10. Ally Brooke ft. Tyga – Low Key
אלי ברוק היא החברה האחרונה מבין פיפת' הרמוני להוציא שיר סולו ראשון. שמיעה אחת של Low Key מספיקה כדי להבין שמישהי מאוד אהבה את Havana ורוצה גם היא שיר בסגנון. הבעיה היא שבעוד שהשיר של קמילה, חוץ מלהיות קליט ברמות קיצון, הביא סאונד קצת מחוספס, הקטע של ברוק נשמע כמו שיר שג'ניפר לופז דחתה, ולאחר מכן גם ניקול שרזינגר אמרה לא תודה. הוא מתאמץ להיות גם רדיופיוני וגם מיוזע-סקסי. מאכזב עוד יותר הקליפ שהחליט לוותר אפילו על שמץ של אירוניה או מודעות עצמית ונראה בעיקר כמו טייק-אוף עכשווי על סצנת הטנגו ממולאן רוז'. לא זו הדרך לפתוח קריירת סולו.
9. Big Boi ft. Sleepy Brown – Doin’ It
אחד מהרגעים היותר מוצלחים בהופעה של מארון 5 בסופרבול השבוע היה האירוח של ביג בוי. הוא ביצע ביחד עם סליפי בראון את אחד הלהיטים הגדולים של העשור הקודם, The Way You Move. ההופעה תוזמנה היטב עם השיר החדש של השניים שבעיקר מעורר תחושה נוסטלגית. השיר זורק לאחור כל כך חזק שלפתע אתה תוהה באיזו שנה אתה נמצא או לכל הפחות האם אתה נמצא במסיבת נושא של תחילת האלפיים. התוצאה הסופית לא משתנה – הזזת ראש רפלקסיבית בשילוב תנועתיות של פלג הגוף העליון.
8. Ben Platt – Bad Habit
בן פלאט, מי שזכור להרבה מפיץ' פרפקט אבל קיבל את רוב ההערכה דווקא בעקבות תפקידו במחזמר המצליח Dear Evan Hansen , החליט לעשות את הבלתי אפשרי ולעבור מעולם התיאטרון המוזיקלי לעולם המוזיקה הפופולרית. למרות הסיכוי ליפול מהר אל קלישאות של אחד מברודווי, שיר הבכורה שלו הוא בלדה שמשתמשת בכל התותחים שעומדים לרשותו – רגש וגרון. ברגעים הראשונים הוא מוכיח שהוא גדל בתחילת האלפיים – פתיחת הפסנתר נשמעת כמו Drops of Jupiter של טריין ובקליפ הוא יוצא לטיול עם הפסנתר כפי שעשתה ונסה קרלטון ב-A Thousand Miles. הבלדה שמתחילה כמו מונולוג במחזמר מתפתחת מהר מאוד לשיר שמתפקד מעולה גם מחוץ לעולמות הדרמה. אמנם הדרך להפוך לזמר שמצליח לכבוש את הרדיו עוד ארוכה, אבל עצם העובדה שלא מתעוררת שום ציניות היא כבר הישג מרשים.
7. Mallrat & Basenji - Nobody's Home
נכון יש שירים שהם נשמעים בדיוק כמו עוד אלף שירים אחרים אבל זה לא מפריע לך? אז השיר החדש של הזמרת האוסטרלית מאלארט. הסיבה טמונה כנראה בגישה של מאלארט לסביבה שבה היא נמצאת – נונשלנטיות ששייכת בעיקר לזמרות אינדי-רוק סטייל קורטני בארנט בתוך עולם סופר חמוד ומעוצב כמו קטלוג של אורבן. ברגעים רבים בשיר היא נשמעת כמו גרסה פחות עוקצנית של לילי אלן. מסיבת פיג'מות לא ורודה.
6. Lil Peep & ILoveMakonnen ft. Fall Out Boy – I’ve Been Waiting
ליל פיפ מת רגע אחד לפני הפריצה הגדולה, השלב שבו היה אמור להפוך מאמן סאונדקלאונד אהוב ליוצר שעורכי רדיו לא יחששו לשלב בתוך רצף של להיטים. את הפוטנציאל הגדול של ליל פיפ ראה ILoveMakonnen שאחראי על להיט הרדיו הראשון שלו פיפ (הדואט עם אקסאקסאקס טנטסיון). מקונן החליט לעשות עוד קצת טוב והביא את פול אאוט בוי, להקה אהובה על פיפ, שגם השפיעה לא מעט לא המוזיקה שלו, לקטע משותף. התוצר הסופי של החיבור לא נשמע מאולץ או מוזר, המפגש בין הפופ לפאנק לראפ הוא האזור בו פיפ ניסה להתמקצע. הקטע אולי פחות אימו ממה שהיינו רגילים לשמוע מהראפר המקועקע, אבל רוב הסיכויים שככה הייתה נשמעת ההתפתחות המוזיקלית שלו.
5. James Blake ft. Travis Scott and Metro Boomin – Mile High
מסורת עתיקה ואהובה בז'אנר הארנ'בי היא שירי סקס. ג'יימס בלייק הוא מהנציגים האלטרנטיביים של הז'אנר, לכן הדבר האחרון שציפינו לשמוע ממי שקיבל את התואר "הילד העצוב" הוא שיר על "מועדון השחקים". בהתחלה גם מאוד קשה להבין שעל זה מדובר. מבלי להיכנס לעומק המילים אנחנו מקבלים שיר באווירה מדוכדכת, שמעוררת מחשבה ראשונית על אהבה נכזבת. רק שאז קופצים משפטים כמו "מחזיק מעמד כמו דוראסל" ומבינים שכל ההפקה החלומית משרתת דווקא מצב של טירוף חושים בו הפיזי מתערבב עם הרוחני. בלייק הוא אמנם לא דה וויקנד, אבל שיר אחד לפלייליסט חדר המיטות כבר יש לו.
4. Beck – Tarantula
במהלך יוצא דופן, פסקול הסרט חביב המבקרים "רומא" מורכב משירים שנכתבו בעקבות צפייה בסרט. מתוכו בולט במיוחד שירו של בק שזנח לרגע את ההתנסויות האלקטרו-פופ שלו לטובת קטע מונומנטלי, לחלוטין מהדברים היותר יפים שיצר. הגודל של השיר, גם בהיבט הרגשי, התבטא השבוע באופן מושלם בביצוע בתכניתו של ג'יימס קורדן. אל בק הצטרפו בין השאר פייסט ובאט פור לאשס, ביחד עם הפילהרמונית של לוס אנג'לס בניצוחו של גוסטבו דודאמל (מי שהיווה השראה לדמות הראשית בסדרה "מוצ'רט בג'ונג'ל").
3. איתי לוי – חיוך קטן
בעקבות הופעתו של איתי לוי כשופט אורח ב"כוכב הבא", הזמר הפך לסוג של מאמי לאומית והשיר החדש הגיע בדיוק ברגע הנכון. זה השיר הקטן בו הזמר עובר לשבת על סטול בהופעה כשלידו יושב הגיטריסט, ובאיזה שלב המיקרופון עובר לקהל. זו מוזיקה שמחבקת אותך מבלי לחנוק, מגע מנחם. לא רק שזה הניסיון של איתי לוי לחדור עמוק אל אמצע הדרך, זה הרגע שבו הוא הופך מזמר של ז'אנר לזמר של כולם.
2. 21 Savage ft. J.Cole – A Lot
באחד האירועים היותר מוזרים בעולם המוזיקה, הראפר 21 Savage הואשם השבוע על ידי רשויות ההגירה שכל הביוגרפיה שלו מומצאת – הוא אינו יליד אטלנטה והוא למעשה נולד במזרח לונדון והיגר לארה"ב בהיותו נער עם אמא שלו. שניה לפני שכל המופרכות הזאת התרחשה הוא הוציא קליפ לשיר שיהפוך לנקודת ציון בקריירה שלו. נוגה בלי להיות דרמטי, הראפר מסתכל על כל מה שהשיג וחווה בחיים שלו. בתחילת הפזמון הוא שואל "כמה כסף יש לך? כמה צרות יש לך?" ומכוון ישירות ל"יותר כסף, יותר צרות" של נוטוריוס ב.י.ג, שרוחו מרחפת מעל כל הטראק הפילוסופי, רוצה לומר שעם כל הטוב באים גם מכשולים לא פשוטים.
1. Netta – Bassa Sababa
אם להתחיל מהסוף, נטע עברה בהצלחה עצומה את מבחן השיר השני. היא והיוצרים הנוספים השכילו לקחת את כל האלמנטים המוצלחים של טוי (במיוחד השילוב של מילים בעברית, שעוברות להישמע כמו קאצ'פרייזים באנגלית) והגבירו את העוצמה לגבי תוצר מזוקק שמשקף את הפופ של מחר. השיר הוא הכרזה חזקה יותר של נטע על המהות האמנותית שלה. אף אחד לא שאל איפה הלופר, ועכשיו אף אחד גם לא יפקפק ביכולות הקוליות שלה. לא מעט זמרות מרסנות את היכולות שלהן בגלל הפחד לקבל תיוג של דרמה והיסטריה. נטע מסרבת להיות בעמדת הכנועה ומנצלת את מה שיש לה בגרון על מנת להעניק לבתים את כל העוצמה שהם זקוקים לה. הצלחה נוספת היא הקליפ. נכון שלא כל אחד בארץ יכול להרשות לעצמו עלויות כאלה, אבל גם לא כל אחד מסוגל לשים קרן על המצח ולהיות הדבר הכי fierce בסביבה. הקליפ שמזכיר בעלילה את Hot N Cold של קייטי פרי, ושואב השראה ויזואלית מהסרטים דוברי האנגלית של הבמאי הקוריאני בונג ג'ון-הו (אוקג'ה ורכבת הקרח), ממשיך את המסר החשוב של נטע – אני מי שאני ואני לא הולכת להתפשר בשוב שלב.
האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:
או באפל מיוזיק: