10. Sia – I’m Still Here
סיה קרובה מאוד לנקודת שחיקה. היוצרת האוסטרלית לא נעלמה לשום מקום, היא למשל חלק מהטריו המוצלח LSD עם דיפלו ולברינת', ועדיין הידיעה על שיר חדש הייתה הפתעה נעימה. אותה הרגשה הפכה במהירות לפרצוף עקום כשהתברר שמדובר בקידום לליין נעליים שהיא עיצבה ואז הוא כבר הפך לחמוץ ממש עם שמע ערבוביית מנטרות האינסטגרם. סיה עברה מהר מדי מכתיבת טקסים הופכי קרביים לשרבוטים של דקה וחצי. גם השיר נשאר בגדר החביב ונשמע בעיקר כתחנת ביניים. צריך לדעת מתי לסנן.
9. Stephane Legar – Merci
העלייה המטאורית של סטפן לגר עם קומסי קומסה קשורה לא רק לעובדה שזה היה שיר פרסומת שנדחף לנו לאוזניים ולעיניים עד שסירב לצאת משם, אלא גם לזה שלשיר עצמו הייתה נוכחות משל עצמו בזכות טקסט קליל אך עוקצני. את אותה מהות הוא מנסה לשחזר בשיר החדש. הבעיה היא שהפעם הטקסט נשמע כמו מדריך זן לילדים. גישת ה"היה חיובי תמיד" מרגישה כמו מי שאומר לך לחייך גם כשהוא רואה שאין לך כוחות ושכל מה שבא לך זה שהוא יעלם לך מהפרצוף. יכול להיות חומר טוב לפסטיגל, פחות לגיטימי למי שכל שיני החלב שלו כבר נפלו.
8. עדן בן זקן – מקסיקו
שומעים רגע, אנחנו לא בטוחים שעדן בן זקן היא חברה טובה. נכון שהיא מזהירה את החברה מהחבר הבוגדני, אבל עובדה שהיא לא הייתה עקשנית מספיק בכדי למנוע את סצנת הסיום של הקליפ שספק מנסה לשחזר את עלילת "הבוגר", ספק סתם פנטזיית פורנו. בכלל, השיר מרגיש כמו פספוס. במקום לייצר עוצמה בשיר ולזרוק אותו מכל המדרגות, נגיד כפי שעשתה שרית חדד למוטי, השיר נגמר בלימבו של מערכת יחסים שנדמה שהגיבורה כלואה בה. ולגבי קופקבנה? לא כל מה שנשמע טוב בשיר של בארי מאנילו יישמע הגיוני בשיר אחר.
7. Major Lazer ft. Tove Lo – Blow that Smoke
הדיבור על התחממות גלובלית כנראה השפיע על מייג'ור לייזר. במקום לייצר עוד קטע בומבסטי שגורם לך להזיע מנפילת הביט הראשונה, השיר החדש הוא בסימן שמירת מצברים. מוזר לשמוע את גיטרות קאריביות בשיר חדש של מייג'ור לייזר, כאילו לא מדובר בטרנד שעבר זמנו. מעבר לזה, השיר במוד רגוע מדי ביחס לאנרגיות הקבועות של הלייזרים. מרוב שהוא נוגד את כל הציפיות, השיר הופך משיר חביב בלבד לשיר אהוב. אם ככה עשו מגדולי המפיקים היותר בומבסטיים, איך הולך להיראות הז'אנר בתקופה הקרובה?
6. Mariah Carey – With You
מריה קארי, פעם דיווה עם יכולת שירה בלתי מעורערת, נאלצת בשנים האחרונות שוב ושוב להתמודד מול עדויות הולכות ומצטברות שהקול הלך. הפיאסקו האחרון התרחש בטקס ה-AMA בו מאריה הואשמה בליפ-סינק. אז כן, להתבגר זה לא לחלשים, במיוחד לא לזמרות שכל העולם אוהב ללעוג שהן כלום בלי יכולת השירה שלהן. אבל מריה מראה אומץ מהו עם הבלדה החדשה שלה. היא לא מתיימרת לעלות לגבהים כמו פעם, ונשארת בתדרים נמוכים, מלחששים אפילו. היא מודעת למגבלות ומנצלת את היכולת שלה לשיר כאילו הקהל הוא אדם אחד ונמצא מול פניה, אין שום צורך להגיע לשורה האחרונה באצטדיון רחב ידיים.
5. Little Mix ft. Nicki Minaj – Woman Like Me
אחר הפירוק של פיפת' הרמוני, ליטל מיקס נשארו כמעט אחרונות לשמור על המצודה. השיר הוענק ללהקה על ידי אן שירן (אחד מכותבי השיר) אחרי שג'ס גלין, אותה אפשר לשמוע בקטנה בפזמון, החליטה שלא להכניס אותו לאלבום שלה ואלה חטפו את המציאה. יש משהו מאוד חיובי בחוסר ההתנצלות שיש בשיר; נכון, אני בעייתית ולא מושלמת, אבל זה מה שיש. ניקי מינאז' עושה את הקטע הקבוע שלה של "אני גדולה ואדירה" והפעם דווקא תורמת לתחושת ה"תתמודדו עם זה" של השיר.
4. Jamila Woods – Giovanni
ג'מילה וודס הוציאה לפני שנתיים אלבום בכורה משובח והשבוע היא משחררת הצצה ראשונה מבטיחה לפרויקט עתידי. השיר, מחווה למשוררת ניקי ג'ובאני, מדגים שוב את היכולת של וודס לגלוש בקלות בטווח האמצע שבין הארנ'בי לראפ. הזמרת משיקאגו יודעת שהיא כלום ללא העבר הקדום שלה, זה שהתרחש עוד לפניה, ונותנת לו מקום גם בקליפ שמארח את אמה וסבתה. עוצמתי ויפהפה.
3. Ariana Grande – Breathin
יותר מדי מתרחש בחייה של אריאנה גרנדה. במקום להתמקד בקידום האלבום שלה נדמה שהיא נדחפת לעסוק בסקופים רכילותי אחד אחרי השני. קודם זה היה האירוסין החפוזים לפיט דיווידסון, ואז מותו של האקס מאק מילר וכעת הפרידה מדיווידסון. לא פלא שהיא שלחה את החזירון שלה לככב בקליפ של אחד השירים היותר מוצלחים באלבום. למרות שהשיר לא נכתב בהקשר של המתרחש כרגע אצל אריאנה, הוא מוסר דרישת שלום מוצלחת ממי שבסך הכל רצתה להתמודד עם הטראומה בפיגוע שאירע בהופעה שלה אבל ממשיכה להיתקל בטרגדיות אישיות.
2. Friendly Fires – Heaven Let Me In
לאורך הקריירה שלהם, פרנדלי פיירס תמיד פלרטטו עם העולם המסונתז והאלקטרוני, אבל הסטייל בשיר החדש מפתיע לחלוטין. בעזרת החברות עם צמד המפיקים דיסקלוז'ר, ההרכב הבריטי נעלו את נעלי הדיסקו ואחרי ששכשכו ב-Love Like Waves, כעת הם יוצאים לשחות במים העמוקים של האלקטרו-דאנס. השיר הוא הגרוב הקיצי שכל כך קיווינו לשמוע לפני חצי שנה. הם מאמצים את הפופ בחום וברגעים מסוימים הם אפילו נשמעים כמו רמיקס לשיר ישן של ג'ורג' מייקל. הגיע מאוחר, אבל לפחות הגיע.
1. נרקיס – ממה אתה בורח
הקלישאה הידועה על אמן מתחיל היא מהמורת האלבום השני. אחרי שאלבום הבכורה התקבל בחום אצל המבקרים והקהל כאחד, נרקיס הוציאה השבוע שיר ראשון מתוך אלבום הבא. נקודת הקרדיט הראשונה מגיעה על התעוזה לשנות כיוון מהסאונד העוטף לצליל חד, פופיסטי ומדויק יותר. נקודת הקרדיט השנייה מופיעה עם האירוח של נצ'י נצ'. לא טריוויאלי ומרגיש לא זר. הסכום הכולל מגיע כולו לנרקיס על השיר. היא נשמעת רלוונטית הרבה יותר מהקולגות הצעירים, מעניינת יותר בגלל ההתעקשות להביא משהו חדש וכל זה מבלי לברוח לאזורים מתחנפים. על המהמורה הזאת נרקיס דילגה בקלילות ובהצטיינות יתרה.
האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:
או באפל מיוזיק: