הייתי בסך הכל בן 12 כשנחשפתי למצעד העשור בפעם הראשונה. ה-31 בדצמבר 1999 היה היום שבו גלגלצ ערכו משדר היסטורי - מצעד העשור של שנות ה-90. בשעה 12 בצהריים התיישבתי עם עט, מחברת וקסטות להקלטה, צמוד למערכת הקומפקט דיסק של אחי הגדול. כל זה לאחר שכמובן דירגתי את השירים המועמדים מתוך הרשימה שהתפרסמה במשך חודשים מדי שבוע ב"פנאי פלוס", ואחרי שהאזנתי לשידור החוזר של מצעד העשור של שנות ה-80, שערכה התחנה הצבאית זמן קצר לפני חשיפת תוצאות המצעד החדש. כך גם זכיתי להכיר לא מעט שירים מהאייטיז, העשור שבחלקו הרב עדיין לא הייתי נוכח בעולם.
עכשיו זה שוב קורה, עשור נוסף מסתיים, ולקראת מצעד העשור של השנים 2010-2019, שייפתח להצבעה בקרוב – גלגלצ ומאקו משתפים פעולה ופותחים מחדש את הצבעות כל העשורים לבחירה מחודשת. בשישי האחרון שודר בגלגלצ מצעד מאה השירים הגדולים של שנות ה-70 שאתם בחרתם ודירגתם. שיר העשור שנבחר הוא "Let It Be" של הביטלס. הבחירה נעשתה וההצבעה הזו הסתיימה, אבל עדיין יש לכם הזדמנות להצביע למצעדי העשור הנוספים. אז אם אתם רוצים לעדכן את תוצאות מצעדי העבר, לבדוק אילו שירים עומדים במבחן הזמן, להתרפק על להיטי התקופה ולעשות תיקון לשירים שהגיעו למקומות הגבוהים במאה הגדולים – אבל בפרספקטיבה היסטורית לא מצדיקים את הבחירה – כדאי שתמהרו, כי ההצבעה למצעד שנות ה-80 המחודש, שישודר בשישי הקרוב, נסגרת בעוד יומיים בלבד.
אז מה היה לנו? "Another Brick in the Wall" של פינק פלויד נבחר לשיר העשור של גלי צה"ל, במצעד שדורג ע"י 25,000 מאזינים באמצעות גלויות דואר (כן, היה דבר כזה פעם). קלאסיקת רוק שהופיעה באלבום "The Wall" של הלהקה, מהאלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים. אל המקום השני במצעד הגיעה להקת הפוליס והסולן סטינג עם השיר "Every Breath You Take". סטינג נבחר גם לזמר העשור וכיכב במצעדי סיכום שנות ה-90 ושנות ה-2000. אל המקום השלישי הגיע השיר "Woman" של ג'ון לנון, סינגל שיצא קצת יותר מחודש אחרי שנרצח מחוץ לביתו בדצמבר 1980.
עוד כיכבו במצעד ההוא – U2, שנבחרה ללהקת העשור והכניסה לא פחות משבעה שירים למאה הגדולים, יותר מכל אמן אחר, כשהגבוה ביניהם הוא "With Or Without You" (מקום 9). גם הדייר סטרייטס בלטו במצעד, עם לא פחות מארבעה שירים בעשרים הגדולים. אולי זה כי הם כללו את ישראל בסיבוב ההופעות שלהם בשיא ההצלחה עם האלבום "Brothers In Arms" בשנת 1985 והפכו לאהודים כאן במיוחד. ואולי זה כי הם מהאמנים ששיקפו את הקו המוזיקלי של גלי צה"ל באותם ימים, בהם הרדיו הכתיב את סדר היום המוזיקלי והתחנה הייתה מחוברת לרוק על נגזרותיו.
בעשרים הגדולים של העשור ניתן למצוא רוב גברי מוחץ, פרט לבת מזל אחת, קייט בוש, שהגיעה למקום ה-19 עם "Babooshka". למרות המיקום הגבוה, היא לא קטפה את תואר זמרת העשור. מי שכן קטפה אותו היתה מדונה, שביססה בשנים ההם את מעמדה כמלכת הפופ, אבל באופן מפתיע ואולי אף מקומם הכניסה רק שני שירים למאה הגדולים -"Like a Prayer" (מקום 63) ו-"La Isla Bonita" (מקום 21). בכלל, מעט מאוד שירי פופ הגיעו לפסגת המצעד, כשהכי גבוה ביניהם הוא הבלדה "Careless Whisper" של ג'ורג' מייקל שהגיעה למקום ה-13. זהו גם השיר היחיד שג'ורג' מייקל הכניס למצעד, בין אם זה בקריירת הסולו או יחד עם שותפו לצמד WHAM.
הרבה בחירות תמוהות התבטאו במצעד. אולי יהיה נכון יותר להגדירן ככאלו שלא עמדו במבחן הזמן, שירים שכמעט ולא מושמעים היום ברדיו ולא בדיוק נחשבים לסמלים של התקופה. למשל "Mama" של ג'נסיס, שהגיע למקום ה-6, "Biko" של פיטר גבריאל שהגיע למקום ה-28 (מסיר את הכובע בפני מי שיודע איך השיר הזה הולך), ו-"Moon Over Bourbon Street" של סטינג שהגיע למקום ה-62 (ועדיין גבוה מדי בהתחשב בלהיטים הרבים והמוכרים שלא זכו להיכנס למאה הגדולים).
אם אתם לא מרוצים מתוצאות המצעד ההוא - עכשיו זה בידיים שלכם, להחזיר את הכבוד האבוד ללהיטי האייטיז, אלו שעד היום מושמעים במסיבות ובשמחות, אבל באופן מפתיע לא נכנסו למצעד שמסכם את העשור. לדייק את הדירוג, לעשות תיקון ולהוקיר את השירים ששרדו את מבחן הזמן. כבר לא צריך לשלוח גלויות, רק להיכנס ללינק, לבחור מחדש את השירים שעדיין מרגשים ומשמחים אתכם ולשנות את ההיסטוריה.