10. Halsey – Now or Never
האלסי סומנה כבר באלבום הבכורה עם השיר "New Americana" כאיט-גירל. רק שהציפיות לא צברו קהל מעריצים מטורף. ואז הגיע שיתוף הפעולה עם הצ'יינסמוקרס, רק שאז הם תפסו את כל הכותרות. עכשיו, אחרי תספורת הגלאח שהתארכה היא בדרך לאלבום שני. השיר מכניס אותה לתוך דמות הגנגסטה הנשית א-לה ריהאנה. היא אפילו גייסה את המגה מפיקים בני בלנקו וקאשמיר קאט לחדד קצוות. לרגעים זה עובד, ברובם קצת פחות. הניסיון להביא דמות חדשה נגמר בתחפושת מצועצעת עם איפור שכבר נמרח. אפילו המגה-קליפ, עם האווירה האלימה והדיסטופית, והעלילה החצי ברורה, לא עוזר במיוחד. גם הוא נופל לקלישאת ה"בוא נזעזע אותם". הבעיה היא שאנחנו כבר כל כך קהי חושים, ששום דבר כבר לא מזיז לנו.
9. Beyonce – Die With You
יש מן איזה כלל לא כתוב בעולם המוזיקה - כשביונסה משחררת משהו חדש כולנו נאלמים דום. לאחר מכן מזילים דמעה, מתרגשים, מדברים על כמה שהיא השראה ואלילה ולבסוף משתחווים ומשתפכים. ובכן, נמאס. אין שום דבר חדש בשיר ובקליפ שהיא הוציאה לציון יום הנישואים עם ג'יי-זי. השיר החמוד ולא יותר, וכבר מנוגן כמה שנים בהופעות שלה. הקליפ מציג צילומים ביתיים שכבר נראו באפוס הויזואלי של למונייד. יש טריק מעצבן של מפורסמים לפרסם רגעים משפחתיים בשביל לייצר אשליה של אנשים רגילים. אם הם היו רגילים, זה היה סך הכל עוד סרטון שגומר את הזיכרון בוואטסאפ, ולא מפוצץ את הפוש מעשרות אתרים. אנחנו מעדיפים את האמנים שלנו שוכנים למעלה באולימפוס, רחוקים מיד מושטת. פחות כשהם מתחפשים לחברה הכי טובה.
8. Dan Auerbach – Shine On Me
דן אורבך, חצי מהרכב הבלוז-רוק המעולה הבלאק קיז, בדרך לאלבום שני. ולמה שיהיה לנו אכפת, כי לא רק שהשיר הראשון מתוכו שמובא פה הוא נקודת אור הכי אופטימית שיש מבלי הצורך להקיא, הוא מארח פה את מארק נופלר מהדייר סטרייטס בגיטרה, שזה פשוט קול. נראה אתכם לא מצטרפים אליו בשירה עד סוף השיר.
7. Beth Dittoo – Fire
שנה שעברה התעצבנו לגלות שההרכב גוסיפ מתפרק. השבוע החיוך חזר עם חשיפה ראשונה לקריירת הסולו של הסולנית ופצצת האנרגיה בת' דיטו. אז נכון שיש קצת פחות וייב של דאנס/דיסקו וקצת יותר רוק אורגינל אבל אי אפשר שלא להתניע רק מהבס המפנק. על זה מוסיפים את הכריזמטיות הבלתי נגמרת בקולה של דיטו והרמזים האלקטרונים הקלים וקיבלנו סוכריה אמיתית. רוצים עוד.
6. Selena Gomez – Only You
אם יש דבר אחד שחסר בעולם זה פסקולים של סדרות נוער. מזל שנטפליקס הרימו את הכפפה והביאו לא רק סדרה שקיבלה את אהדת המבקרים והקהל כאחד, אלא גם פסקול יפהפה. אחת מהמפיקות של הסדרה "13 סיבות" היא לא אחרת מאשר סלינה גומז, שכנראה תתארח בעונה השניה של הסדרה. את תרומתה לפסקול היא הביאה בקאבר מפתיע לקלאסיקת אייטיז. "Only You" של יאזו הוא מאותם שירים שאסור לגעת בהם. והנה גומז באה ולא רק שמצליחה לתת כבוד, היא גם לא מנסה להילחם ונשארת יחסית באווירה המינימליסטית. הקסם נשאר.
5. Alt-j – In Cold Blood
תראו מה זה, להקת האינדי שכמעט נהפכה לפארודיה של עצמה הפתיעה שוב. נדמה כי החבר'ה הבריטים שתמיד היו מחושבים במוזיקה שלהם החליטו להתפרע. מלא כלים שלכאורה לא קשורים אחד לשני, מילים שנשמעות כאילו יצאו מפיו של חכמולוג שיכור, וכמה דרופים מפתיעים תודות לשינויי המקצב המקוריים. אתה לא קולט לחלוטין מה קורה פה, וזה פשוט לא משנה. לא היינו בטוחים בכלל שיש לאלט-ג'יי את היכולת הזאת בכלל, אבל פייר, הם הרימו פה.
4. Bleachers – Don't Take the Money
ג'ק אנטונוף הוא מסוג היוצרים שאת שמו אתם לא מכירים, אבל את פועלו קשה לפספס. עם שורות להיטים שכתב לטיילור סוויפט, לורד, אנטונוף הוא מכותבי השירים המבוקשים יותר שיש היום. כשנשאר לו זמן לעצמו, הוא מתחבר לצדדים האייטיזים שלו במסגרת ההרכב Bleachers ומוציא שירים עם הגדרה פשוטה - כשם להקתו האחרת – פאן. מכירים את התמונה הקלישאתית של נער או נערה רוקדים בחדר שלהם עם אוזניות מחוברות לווקמן? אז כזה. אפילו לורד מצטרפת לעשות קולות לקראת הסוף כי קשה להתאפק. ולתהייה המתבקשת על שרשרת המגן דוד – הבחור יהודי כשר מניו ג'רזי, אך תפוס בידיה של לא אחרת מלינה דנהאם ("בנות").
3. Nilüfer Yanya - The Florist
לנילופר יאניה בת ה-21 יש קול שתופס אותך על השניה הראשונה. מן חצי מעושן שמאזכר את שאדה עם נוכחות Pאנקיסטית צעירה. מלווה קבוע שלה היא גיטרה חלולה עם נטיה לג'אזיות, שמזכירה מאוד את זו של קינג קרול. היא מייצרת תחושה קאמרית, כאילו נילופר שרה לעצמה באמבטיה. תוך כדי השיר מתעוררות איכויות פופ פלורנס-יות (והמכונה) שמתרסקות בהדהוד אל מזרח לונדון של ה-xx. בליל השמות האלה לא בא להציג פאזל מודבק בגסות אלא קול מקורי שמנסה למצוא את מקומו בטעם הקהל הרחב מבלי לאבד שמץ של ייחודיות. אם הדור המבולבל הנוכחי ישכיל לאמץ אותה, הוא ימצא דוברת שגם מלכדת פנימה וגם מסבירה החוצה.
2. Calvin Harris ft. Young Thug, Pharrell Williams & Ariana Grande – Heatstroke
קלווין האריס הצהיר שהוא זונח את הקונספט של אלבום. כי מי צריך אלבום, כל מה שאנחנו רוצים זה שירים טובים. ולא יודעים אם זו השנה, התקופה, או הקיץ המתקרב, אבל האריס מריץ פה את החומרים הטובים ביותר בקריירה שלו. אחרי הטראק המוצלח מאוד עם פרנק אושן ומיגוס, הוא פונה לארח את יאנג ת'אג, פארל, ואריאנה גרנדה – נבחרת הכוכבים של מצעדי הפזמונים. השיר פופי וגרובי, מתאים גם לשיא הלילה וגם למנגל של שישי עצל. עזבו את כל האחרים, מוכנים שקלווין האריס יהיה האחראי הבלעדי לפסקול שלנו לקיץ הקרוב.
1. .Kendrick Lamar – Humble
קנדריק למאר לא נותן מרווח נשימה ומשחרר הפתעה נוספת בדמות שיר חדש עם קליפ צמוד. אם הקטע משבוע שעבר היה טיזר בלתי רשמי לאלבום המתקרב, השיר הנוכחי בא לעצב את הכוונות על הספקטרום הקשוח יותר. למאר מתרחק מעולמות הג'אז והפאנק שאפיינו את האלבום הקודם וחוזר לשורשי הגנגסטה. בעוד העוגן של של השיר מבקש מהאחרים להיות "צנועים" בהשוואה אליו, עיקר האש התלבתה שתי שורות ועשר שניות מקבילות של קליפ. הראפר יוצא נגד כל הפוטושופ, מחפש משהו אמיתי, ותוך כדי מציג דוגמנית במסך חצוי – מימין האימג' המושלם, משמאל, הגרסא הלא מעובדת. כולם מדברים על איך תעשיית הפופ והאופנה משווקות בובות נטולות פגמים. קצת פחות עוסקים בייצוג הנשים בעולם ההיפ הופ ונגזרותיו התרבותיות. קנדריק כהרגלו מצליח להציב מראה מול המקומות שרבים מעדיפים לא לגעת, ותוך כדי הרגיז כמה פרסונות פמניסטיות על שהציע זה "אמיתי" מבחינתו. מה שבטוח, עם קנדריק למאר אף פעם לא משעמם.