10. Pixies – Um Chagga Lagga
אז נכון שהפיקסיז שחררו אלבום רק לפני שנתיים, אבל תמיד ירגיש כאילו עברו אלף שנה כי הספירה תמיד תתחיל מתחילת הניינטיז. האלבום החדש שיקרא "Head Carrier", ייצא בספטמבר וזאת הטעימה הראשונה מתוכו. לפני שתתבלבלו, הקול הנשי שאתם שומעים לא שייך לקים דיל, הבסיסטית המקורית של ההרכב שעזבה, אלא של החברה החדשה פאז לנשנטין שעושה עבודה לא רעה בכלל. למי שדאג שהפיקסיז הולכים לכיוונים שינסו לכבוש את הקהל הצעיר, הסרף-Pאנק עדיין שם ובועט כהרגלו.
9. Rihanna – Sledgehammer
השיר החדש, לקוח מתוך פסקול הסרט החדש בסדרת "מסע בין כוכבים" מוכיח שאין מה לזלזל ביכולות הקוליות של ריהאנה. בקליפ ריהאנה מככבת כיצור מיסטי בשממה שהיא כנראה לא על הפלנטה שלנו, ולבסוף ניצבים פניה השמיימיים, תרתי משמע, מול חללית האנטרפרייז. השיר נכתב בשיתוף עם סיה ולמרות שקשה להשתוות ל"Diamonds", שיתוף הפעולה הקודם, הבלדה החדשה ממש לא מאכזבת. האפלוליות האפית של השיר יוצרת תחושה של שיר נושא לסרט ג'יימס בונד וכשריהאנה פותחת גרון בפזמון מופיעה צמרמורת קלה. אולי שסיה וריהאנה יעשו אלבום משותף?
8. Gallant – Miyazaki
גאלאנט הוא הכוח החדש הבולט בעולם הארנ'בי. אחרי שתחנות הרדיו והמבקרים דחפו באהדה את סינגל הבכורה "Weigh in Gold", הוא מוציא שיר נוסף מתוך אלבום הבכורה המרשים במיוחד. השיר נמצא במחוזות הקלאסיים של האר-אנד-בי עם חלקלקות ופלסט בלי לשכוח בסיס של היפ הופ. בקליפ לא קורה כמעט כלום מלבד גאלאנט שיושב בודד בשולחן גדול, מוזג לעצמו כוס יין. מה שמזמין את המאזין לצלול לתוך השיר, בלי יותר מדי קישוטים מסביב.
7. Years & Years – Worship
עברה שנה מאז שיצא אלבום הבכורה של טריו הפופ הבריטי וכמות הסינגלים העצומה שיצאה מתוכו רק מעידה על טיבו. השיר ממשיך במגמת ה"שכחתי שאנחנו לא בניינטיז" של השירים האחרים בלי להמאיס או להיות מיושן מדי. הסולן אולי אלכסנדר, שמפזז בקליפ כאילו אף אחד לא רואה, מדגיש גם בויז'ואל החדש עד כמה חשובה לו הנראות הקווירית, במיוחד בעולם הפופ שלפעמים מתנהג בצורה שמרנית מאוד למרות החשיבות והיכולת שלו לפרוץ גבולות. הקליפ יצא בלי קשר אך במקביל לראיון שנתן בוזי באדאז, ראפר מוכר אך זניח במונחי המיינסטרים, כאילו נותן לו תשובה. בוזי טען כי הטלוויזיה כיום הופכת את הילדים להומואים, והתייחס לעליה בכמות הדמויות הלהט"ביות המופיעות על המסך, ספציפית בסרטים וסדרות מצוירות לילדים. אלכסנדר לבטח לא יסכים עם האמירה הפוגענית הזו, ואנחנו נשמח שהוא ימשיך לפעול בדרך החשובה.
6. Sofi Tukker – Drinkee
סופי טאקר הם צמד ניו יורקי המורכב מהזמרת סופי וולד והמלווה/מפיק טאקר הלפרן. למרות חוסר המקוריות בשם, הם מפצים בבחירה לשיר בפורטוגזית למרות שקשריהם לברזיל די אפסיים. השיר מעובד משיר של המשורר הברזילאי צ'אקאל ונמצא בתחומי מוזיקת ההאוס עם השפעות קאריביות-אפריקאיות, כי כיום איך אפשר שלא. אם נוסיף את השיר הנוכחי לשירים הקודמים של הצמד, סופי טאקר הם אחד מהמרעננים הכי מרעננים של הקיץ הנוכחי. המוזיקה שלהם מתאימה גם למי שמעוניין לפצוח בריקוד, וגם מי שמעדיף להישאר בוייב רגוע יותר. הרבגוניות הזו מבדילה אותם מהשאר ותגרור כל השמעה את שאלת ה"מי זה?", או שאזאם לביישנים.
5. Fergie – M.I.L.F $
אם חשבתם שפרגי תחזור לחיינו בשקט ככה, בשלווה, טעיתם בגדול. יוג' מיסטייק. הדוכסית ששחררה אלבום בודד לפני כעשור, וחזרה השבוע במלוא הדרה לחגוג את נשיותה והאימהות הטרייה ביחד עם סקווד שיכול לבייש בקלות את החבורה של טיילור סוויפט. אל סצינת הפרברים מהפיפטיז מצטרפות אל פרגי מיטב הדוגמניות, כולן אימהות שעונות להגדרה של M.I.L.F. ולמקרה שתהיתם, פרגי החליטה שזה הקיצור של Mothers I'd Like to Follow.
שתיים נוספות ובולטות הן קים קרדישאן שנאלצה להכחיש שימוש בפוטושופ בשל מתניים צרים במיוחד, וכריסי טייגן שעל ההתחלה מפציע בשוט של הנקה בציבור, שמיד לאחריו איש החלב שותה בשקיקה מבקבוק החלב. פרגי וחברותיה ממש לא מתכוונות להתנצל על הסקסיות שעל פי הקלישאה, נעלמת אחרי הילד הראשון. כולן נשים עובדות, שמרוויחות לא מעט כסף ולא מוכנות להיכנס לתבניות שחוקות של אמהות מרירות שלא משקיעות בעצמן. אם להתעלם מהקליפ הצבעוני, יש להודות שהשיר לבד לא עומד. הוא מנסה להיות מילקשייק של קליס (שיר שאליו פרגי מפררת בטקסט) אך ללא הצלחה. הוא חסר חדות ועמוס מאוד בהפקה מבולגנת. נו, לפחות קיבלנו קליפ עם מסר שיהפוך לקאלט וגם זה חשוב.
4. Petite Meller – Milk Bath
פרגי היא לא היחידה שאוהבת לעשות אמבטיית חלב. פטיט מלר, לשעבר מטרי פויזן, כבר כמה זמן מפתחת לה קריירה חו"לית למהדרין, עם אפס קשרים ישראלים. לפני כשנה היא כבשה לא מעט אנשים עם השיר Baby" Love" והקליפ שלו. השבוע היא מוציאה שיר חדש עם פוטנציאל לכבוש עוד יותר אנשים בזכות הקלילות המשכנעת והשימוש באלמנטים פופ-אפריקאים. לפרקים זה מזכיר את השירים הראשונים של וומפייר וויקנד, בחלקים האחרים זה מזכיר את "האקונה מטטה" ממלך האריות. בקליפ היא ממשיכה את המוטיב הקולוניאליסטי-מיסיונרי רק עם קצת יותר חלב, אולי בשביל להעלות את המניות של מועצת החלב.
3. Various Artists – Hands (A Song for Orlando)
טפטוף שירי התמיכה בנפגעי אירוע הירי באולנדו מתחיל להפוך למבול. כותבי השיר "Hands" הצליחו לגייס לא מעט כוכבים לפרוייקט. בשירה פוצעים סלינה גומז, ג'ניפר לופז, גוון סטפני, ג'ייסון דרולו, אימג'ן דרגונס ועוד ועוד ובריטני ספירס. קצת מרגש לשמוע את בריטני פותחת את השיר, בכל זאת לא הוציאה שירים משלה כבר לא מעט זמן. בינתיים מבין כל המחוות, זהו השיר הכי מוצלח. הוא לא מתאמץ ומביא בעיקר הרגשה טובה, קלישאתית כזאת שנותנת תקווה. בעתיד עוד צפוי שיר משותף של ג'ניפר לופז ולין-מנואל מירנדה (מהמחזמר "המילטון"), ויש תחושה שזו רק ההתחלה שכנראה תיגמר במופע ענק. ציניות בצד, מוכנים לזרום עם ים של שירים תומכים, רק שלא נצטרך כאלה יותר.
2. Clipping. – Wriggle
קליפינג היא כנראה להקת ההיפ הופ הכי טובה מבין אלו שלא שמעתם עליהם. בעקבות אי רצונה להישאר בגבולות הז'אנר הצמידו לה הגדרות מוזרות כמו היפ הופ תעשייתי ונויז-ראפ. בסך הכל הם הרכב שעושה ראפ מעולה, פשוט כזה שלא מנסה להתייפייף או להקל על המאזין. השיר הנוכחי לקוח מתוך אי.פי ששוחרר לאחרונה, ימים ספורים אחרי שאחרי אחד מחברי ההרכב, דייויד דיגס, זכה בפרס הטוני בעקבות השתתפותו במחזמר המדובר "המילטון". השיר המהיר בטירוף קיבל קליפ מתאים שכולו מורכב מתמונות גיף, מותאם לכל חסרי הסבלנות.
1. Jamie XX – Gosh
ג'יימי XX לא מסתפק בקליפ אחד והחליט לספק ויז'ואל נוסף לקטע Gos"h". אל המשימה הוא הביא את רומאיין גבראס הידוע בעיקר בזכות הקליפים השנויים המחלוקת שעשה למ.י.ה (חיסול אוכלוסיית הג'ינג'ים), לצמד ג'אסטיס (כנופיית הילדים האלימה) ולג'יי.זי עם קניה ווסט (מחאה שהופכת לקרב רחוב עצום). הקליפ החדש ממקום בעיר הסינית טיאנדושנג שנבנתה כחיקוי לפריז, כולל העתקה של מגדל האייפל. בעיר הדי שוממת מתארגנים כ-400 אנשים סביב דמות לבושה בלבן, כאילו היו הצבא שלו. הקליפ אגב נעשה ללא כל אפקטים מיוחדים מסוג CGI ועל כן התוצאה האסתטית שלו מרשימה כפליים. השיר Gosh שבמקור הוא כמחווה נוסטלגית לתרבות הרייב הבריטית מקבל פרשנות חדשה. אי אפשר להתעלם מהאלימות הרובצת מתחת לשטח בקליפ, אפילו שאינה קיימת בצורתה הפיזית, ולהשתאות מהאסתטיקה הפאשיסטית. בין אם המסר פה הוא להתריע מפני השתלטות גורמים פוליטיים קיצוניים על אירופה, ובין אם מדובר אמנות רק לשם האמנות, אפשר לסכם שמדובר בקליפ שיכנס לפנתיאון של הגדולים.