10. מרגי - אסור

מי זה פה מוציא שיר שבוע אחרי שבוע כאילו אין צבא בראשון. אחרי שהרשים אותנו עם "הכל שקוף", מרגי ממשיך במסעו למשוך את תשומת הלב של לובשי הפאוץ'. האמצעים - הפקה סופר מעודכנת, קצת skrrt skrrt, וקליפ שיכניס אתכם לתחושת FOMO נוראית. רק מה, שוב נתקענו עם טקסט לוקה בחסר. הבנו את הסיפור של בחורה מהצד (מעניין מה נועה קירל חושבת על זה), אבל מרוב כמות הפעמים שהוא אומר "אסור", מרגיש כאילו זו המילה היחידה שקיימת בשיר. לפעם הבאה שיר עם שם שלא מופיע במילותיו.

 

 9. One Republic - Wanted

מעניין אם ראיין טדר במשבר גיל העמידה. מנהיג וואן ריפבליק, שציין לפני מספר חודשים יום-הולדת 40, הצליח לפצוח בריקוד בקליפ החדש של הלהקה. לא שהוא תמיד ניצב מאחורי המיקרופון, היו מדי פעם תנועות ימינה ושמאלה, כמה קפיצות, אבל לא כוריאוגרפיה שלמה שיכולה להתחרות בזו של דיפלו מ-Get It Right. כמו במקרה של דיפלו, גם כאן הגימיק לא מחפה על שיר חלש. Wanted מחזיר את הלהקה לתקן אחרי שהשיר האחרון שלהם, Rescue me, היה נשכח במיוחד. אולי זה יהיה הקטע הבא - אנשים שלא מתפדחים לרקוד כאילו אף אחד לא רואה.

 8. Louis Tomlinson - Kill My Mind

מכל חברי וואן דיירקשן לשעבר, לואי הוא היחיד שעוד לא הבין מי הוא בשלב הסולו של הקריירה שלו. עם השיר החדש נדמה שתמו החיפושים. אחרי גישושים בעולמות הפופ האמריקאיים, הפיתרון נמצא במחוזות הפופ-רוק הבריטי. כל מה שהיה צריך זה קצת בריטפופ בתשלובת רובי וויליאמס בכדי שלואי תומלינסון ישמע כמו זמר שעומד בזכות עצמו, ולא אחד שנגרר אחרי אחרים. רק נקווה שזה לא מאוחר מדי.

 7. FKA twigs ft. Future - Holy Terrain

טוויגס היא האמן הכי מעניין שיש כרגע מבלי לעורר אנטגוניזם. המהלכים המוזיקליים לא צפויים, והיא באה בכוונה של שבירת תבניות. השיר החדש שלה לעומת זאת הוא הרגע הכי "רגיל" שלה, ביחס אל עצמה כמובן. ההשפעה העיקרית שעולה מהקטע היא אאליה, מה שגם מחדד את הנקודה החלשה של השיר. אאליה לא פחדה להיות באותה שכבה עם ההפקה. טוויגס לעומת זאת מנסה לדחוף את עצמה קדימה כי שם נמצאת הייחודיות של השיר, הקול שלה. אי אפשר להאשים אותה כי ההפקה עצמה, במיוחד בהתחשב שמאחוריה עומדים סופר שמות כמו סקרילקס וג'ק אנטונוף, לא מבריקה מעבר לביט הבסיסי. טוויגס אולי מנסה לפרוץ אל לב המיינסטרים, אבל בשביל זה היא תצטרך בנוסף לנוכחות שלה גם שירים חזקים.

 6. Billie Eilish - all good girls go to hell

איך בילי אייליש אוהבת לזעזע. זוכרים את הויז'ואל של bury a friend, בו עשרות מחטים ננעצו בגבה? אז בקליפ החדש גילינו למה זה הפך אותה - לייצור עם כנפיים שחורות ענקיות שנופל מהשמיים, המלאך הנופל במלוא הדרו. עוד לא הצלחנו להבין עד הסוף כיצד האסתטיקה הגותית יושבת עם השיר הדי חמדמד באווירה, אם להתעלם מהטקסט שמתכתב עם הגרסה החדשה של סברינה המכשפה הצעירה. נהנים מהשיר, מהזפת שבקליפ פחות.

 5. Miley Cyrus - Slide Away

בבואנו לסכם את העשור, ממש עוד מעט, רגע אחד בלתי נשכח שלבטח יכנס יהיה Wrecking Ball. לא רק כי מדובר בקליפ סנסציוני, אלא גם כי זו היתה אחת הבלדות הכי טובות. מאז השיר מיילי סיירוס לא התקרבה לאותו מנעד רגשי, ואז היא נפרדה מליאם המסוורת', שוב. Slide Away שוחרר באותו שבוע בו הפרידה הוכרזה, וכעת הגיע הקליפ ואיתו כל הניסיונות למצוא רמזים לסיבת הפירוק. אם לשים בצד את הרכילות, הקליפ הוא יותר ההמשך של We Can't Stop, דרכו מיילי אומרת, תקופת המסיבות שלי נגמרה.

 4. Green Day - Father Of All

להיות להקת רוק כיום זה מעשה מסוכן. רק עצם ההגדרה של רוק הופכת אותך לזקן וטרחני. גרין דיי לא מפחדים מאתגרים ומוציאים שיר שלא נשמע כמו אף שיר שהוציאו בעבר. יסודות הפאנק שלהם נמצאים שם, אבל מעליהם שומעים קצת פופ-סול סטייל מוטאון, בילי ג'ו נשמע בבתים כמו ג'ק ווייט, וההפקה מהודקת כאילו היה מדובר בשיר פופ. כל התיאור הזה כאילו מדבר על להקה שאיבדה מדרכה, כשלמעשה הם נשמעים כמו להקה שמנסה דברים אחרים כי אי אפשר להתקע על נוסטלגיה, וזה מעולה.

3. John Mayer - Carry Me Away

ג'ון מאייר הוא בחור רגיל. הוא כל כך רגיל שלפעמים הוא הופך ללעג בשל הרגילות שלו. גם השיר החדש הוא השיר הכי רגיל שיש. קשה לשמוע שירים מהסוג הזה כיום, שירים בלי שום תפנית דרמטית או מוטיב הפקתי בולט באוזן. זה גם הקסם של השיר, החוסר ייחוד שלו. הוא אנטיתיזה מושלמת לרעש ומתפקד כמעט כמו מדיטציה. להתמסר לשיר זו אולי משימה קשה, אבל משתלמת.

2. Mahalia ft. Ella Mai - What You Did

יש ההופכים את אלה מאי לנושאת הלפיד הבריטית של הארנ'בי, אבל האמת שהז'אנר התקיים לא רע לפניה, לראיה מהאליה. הזמרת מתחזקת קריירה מאז גיל 13 ולמרות שהיא עוד לא שם שגור בפי כולם, היא ממש לא חדשה בסביבה. מלבד סמפול מ-Oh Boy של קמארון, שיתוף הפעולה בין השתיים הוא כולו הלל לאסתטיקה של שנות התשעים וכולל בין השאר הומאז' למראה הטום-בוי של אאליה, וסצינת שריפת הרכב מהסרט Waiting to Exhale.

1. Camila Cabello - Shameless

קמילה החליטה להקשות על הקהל שלה והוציאה במקביל שני שירים. הבחירה מבחינתו הייתה דווקא פשוטה - די נמאס לנו מעוד שיר עם אלמנטים קאריביים מכל סוג שהוא, מה גם שהסימפולים שמתחבאים ב-Liar (לשירים של ליונל ריצ'י ואייס אוף בייס) גרמו לו להישמע כמו חיקוי ל-Alejandro של גאגא. Shameless לעומת זאת מכיל לא מעט פניות מפתיעות. המעבר מהגיטרה לפלמנקו בהשראת רוזליה הופך את השיר כהצהרה חזקה יותר לאלבום חדש. הוא לא להיט מידי ומכיל מספיק חספוס ודרמה בשביל להבהיל, סיבות משכנעות להסיר את קמילה מרשימת האמנים של טריק בודד.

האזינו לשירי השבוע בספוטיפיי:

או באפל מיוזיק: