10. מרגי – תני לי רגע

אין דבר יותר מוערך מהרצון שלא לשבת במסגרות נוף מולדתך. מצד שני, אין דבר יותר מבאס מלשמוע מישהו שממש רוצה שיגידו עליו "רמה של חו"ל", כי בואו נודה באמת, זה הדבר הכי פרובינציאלי שאפשר להגיד על שיר. למלכודת הזאת נפל מרגי, היא שעד לרגע האחרון היו בטוחים שייצג אותנו באירוויזיון השנה. סינגל הבכורה שלו באמת נשמע כמו "חוץ-לארץ", אבל יותר מדי כמו, על גבול החיקוי. השיר עצמו נשמע כמו השילוב המתבקש בין ג'ייסון דרולו לג'סטין ביבר פוסט What Do You Mean, הקליפ גם כן נראה העתק דרולו (שלא נדבר על קריאת ה"וואט"), והטקסט כולל מילים כמו "מאמא" ו-"ווייב". כאילו לקחו שבלונה של שיר פופ אמריקאי ותרגמו אותו לעברית. בעצם גם התרגום הלך לאיבוד - הטקסט נשמע מאונגלז ברמות קיצון, כאילו מדובר בתוצר של גוגל טרנסלייט. חבל שבפרויקט שהושקע בו כנראה הרבה מאמץ, מישהו התעצל בשרטוט הראשוני ולא נתן עוד כמה רגעים בשביל לספק רעיון מקורי.

9. Elderbrook – Capricorn

מאוד קשה להתעלם משיר שכולל "לה לה לה". לזה אם מוסיפים ביט ממכר ומרקיד במיוחד מקבלים שיר עם פוטנציאל הדבקה גבוה. אלכסנדר קוץ, המכונה אלדרברוק, הוא עדיין לא שם שגור בפי רבים. הוא צומח לאט, פה שיר ופה רמיקס. Capricorn מנסה לשבור את השגרה עם משיכת תשומת לב מרבית.

8. LSD – Thunderclouds

הסופרגרופ המדובר של השנה, המורכב מדיפלו, סיה ולברינת', כבר עשה את שלו. שיר הבכורה Genius הוא בלי ספק בטופ 5 של השנה ובכלל אחד משירי הפופ הטובים של השנים האחרונות. כל דבר שיקרה אחריו יחוויר. בעוד Audio אכן לא הצליח להשתוות אליו, השיר החדש כבר מתקרב הרבה יותר. במקום לנסות לשחזר את הקסם ההוא, הטריו הולך לכיוון קליל יותר, עם תחושה מובהקת של שירי הפופ-סול המתקתקים מתחילת שנות השישים. השיר מתפקד כמו מערכת יחסים לעונת הקיץ – זה דביק מאוד אבל מתנדף אחרי כמה זמן.

7. Cat Power ft. Lana Del Rey – Woman

קאט פאוור מתחזקת קריירה יציבה כבר למעלה משני עשורים. הקול השברירי אך הבטוח בעצמו הפך אותה ליקירת האינדי רוק ומאזינים שפשוט אוהבים להיות עצובים כשהם מאזינים למוזיקה. השבוע היא הפתיעה כשהביאה את לנה דל ריי לעשות לה קולות רקע בשיר חדש. פיסת בלוז לא מרירה שמתנגדת להלך הרוח העכשווי ומשייטת בין הזמנים כדי להפוך לרלוונטית תמיד.

6. Anna Calvi – Don’t Beat the Girl out of My Body

בשבוע האחרון הטוויטר סער בעקבות הליהוק של רובי רוז, המזדהה כג'נדרקוויר, לתפקיד של באטוומן. כמה צייצנים לא הכי אהבו את העובדה שלא ליהקו אישה לסבית (יהודייה) מוצהרת לתפקיד, כי הרי שחקנים לא יכולים לגלם מישהו שהוא לא הם עצמם. כמעין תשובה הולמת למתנגדים יצא השבוע שיר חדש לאנה קלבי. השיר מסרב לנורמות המגדריות וקלבי משתמשת בכל העוצמה הידועה שלה בשביל להראות שהכוח קיים אצל כל אחד ואחת להיות מי שהוא או היא.

5. Mura Masa & NAO – Complicated

קשה להאמין שמורה מאסה רק בן 22. המפיק שהתחיל את דרכו ביצירת ביטים בחדר השינה שלו מצא את הסאונד הייחודי שלו בשלל הטרופיקל וה-EDM בסביבה. הייחודיות שלו היא באווריריות של ההפקות שלו, ככה שהזמרים שלו תמיד נשמעים מרחפים. בשיר החדש הוא נעזר בסקרילקס כדי לתת את המצע הטוב ביותר לNAO, שנותנת ביצוע וורסטילי בין הקול הגבוה לאמוציה של "בחיאת עזוב אותי".

4. אניה בוקשטיין – סימן

מרגי צריך להאזין לאניה בוקשטיין ולכתוב הערות. מי שהגיעה לסטטוס של אייקון בעקבות שיתוף הפעולה עם הדיג'יי עופר ניסים, מראה בשיר חדש איך אפשר לעשות פופ ברמה גבוהה גם בלי לפזר נצנצים. עוד לפני שהיא מתחילה לשיר, הקולות בפתיחה עושים מה שהפקה חכמה עושה טוב – לייצר אווירה לא מלאכותית. המקהלה נשמעת רכה ומנחמת ומספקת את הטון לשיר כולו. מהרגע הזה ההתמסרות לאניה מוחלטת. השיר כל כך יפה שהחלטנו להתעלם מהדמיון הרב של הקליפ לקליפ אחר של ג'יימס בלייק עם אחת בשם נטלי פורטמן.

3. Ciara ft. Tekno – Freak Me

חזרתה של סיארה לא היתה יכולה להיות יותר מושלמת. Level Up היה זריקת האנרגיה שהקיץ המנומנם התחנן ל ה. Freak Me החדש לא מנסה להרגיע עניינים אלא פשוט הולך לכיוונים אחרים עם אפרו-ביט והשראה מוכוונת מאוד מהפופ הניגרי (עם אירוח של כוכב מקומי וסמפול של שיר מקומי). כבר בשיר הקודם נתנו את כל ההלל לחשיבותה של סיארה בנוף העכשווי, שכן היא נאמנה לדרך הארנ'בי ונוטה פחות לעולמות הפופ. השיר החדש רק מדגיש את הדרכים שאפשר לעשות בז'אנר מבלי להתיישב בתבניות הנוחות של המיינסטרים.

2. Marina Maximilian – Zero

מארינה מקסימיליאן היא אמנית מהזן האהוב – היא נמצאת בחיפוש תמידי. בשלב הנוכחי של המטמורפוזה התמידית שלה היא רודפת אחרי פופ האוונגרד. למרות ש- Glow Now היה בעיקר הרבה רוח ללא שום פיצוץ משמעותי, ב-Zero היא כבר עוד יותר גבוה כבר עם הקול המסומפל בהתחלה שמזכיר את המוטיב ב-Drunk in Love של ביונסה. בשיר קיימים כל האלמנטים שיכולים להפיל כל זמרת – החצי ראפ, המחסור בפזמון גדול, ומשחקי הקולות שגונבים את הפוקוס. אבל מעל כל המשוכות האלה מארינה מדלגת בקלילות באמצעות שימוש באלמנט שהיה חסר בשיר הקודם – אטיטיוד. השיר מנצל את השינוי הקולי שעבר עליה ומוציא ממנה בעיטות חזקות שמזכירות לפרקים את גיבורת הפאנק בטי דייויס. כן, מארינה נהנית מאוד מלהיות העוף המוזר, באופן מתריס כמעט, וכל עוד היא לא נהפכת למאוסה אפשר רק להעריץ אותה על זה.

1. Nicki Minaj – Ganja Burn

כעשור אחרי יציאת המיקסטייפים הראשונים שלה, ניקי מינאז' הגיעה למעמד של מלוכה. בשיר הפותח מהאלבום החדש שלה ("קווין") היא שורפת את כל האויבים שלה, כולל שורה שאולי מכוונות לקארדי בי. "לפחות אני יכולה להגיד שאני כתבתי כל ראפ שירקתי" (תרגום חופשי) ניקי אומרת ומזלזלת בקארדי שנעזרה באחרים בשביל לכתוב את אלבום הבכורה שלה. קיים משהו מאוד עוצמתי בשיר בו היא נשארת דווקא בסאונד לא זועם או צועק. מין השלמה שהיא כבר לא חייבת להוכיח שום דבר. מינאז' הגיעה לסטטוס בו היא כבר לא צריכה להתרומם על עקבים בשביל להיות בשורה אחת עם כולם, עכשיו הם צריכים להרכין ראש ולהטות אוזן בשביל להקשיב לה.

האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:

או באפל מיוזיק: