אחוז הבליינים הישראלים שיודעים להבדיל בין תתי הז'אנרים השונים של המוזיקה האלקטרונית, נמוך מאחוז הרייטינג של ערוץ הקניות ב-8 בבוקר. עם הקומבינה וקיצורי הדרך עשה לעצמו הקלה ובמקום לנסות לחקור מה הוא באמת אוהב לשמוע, הוא החליט שכל קצב שמפמפם מעל 130 ביטים לדקה נקרא טראנס וכל מה שקצת פחות נקרא טכנו. אלו שכן מצליחים לראות טיפה מעבר או לפחות מנסים, מגיעים בשש השנים האחרונות, אחת לכמה שבועות, להפקת הקליקה שנערכת במיקומים משתנים מפעם לפעם. ברוח אווירת הקיץ, החלטנו לצאת מהאנדרגראונד החשוך ולבדוק איך מצליחה אחת ההפקות האלקטרוניות הוותיקות בישראל להרקיד מעל 2,000 בליינים בחום בו גם גמלים נמרחים בקרם הגנה.
הבדיקה לכרטיסי הכניסה שנרכשו מראש, עוברת באופן זריז ופותחת בסופה את השערים למועדון הקלרה בתל אביב. מתחם הקיץ שנבנה על חורבות מתחם הדולפינריום, הוא לא פחות מלוקיישן מושלם עבור מסיבת צהריים, בכל זאת, קשה לטעות עם נוף לים ביום ושקיעה לערב. פליטי מסיבות הטבע שהחליטו להימנע מחול בנעליים יחד עם הקבועים במרתפים שהחליטו לבדוק איך נראית השמש במציאות, יוצרים מרקם אנושי אולטימטיבי עליו כל הפקה הייתה חולמת: 2,000 איש שיגיעו לכאן בגלל סיבה אחת בלבד - המוזיקה.
הצ'ילאאוט של דיג'יי אנאמי הופך לצ'יל פסיכודלי עם עלייתם של קליה סינטילה ודסרט דוולרס האמריקאים. בנוסף, ארבעה דיג'יים אחרים קיבלו את משבצת הבלגן השמור לטראנס הפרוגרסיב והפסיכודלי. למרות תחושת הגלישה על כל המקצבים השונים, הקהל מחכה להיסחף לקונצרט של הדיג'יי מרקבה. המוזיקה שהייתה שמורה לסרטי מדע בדיוני, מרתפים סליזיים וברי סושי של שנות האלפיים המוקדמות, מותחת שרירים ומקמטת כל ביט אלקטרוני שבא לפני או יגיע אחרי הופעת הדיג'יי.
הטמפרטורה בחוץ לא סבירה בעליל והמלחמה בין קרני השמש לאנרגיית הקהל נגמרת, ואם להתעכב, גם התוצאה היבשה נקבעת בזכות תשומת לב הפקה שלא נותרה אדישה לאימת מזג האוויר של חודש יולי: 1,000 מניפות לאוורור הסחנה, גופי קירור כנגד הלחות, בריכונת קטנה שנפתחה לנסחפים שבנינו, 20% הנחה על מחירי האלכוהול הקבועים במקום, במה בעיצוב פסיכודלי בהתאמה לארטיקים בטעם רמזור, מקצבים טובים ומספר ביטים שווה למספר הפעמים שאימא שלי שאלה אותי השבוע אם אני מגיע לארוחת שישי, אם תרצו הנאה צרופה מלווה בהנגאובר קשה.
קשה למצוא מסיבת צהריים איכותית, אבל בקליקה הצליחו לייצר אחת כזאת. ההפקה מקבצת את כלל החסידים האלקטרוניים באשר הם ובונה סביבם התגלות מוזיקלית מפוארת. מה זה אומר? שאני כבר חזרתי בתשובה: הקליקה היא ללא ספק המסיבה הכי טובה שהייתי בה בשלושת החודשים האחרונים. תעשו לעצמכם טובה ותשאירו את כל מה שאתם חושבים שידעתם על המוזיקה האלקטרונית בבית. טראנס הוא לא לערסים, צ'יל הוא לא לסטלנים וטכנו ובניו לא נועדו ל"מגניבים" בלבד. חפשו את האירוע הבא, אני כבר מחכה לכם מתחת למאוורר.
מחירים: ג'ין טוניק (ביפיטר) 44 ₪ / שליש גולדסטאר מהחבית 23 ₪ / שליש הייניקן מהחבית 25 ₪ / ג'יימסון ותוספת קלה 44 ₪ / בקבוק מים 11 ₪