מכירים את Doja Cat? אז ככה. בסוף ינואר האחרון, רגע לפני הקורונה, היא הוציאה שיר בשם "Say so", דיסקו עם טאץ' צרפתי של הניינטיז, כזה שקצת מזכיר את סופי אליס בקסטור.

השיר הזה שלה, שצבר מיליוני צפיות ביוטיוב, הגיע בזריזות גם למקום השני במצעד הבילבורד באמריקה. הסיבה? בעיקר כי Doja Cat היא כוכבת ענקית בטיק טוק, וכל שיר שלה זוכה מיד לריקוד שהופך לוויראלי וזוכה למיליוני שיתופים. עכשיו אני אסתכן בכך שאשמע כמו זקנה - אבל ריקודי הטיק טוק האלה הם ממש לא איזה חידוש אמנותי מסעיר.

השבוע ישבתי עם לאון שניידרובסקי, מומחה לטיק טוק ולכל עולמות התוכן החדשים, והוא הראה לי את הבחורה שהמציאה את הריקוד ל"Say so". שמה היילי שארפ, ובמשך שעה ארוכה הוא הראה לי עוד ועוד כוכבות טיק טוק עד שנהיה לי כבר כאב ראש. הריקוד שהמציאה היילי שארפ הזאת הוא מאוד פשוט; כמה הנפות יידים, כמה נענועי רגליים, ושתי תנועות שקשורות לטקסט עצמו. לא משהו שכל נערה בכל כפר בעולם לא יכולה להשתלט עליו.

יחד עם הריקוד הזה, Doja Cat הפכה כאמור לכוכבת טיק טוק ענקית. והשיר הזה בהתאם הוא פשוט, ידידותי, קל לעיכול ונעים מאוד לשמיעה חוזרת. אם עוד לא הבנתם, הטיק טוק הפך לזירה החדשה שבה מוזיקאים עושים מיליונים, ובאופן טבעי האנשים עם החליפות החלו לדאוג. כלומר לנסות ולארגן שבכל אלבום פופ מג'ורי שייצא אצלם השנה - יהיו כמה רצועות שמתאימות לטיק טוק.

על הרקע הזה קל יותר להבין את "Rain on me" השיר הכי גרוע והכי כיפי של 2020, וכנראה הלהיט הכי גדול של הקיץ הקרוב. שלוש דקות קלילות ומדויקות, שהן איחוד כוחות מהליגה הכי גבוהה; ה-כוכבת פופ של הרגע, אריאנה גרנדה, מתארחת אצל ליידי גאגא, כוכבת הפופ הגדולה של תחילת העשור הקודם. מפגש כזה צריך בכל מקרה להניב תוצאה שגדולה מסך חלקיה, אבל במקרה הזה הוא גם אמור להכיר את גאגא לדור החדש, בנות ה-11 שכלל לא יודעות מי היא.

איש לא יאמר זאת בקול רם, בטח לא בעידן החדש שבו גם המבקרים האמריקאיים הם ברובם מעריצים שממהרים להחמיא לכל דבר, אבל ליידי גאגא כבר הרבה שנים לא מוצאת את הטון הנכון. ב-2013 היא הוציאה אלבום כושל, ב-2016 אלבום מאוד יפה ובוגר שלא ממש הצליח מסחרית, והפסקול של הסרט "כוכב נולד" אמנם הביא להיט ענק ("Shallow"), אבל קשה לתאר אותו כמשהו צעיר ורענן. יותר שיר למעריצי ברברה סטרייסנד, אימהות והומואים.

בראיונות שנתנה לפני השיר, תיארה גאגא את המפגש עם אריאנה, ואיזה כיף היה, ואיך הן נהיו חברות, ואיך אריאנה ממש דאגה לה כי היא הייתה בתקופה שהיא שתתה כמו חזיר. אוקיי. אבל האמת היא שאריאנה גרנדה באמת באה לעזור. היא כוכבת הפופ הכי גדולה בעולם כרגע, וכשהיא שמה יד על שיר, יש סיכוי טוב שהוא יגיע לאן שצריך. כך שהכל היה מוכן כדי לייצר משהו מושלם. גם מבחינתה, זה באמת רק שיר. היא בשיא, השיר הזה לא משנה לה הרבה. ליידי גאגא היא זאת שמשדרת אותות מצוקה.

