft. Pharrell & Kendrick Lamar – The Mantra

פעם כל סרטי הספורט התהדרו בשירי רוק אצטדיונים, כיום הסטנדרט המתבקש הוא היפ הופ. להמשך ההמשך של קריד (משושלת סרטי "רוקי") המפיק מייק וויל גייס את פארל וקנדריק למאר לתת את הטון הראשי. יחסית לשיר מסרט איגרוף, מדובר בקטע די רך. הביט די חלק, אין התפוצצות בשום שלב, ואפילו הזעם הקבוע של למאר נעדר. כל אלה לא הופכים אותו לפחות טוב, אלא ללא תואם ציפיות. אולי זה פשוט השקט שלפני הקרב.

  

8. Noah Kahan - False Confidence

נוח קאן הוא עוד לא שם מוכר. מאחוריו כבר כמה שירים, ואף שיר פריצה עם ג'וליה מייקלס, אבל הקליפ שיצא השבוע מחזק את השיר שעתיד להפוך לסימן ההיכר שלו. מבין כל הרומנטיקנים שעושים מבטים נוגים למצלמה, נוח מספק טון קליל יותר מבלי להפוך לרגע זמני בלבד. השיר משחזר אווירת פולק-אמריקנה בכדי לייצר רגע סוחף אך אינטימי. נוח קאן מנסה לרומם את עצמו, ואחרי שגילה שכל החיוכים המזויפים לא הצליחו, הוא גילה את השיטה הפשוטה ביותר – להיות אתה ולבנות את עצמך צעד אחרי צעד.

7. Anderson.Paak – Who R U?

שניה לפני שהאלבום יצא, אנדרסון פאאק שחרר השבוע הצצה אחרונה בהפקה של המנטור ד"ר דרה, שגם מפציע בפזמון בקטנה. Who R U הוא השיר הטווסי של פאאק. לא רק בעצם השאלה שמופיעה בשם השיר, במובן של "מי אתה בכלל לעומתי", אלא גם בנוכחות שלו בפלואו, כאילו מדובר מבחינתו במשחק ילדים של טרום חובה. לרוב התגובה הראשונה לראפר שטופח על האגו של עצמו היא בוז וסלידה, אצל פאאק זה הערכה והערצה.   

6. Regina Spektor - Birdsong

רג'ינה ספקטור כבר רגילה לכתוב לסדרות טלוויזיה, אחד משיריה פותח כל פרק של "כתום זה השחור החדש". לכן לא מפתיע שהתבקשה על ידי מת'יו ווינר, האיש מאחורי מד מן, לכתוב שיר לאחד מפרקי הסדרה החדשה שלו. בחירה מתבקשת בהתחשב שספקטור הינה ילידת מוסקבה והסדרה סובבת סביב כביכול הצאצאים של משפחת רומנוף, משפחת המלוכה האחרונה של רוסיה. השיר היפהפה עומד היטב גם בלי ההקשר העלילתי ונשמר בזיכרון כשיר ערש, אופטימי עד אין קץ.

5. Little Mix – The Cure

ליטל מיקס לקחו ברצינות את התפקיד של להקת בנות. כל השירים החדשים שלהן מאוד מוכוונים להענקת כוח לחברותיהן הנשים. בעוד אצל להקות בנים הסיפור הקבוע הוא תמיד עד כמה הוא מת עליה ורוצה להתחרמן איתה, ליטל מיקס ממשיכות את המסורת עוד מימי ספייס גירלס של אחווה מגדרית. מעבר לכל, מדובר באחד השירים היותר יפים שלהם, ואפילו מרגשים. ליטל מיקס היא להקת הבנות המשמעותית האחרונה שקיימת כיום בשטח ואנחנו נשמח אם הן ימשיכו לשמור על הגחלת.

4. Sufjan Stevens – Lonely Man of Winter (Doveman mix ft. Melissa Mary Ahern)   

בארץ העניין פחות מורגש, אבל שוק המוזיקה האמריקאי החל עוד באוקטובר להתמלא בשירי חג מולד. סופיאן סטיבנס ידוע כאחד שאוהב את החג, בכל זאת הוציא שני בוקס-סטים לאורך הקריירה שלו המוקדשים לחג, ושחרר השבוע הפתעה בדמות שיר ישן שנכתב ונשלח למעריץ אחד בלבד לאחר שזה זכה בתחרות. מלבד השיר הנדיר, הוא הוציא גרסה מחודשת שמייצרת את כל החמימות שצריך גם מבלי לשבת בגרבי צמר מול אח בוערת.

3. Dido – Hurricanes

בתחילת העשור הקודם דיידו הייתה סוג של מלכה. היא תפרה באופן מדויק מוזיקת פופ ששאבה השראה מהטריפ הופ, ככה שהיא יצרה להיטי רדיו, תוך כדי שמירת מדד הקול ובונוס בדמות מוזיקת לאונג' ובתי קפה. כבר אחרי האלבום השני היא החלה להתפייד שכן לקהל כנראה נמאס משירים באווירה מנומנמת, אבל כל כמה שנים היא שבה ומנסה את מזלה מחדש. השיר החדש לא מייצר אמירה חדשה. זו עדיין אותה דיידו עם הקול האמפתי-אבל-מרוחק, השירים היפים להכאיב, וההפקה שבעיקר רוצה לעשות נעים בגב. לא הולך להתרחש פה קאמבק גדול, יותר כמו זריקת נוסטלגיה. כן נחמיא לה על התעוזה בשילוב ברייק אינסטרומנטלי משמעותי באמצע השיר והפייד אאוט מהארוכים שנעשו פה לאחרונה, כי נדמה שכבר אין לאף אחד סבלנות לשירים שנבנים לאט.   

2. Earl Sweatshirt - Nowhere2go

לאורך הקריירה שלו ארל סוויטשירט התנהג כמו שדון לילי. כל כמה זמן הוא מפציע עם איזה אלבום או מיקסטייפ מטורף, ומיד לאחרד מכן חוזר להתחבא. לא תמצאו אותו בריבים עם קולגות או בסרטונים ברשת. השבוע הוא הוסיף מימד לדמות החידתית שלו עם הקטע הכי ניסיוני שלו עד כה. מתוך הסאונדים המתוכנתים הוא צולל לתוך חור שחור של דיכאון ומחסור במקום להרגיש שייך. הוא מתכסה בכאוס מאורגן היטב, כאילו מנסה לדמות את הלימבו בו הוא תקוע. נדמה שהפעם הצללים השתלטו עליו. הנחמה היחידה היא שלבטח יתקבל מזה חתיכת אלבום.

1. Sade – The Big Unknown

להקשיב לשאדיי מקביל לשמע של מצולות הים בעת סערה, כביכול השקט בהתגלמותו ועדיין קיימת הידיעה הפנימית שמשהו מתחולל למעלה. השיר החדש, סוגר את הסרט החדש של סטיב מקווין בכיכובה של ויולה דייוויס, יוצא דופן ברפרטואר של הלהקה בפשטות של ההפקה. אין סאב-ביטים או שכבות שנשמעות רק בהאזנה העשירית, הכל מאוד ישיר. השקט הזה מניח את המצע לסערה בביצוע עצמו. האיפוק מייצר קרעים קטנים שמתאגדים להתפרקות כוללת. אין צורך בדרמה של שיר ג'יימס בונד, קיים מספיק מתח בפאוזה שבין הצלילים.


האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:

או באפל מיוזיק: