10. Meghan Trainor – No
איזו נפילה. את כמות התשבוחות שהורעפו על השיר החדש של מייגן טריינור אפשר לגנוז. משיר פמניסטי חזק קיבלנו קליפ קלישאתי שאפילו סותר את המסר שלו ברגעים מסויימים. אז נכון, היא לא רודפת אחרי אף גבר בקליפ ומוקפת בחבורת נשים בלבד. ונכון שהאווירה של הקליפ מזכירה יצירות מופת של ביונסה וג'נט ג'קסון. אבל בשביל מה כל הפוזות המוגזמות? במקום מניפסט כוח נשי קיבלנו פנטזיה של תיכוניסט. דורשים קליפ חדש.
9. Conrad Sewell – Remind Me
קונרד לא מפחד לגרום לנו לבכות. ההבטחה הגדולה מאוסטרליה הבין שאם כבר שיר עם ניחוח גוספל חייבים לקחת את כל העסק לכנסיה. כמו סם סמית' לפניו שהבין שלוויות עובד טוב בקליפים, גם קונרד מסיים את את הקליפ בלוויה של אחת מהדמויות, אבל לא נעשה ספוילר. השיר אגב נוגן במהלך פרסומת לעונה החדשה של אופרת הסבון הנצחית "קרוב רחוק" שעד עכשיו אנחנו לא מצליחים להבדיל בין מה שהולך שם לבין מה שהולך ב"שכנים שכנים". השיר עצמו לא רחוק מלהיות כמו אופרת סבון – קיטשי ומופרך אבל אפקטיבי וממכר.
8. Santigold – Can't Get Enough of Myself
סנטיגולד מלמדת אותנו שזה ממש בסדר לעוף על עצמך. עד כמה לעוף? עד כדי להשוויץ בחברים המפורסמים שלי, הרי בשביל מה יש אותם אם לא לדחוף אותם לקליפ. מה שטוב מספיק בשביל מדונה (שכנראה אספה את כל הטובות האפשריות בקליפ Bitch, I'm Madonna) טוב בטוח בשביל סנטי. הקליפ הנוכחי הוא למעשה גרסא אחידה לקליפ אינטראקטיבי שהיא פרסמה באתר שלה, מאלו שאף פעם לא מבינים מה רוצים מחיינו, ותוך כדי צצים ג'ייזי, פארל, אוליביה ויילד ואחרים בפלאפון שלה, על החולצה שלה, או סתם על פוסטרים ברחוב. אנחנו היינו מסתפקים בסלפי.
7. (Hundred Waters - Show Me Love (Skrillex Remix
מה קורה כשהרכב אינדי-רוק חותם בלייבל של מפיק אלקטרוני? מוציאים להם רמיקס. זה המקרה של ההרכב מפלורידה Hundred Waters החתומים בלייבל של סקרילקס שכנראה הבין שבשביל להוציא אותם לתודעה של כולם הוא צריך להשתמש בשם המפורסם שלך. ושל צ'אנס דה ראפר שמצטרף לקטע, בשביל שלא יתפספס חלילה. מאקפלה של דקה ורבע קיבלנו רמיקס וקליפ שעל שניהם אחראי סקרילקס לבדו. מה לא עושים בשביל לחסוך קצת.
6. Iggy Azealia – Team
כשכולם מוציאים קליפים עם המילים של השירים, איגי אזיליה מוציאה מדריך ריקוד. בשביל שכולם יהיו מוכנים לנענע בזמן, אלא מה. הראפרית האוסטרלית שכולם אוהבים להשמיץ לא נתרעת מביקורת ומראה שיש לה עור של פיל. היא לא צריכה אף אחד בקבוצה שלה, היא ממש בסדר להדוף את כולם לבד. בכתיבת שירים היא בטוח לא לבד כי ברשימת הקרדיטים מופיעים כ-12 איש. גם לפעמים לתת קצת קרדיט לא יזיק.
5. Bat For Lashes – In God's House
זהירות, קצת דיכאון לפניכם. האלבום החדש של באט פור לאשס, "הכלה", יעסוק בסיפורה של אישה שמאבדת את ארוסה בתאונת דרכים ביום חתונתם. בקליפ אפשר לראות את נטאשה קהאן מתאבלת על קבר מואר בצלב ניאון באמצע המדבר. הקליפ הקולנועי אמנם כרגע אינו חלק מסדרת קליפים, אבל יש תכנון לצלם סרט בהתאם לסיפור האלבום. תתכוננו לחתונה קיצית, אבל לא מהסוג השמשי.
4. M83 – Solitude
בקטע החדש הרכב האלקטרו הצרפתי עם השם החללי מוריד הילוך. לפני כחודש הם שחררו פצצת פופ שתוקפת אותך מכל הכיוונים, הפעם הם מספקים קצת דרמה. הטריפ בן ה-6 דקות יושב בין שיר נושא לסרט ג'יימס בונדי לבין קטע פסיכדלי, כאילו היה חלק מאופרת חלל משנות השמונים. שני הקטעים ביחד מזכירים קצת את השינוי המוזיקלי שעבר על טיים אימפלה שנה שעברה. M83 תמיד זגזגו בין המיינסטרים לטעם המבקרים ויש אפשרות שעם יציאת האלבום הם ימצאו את האיזון המושלם.
3. Sia – Cheap Thrills
סיה יודעת שלא מחליפים סוס מנצח והחזירה לתמונה את הרקדנית הקבועה מאדי זיגלר. כוכבת "רקדניות קטנות" מלווה את סיה מאז הפריצה המונומנטלית של "שנדליר" וזו סיבה מספיק טובה לסיה לא לשחרר אותה. בבגד הגוף הקבוע אבל עם שינוי קל בפאה מאדי מראה למה היא תמיד מקבלת את כל הסולואים. החידוש הגדול של הקליפ הוא נוכחותה של סיה. נוכחת אבל מוסתרת מאחורי פפיון עצום מימדים שכנראה נמכר בכמויות בפורים הנוכחי. השאלה האמיתית היא האם נראה את פרצופה של סיה בהופעה בארץ או שנצטרך להתגנב למאחורי הקלעים בשביל לראות מה קורה מאחורי הפוני?
2. Kiiara – Gold
קיארה, בתקווה שתרגמנו נכון, היא זמרת צעירה בת 20 מאילינוי שבארה"ב. כבר לפני יותר מחצי שנה היא שחררה את השיר הראשון שלה ואוטומטית שבתה את ליבנו בפופ-ארנ'בי מרענן. המינימליזם והילדותיות הבוגרת מזכיר את לורד במקצת אבל מצליח לדבר בשפה לגמרי משלו. בשביל להתניע מנועים קיארה מוציאה קליפ לאותו שיר בכורה, אפוף מסתורין ומלא שיק, בדיוק כמו השיר. אם בא לכם להמר קצת, קיארה היא לגמרי הבחורה לשים עליה ז'יטונים.
1. SBTRKT feat. The-Dream – Good Morning
סבטרקט חזר אלינו מחופשה בת שנתיים מחוזק בזמר וכותב הלהיטים דה-דרים. סבטרקט שנולד עם השם אהרון ג'רום, התחיל את דרכו בסוף העשור הקודם והיה ממובילי הז'אנר המומצא פוסט-דאבסטפ שהיה למעשה סיפתח לחזרתו ולשדרוגו של הארנ'בי. מאז רבים שכחו דאבסטפ מהו אבל סבטרקט עוד לא הוריד את המסכה השבטית שעדיין מסתירה את פניו בכל הופעה. ואתם חשבתם שסיה המציאה את הגלגל. בקטע החדש הוא מתרחק עוד יותר מנקודת הפתיחה שלו מהאלבום הראשון ומצליח לשלב בין המקום הטבעי של דה-דרים לאמביאנט שבהתחלה נדמה כאילו לקראת הסוף יתפוצץ לרייב מטורף אבל דועך במהרה. יש למה לצפות.