עכשיו חשוב לדבר על זה: שירים מהסוג של "Rain on me" נכתבים בקבוצות כתיבה. כך נהוג בארצות הברית, ונטע ברזילי תיארה את זה כאן בראיון איתי כשיצא השיר הקודם שלה "ריקי לייק". זה תהליך שבו שיר נוצר יותר מאשר נכתב. במקרה הנוכחי למשל, הבסיס הוא סמפול משיר בשם "All this love that I'm giving" של אחת גוון מקרה. בחבורת היוצרים נמצא גם המפיק bloodpop שכתב בין היתר את "Sorry" של ביבר, המפיק האנגלי burns ועוד ועוד. אבל אתם לא ממש תמצאו את הסמפול ההוא ב-"Rain on me". זאת רק השראה. באמת. אבל יודעים מה הכיוון ומתחילים לתפור. במקרה הזה נראה שכל האלבום הבא של גאגא יהיה פופ ילדותי לפנים.

השיר מתחיל בפראזה שהיא מאוד ליידי גאגא, בטון הקלאסי שלה, אבל תוך חצי דקה נכנס הפזמון שהוא קליט, מדבק וקל לעיכול. תוך רבע דקה נכנס גם ביט של האוס רך מאוד וידידותי, ומאותו רגע השיר נדבק ולא מרפה. כשאריאנה נכנסת לבית השני, כבר לא נשאר לה הרבה חוץ מאשר לעלות אוקטבה, ולהרים את מה שכבר במילא הפך לשיר חתונות קלאסי עוד לפני שנשברה כוס אחת. שלוש דקות והעסק מאחורינו. מי אמר שיר אירוויזיון?   

הדבר הכי בולט בשיר הוא קצב השקשוק הצ'יזי שעליו בנוי כל הפזמון, זה שעליו שרים כולם ביחד "Rain on on me". הוא מזכיר אלפי להיטים דביקים מהניינטיז, קלאב מד, ומה לא. ובמקרה הזה, זה לגמרי עובד. כך יוצא ש"Rain on me" הוא בו זמנית שיר משגע שבא לך לשמוע שעות בריפיט, וזוועה חיה שיש לה טעם של החתיכה החמישית מתוך עוגת שוקולד סמיכה שאכלת ברציפות. שיר דוחה ומהמם, מגעיל ומעולה בו זמנית. ואז מגיע הקליפ.

לא ברור למה צולם הקליפ כמו שצולם. יתכן שזו רונה הקורונה שאשמה גם כאן. הבמאי הוא רוברט רודריגז, מליגת העל של הוליווד ("סין סיטי"), אבל הצילומים כולם נעשו באולפן דל עם רקדנים, והמוטיב שנבחר הוא "מקס הלוחם בדרכים" פוגש את בארבי. יענו תלבושות הכי מכוערות מעור וקרעים - אבל בוורוד. בתחילת הקליפ יש כמה קלוזאפים לא רעים של גאגא, אבל העובדה שהיא כאילו עם סכין תקועה לה ברגל, מזכירה גרסאות עלובות של "מורטל קומבט".

אם לא הבנתם, מדובר בקליפ פח. אבל איכשהו כל הפח הזה עובד, במיוחד כי יש תנועות ריקוד מאוד פשוטות וקלות לביצוע שחוזרות על עצמן בערך מחצי דקה לפתיחה ועד סוף השיר. מה שמחזיר אותנו ישירות להתחלה, ולעולם הטיק טוק.

אם תסתכלו על זה בעין אחרת, תבינו שהקליפ הזה הוא כולו בשביל ילדות קטנות שיירצו להמציא סביבו ריקודי טיק טוק, לקנות בובות שלבושות כמו גאגא ואריאנה, ולהתחפש אליהן בליל כל הקדושים או בפורים. לקליפ הזה יש בעיקר היגיון כלכלי, ולכן, בסופו שתי הכוכבות שכאילו התחפשו למל גיבסון, מתחבקות ומצחקקות כמו שכל ילדה אוהבת לעשות עם החברה הכי טובה שלה.

אז "Rain on me" יהיה הצלחה גדולה. גרייט סקסס. אבל אני לא באמת מאמין שגאגא תצליח להמציא את עצמה השנה מחדש ככוכבת פופ לצעירים. את הדבר הזה שהיה לה סביב "Born this way" כבר אין לה. והיא לא מצאה לעצמה קול אחר. לפי הסינגל הראשון מהאלבום המתקרב "Stupid love", והסינגל השני עם אריאנה, אין שם איזה כיוון מובחן ומשמעותי שבאמת ימצב אותה נכון. יש עבודה ויהיו הכנסות. לא יותר. גם לא ברור לי למה היא שוב מנסה אחרי שכבר ב"Artpop" לפני שבע שנים זה נראה מיושן.

לדעתי, ולא ששאלו אותי, עדיף היה לה להמשיך בכיוון של האלבום "Joanne" כזמרת לקהל יותר מבוגר. איכשהו שם היא נשמעה הרבה יותר אמיתית. אבל לך תדע עם כל הטיק טוק הזה.