בין נוף עוצר נשימה במסיבה אחת לבין טריפ חד פעמי במסיבה אחרת, יכול לספר לכם כל בליין קבוע בסצנת המחתרות על אין ספור אכזבות: לוקיישנים "פראיים" שהתגלו כחורשות מאובקות בשטחי אש, "גג בתל אביב עם נוף לים" שמשמש בפועל כבית שימוש ליונים ועטלפים ו"קהל איכותי" שלצידו לא מעט חבר'ה בעייתיים. כל התענוג הזה בעלות של "50 שקלים בלבד", כמובן לפני הגרר למוסך או השוד בחניון. סליחה מראש כלפי אותם מפיקים, אבל די. מספיק. מיתוג מסיבה אלקטרונית בין אבנים, קוצים או דודי שמש, לא עושה את החגיגה למחתרתית אלא למאכזבת, אבל יש מי שהצליח לזהות במאוכזבים קהל לקוחות פוטנציאלי. תכירו את עידן חן. ליין "המחתרת" אותו הקים, נע בין הדאנס ברים של המרכז לבין בדיחה על חשבון מפיקי המחתרות, שמנסים למכור לנו שוב פעם חלום מלא בסיוטים. קיבלנו הזמנה לשפוט בעצמנו את האלטרנטיבה, הפעם במועדון המילה בראשון לציון.
"המסיבה בחינם", בולמת המארחת את הארנקים הנשלפים לעברה ומסמנת לסבלניים להיכנס בשערי הבריזה הסתווית המרחפת במתחם הקיץ של העיר, בה יש קניון על כל אזרח ואולם קולנוע על כל שניים. לא מכות או צרות אחרות, רק חיבוקים, נשיקות ובקשות סליחה עם היתקלות עדינה בדרך לתור בשירותים. אין כאן פנינים סלקטוריות בניחוח "מסיבת חברים סגורה", כולם מוזמנים פה. מחתרת.
חן עומד מאחורי העמדה לאורך כל החגיגה ומשלב בין קטעי טכנו מקוריים לבין כמה טייקים מוזיקליים מוכרים של קינק, סטונז וסולומון. הגרוב המונוטוני נשבר עם הרימייקים לרייזינג דאסט, בליס ופולר אנרג'י. אין כאן סגידה ליוצרים וגם לא התלהבות מתובלת ממריצים עם עלייתו של אמן כלשהו לסט בלתי נשכח, מדובר בחבילה אלקטרונית טובה שמשאירה את כל המניירות על דיג'יי גאון לצד נוף ללא סוף מחוץ לקלאב. נכון, לא מדובר בגאונות מוזיקלית אלא בקריאת תיגר על תרבות צריכה שלמה. השאלה אותה חן מניח בפני הבליינים ברורה: אם נעצום את העיניים ונאזין לסינגל של זמר כלשהו, רובנו נבדיל בין ביצוע אולפן קלאסי לבין ביצוע לייב מרגש? ובאותה המתכונת, כמה מאיתנו יצליחו להבדיל בין סט ללייב סט של דיג'יי כלשהו?
ל- 500 הבליינים יש תשובה. הם רוקדים ומריעים בהנאה מרבית לרקע הסאונד המוכר וגולשים על הגליץ' בסוף העלייה. אז מדוע צריכים לשלם פעם אחר פעם מאות שקלים עבור עוד מסיבה עם ליין-אפ כושל ומלא בשמות אמנים שלא מחזיקים ברשותם אפילו להיט אחד? BPM בקצב מתגבר לרקע שקיעה, רוח ים וקהל שנהנה והנה לכם אלטרנטיבה רלוונטית בת 7 שעות לעוד מחתרת כושלת המצביעה על מאזן כוחות ברור: השקיעה בחוף הים לא פחות זוהרת מזריחת השמש מאחורי גבם התחתון של המפיקים הפיראטיים.
תגובות נרעשות של מפיקים או טוקבקים נזעמים לא יצליחו לעמוד מול העובדה הקיימת: המחתרות של 2017 נמצאות במשבר אמון אצל קהל הבליינים. הן לא הולכות אחורה, אלא פשוט עומדות במקום בזמן שחיי הלילה של ישראל רצים קדימה. ההפקה הצעירה של חן לוקחת את הסיפור הטרגי של המפיקים הפיראטיים ועושה איתו צעד ראשון של תיקון - מוזיקה אלקטרונית באווירה טובה על רקע שקיעה מהפנטת עם כל האישורים הנדרשים וללא מחיר כניסה. לא מדובר בתעלול יחצ"ני, אלא בקווים המנחים של מפיקי המחתרות הראשונות של הניינטיז: מסיבה טובה ללא מטרת רווח, רק הנאה והפצת הבשורה. אנחנו עשינו חושבים, נבוא שוב.
מחירים: בקבוק גולדסטאר 27 ₪ / כוס עראק לימונים 40 ₪ / צ'ייסר עראק 17 ₪ / צ'ייסר ג'יימסון 21 ₪ / בקבוק מים 10 ₪