10. Twin Shadow ft. HAIM - Saturdays
טווין שאדו מאוד אוהב את האייטיז, אבל את זה יודע כל מי שעוקב אחרי הקריירה שלו. בעוד שרוב הרפרטואר שלו ניסה להתחקות אחר הרגעים הפחות פופולריים של אותו עשור, השיר החדש כאילו נלקח הישר ממצעד הפזמונים שלו. הבעיה היא שהשיר לא מגיע לשום שיא. הציפייה הייתה שהשיא יגיע באירוח של האחיות לבית חיים, רק שהן נשמעות כאילו הנמיכו את הווליום בדיוק בכניסה שלהן. בתור שיר מעבר הוא מתפקד היטב, אבל אנחנו מעדיפים את השירים שלנו עם התפתחות כלשהי.
9. 5 Seconds of Summer – I Want You Back
גם בהיעדר פעילות של וואן דיירקשן, עולם להקות הבנים אינו חדל מלהתקיים. לראיה, הלהקה האוסטרלית שהביאה שיר חדש אחרי שנתיים של שתיקה יחסית. באופן מפתיע, השיר לא ילדותי ולא מעיק. את תערובת הרוק-פופ הרגילה שלהם הם החליפו בסאונד נקי יותר, עם קריצה למארון 5, מה שנותן להם נימה בוגרת יותר. שיר חמד לרגעי ביניים.
8. Natalie Prass – Short Court Style
אלבום הבכורה של נטלי פראס שיצא לפני כ-3 שנים היה פנינת פופ משובחת ביותר. עדינות מלודית עם נגיעות ג'אז. חזרתה השבוע לא צפויה – השיר החדש יושב חזק על הבס, ונשמע כמו פרסומת. הצבעים הרכים התחלפו בנצנצים ובקלות אפשר להוציא את הגלגיליות מהבוידעם לערב רולר דיסקו משובח.
7. (Lorde ft. Run the Jewels – Supercut (El-P remix
יש לא מעט סיבות לכעוס על לורד – היא גם ביטלה את ההופעה בארץ, וגם לאחרונה התגלה כי היא צמודה לג'ק אנטונוף, שרק לפני שניה היה הבן זוג של חברתה לנה דנהאם, מה שמעורר חשד לרומן מאחורי הגב. רק שאז היא מגייסת את הצמד Run the Jewels לרמיקס חולה ששדרג את השיר מפופ מהוקצע לאלקטרו היפ הופ מכוסה בזוהמה עירונית. המסקנה – להפריד בין לורד הפרסונה ללורד הזמרת, עד כמה שאפשר.
6. Kelala – Frontline
עם כל ההתקדמות הטכנולוגית כיום, זה רק עניין של זמן עד שנהפוך כולנו לדמויות במחשב מחשב. קלאלה הקדימה את כולנו והכניסה את עצמה למשחק הסימס בקליפ החדש שלה. השיר עוסק בפרידה מהאקס ובביטחון שדרוש להתגבר על הכאב. ההכנסה לעולם האנימציה הפכה את כל הסיפור לבריחה מהמציאות תרתי משמע. מזל שיש שירים של קלאלה להתנחם איתם במצבים כאלה.
5. Logic – Overnight
לראפר לוג'יק הלך לא רע ב-2017. ואתם יודעים מה קורה כשמצליח קצת לאמנים – הם עפים על עצמם ברמות קיצון. אז הוא שם על עצמו חלוק יו הפנר והלך לרקוד קצת באמצע טוקיו. אולי זה גם קצת מסר למחמירים - כדאי לטפוח לעצמך על השכם, כי רוב הסיכויים שאף אחד אחר לא יעשה את זה.
4. Post Malone ft. Ty Dolla $ign – Psycho
לרוב כשראפרים מהללים את השלל שלהם – כסף, תכשיטים ונשים – האף מתעקם קצת. פוסט מאלון לוקח את הרעיון המאוס הזו ומכניס אותו לשיר ילדים. זה כבר לא ראפר שמשבח את עצמו, זה ילד שמספר מה הוא רוצה בעתיד, מנקודת מבט נאיבית שדרכה הכל אפשרי. במצב הזה כבר אי אפשר לכעוס עליו.
3. CHVRCHES - My Enemy ft. Matt Berninger
משונה לשמוע את קולו של מאט ברנינגר, סולן להקת דה נשיונל בימים רגילים, תחת מעטה אלקטרו-פופ מלא סינת'ים ותכנותים. ועדיין הנחמה הקבועה בקולו לא נעלמה. בדואט עם צ'רצ'ס הוא הקונטרה לרוח הילדותית של הלהקה. לפתע המוזיקה שלהם לא נשמעת כצרות של מתבגרים אלא דילמות של החיים באווירה אורבנית. אבל למרות כל זה, צ'רצ'ס נשארו יותר כמו הנורות הצבעוניות בחדרי שותפים ופחות אורות פלורוסנט בבנייני משרדים.
2. Chris Cornell – You Never Knew My Mind
קחו את האיש האחד שלא מתייפח למשמע הקול של כריס קורנל ותנו לו את הבלדה הנוכחית, נראה אותו עומד בפניה. כחלק מאלבום קונספט בו יוצרים מלחינים טקסטים שלא פורסמו של ג'וני קאש, קורנל בחר טקסט שקאש כתב לאשתו הראשונה, ויויאן, רגע לפני שהתגרשו. התוצאה כבר די ברורה מאליה – בלדה שתופסת אותך בבטן ומסרבת להרפות.
1. Janelle Monae – Make Me Feel
עשרה קבין של סטייל ירדו לעולם הזה, תשעה נטלה ג'אנל מונה. חזרתה למוזיקה אחרי השכשוך בהוליווד (בסרטים "אור ירח" ו"מאחורי המספרים") מבורכת מעצם קיומה, והבום הגדול שהיא הביאה הוא בונוס. השיר הוא מחווה בולטת ולא מתחמקת לפרינס, אין סיכוי שלא תתחילו לזמזם את "Kiss". על פי העיתונות פרינס עצמו היה מעורב ביצירת השיר, כאשר את ביט הסינת' הוא העניק לג'אנל בעצמו, ובמילים אחרות – הנסיך נתן ברכתו ליורשת. ואז מגיע הקליפ. אם התמה המינית שעולה מהטקסט נשארת עמומה בהתחלה, הקליפ באווירת פרק "סאן ג'וניפרו" של "מראה שחורה" מעלה את השיר לדרגת המנון ביסקסואלי. פוליטיקה מרקידה, הסוג הטוב ביותר.