מי שמכיר את מיקס מאסטר מייק (בתרגום מאנגלית: Mix – מיקס, Master – מאסטר, Mike – מיקרופון רק עם תוספת של E), או יותר נכון זוכר אותו, היה יכול לשער איך יתנהל הלילה באומן 17. אני לא יודע מה אתכם, אבל ככה לפחות אני הרגשתי. ברגע שנודע לי שה'מאסטר' הולך להגיע לארץ, אמרתי לעצמי "בוא'נה יהיה אש". כן, אפילו התקשרתי לאמא, הודעתי לה שהוא בא וניתקתי לה לפני שהיא הספיק לשאול מי זה.
אבל ככל שהעמקתי במחשבה, הבנתי כבר לאיפה זה הולך. עוד די ג'יי נוסטלגי הולך להגיע לארץ, לעוד ליין היפ-הופ נוסטאלגי, בדיוק כמו שהיה עם Grand Master Flash ו- DJ Jazzy Jeff. היי! אין לי טענות כלפי החבר'ה. אני אוהב אותם, את המוזיקה ואת התקופה שהם מייצגים, אבל בכל פעם שקליבר מאובק מגיע לארץ, אני מאבד את התקווה שיגיעו לארץ אמני היפ-הופ מהזרמים החדשים.
זה הקטע הדפוק בארץ. אנשים פה חולים על נוסטלגיה
"אני לא רוצה לחכות 20 שנה כדי לראות דיג'ייז ואמסיז שמצליחים היום בעולם!" אני צועק לאמא. אבל זה הקטע הדפוק בארץ. אנשים פה חולים על נוסטלגיה. מספר האנשים שמוכן לקחת את הצעד קדימה הוא מאוד מצומצם וזה לא שווה למפיקים להביא אמני מחתרת, אז יאללה ביסטי בו... אה... מיקס מאסטר מייק.
במחשבה שכולנו צועדים לאבדון נכנסתי לאומן ב-12 וחצי, והמקום כבר היה מפוצץ. כן, ככה זה כשלכולם יש קומבינות וכשמקבלים את החינמים עד 12 וחצי. אבל החבר'ה שם לא פראיירים - כוס ערק אשכוליות 37 ₪ אף על פי שאמרתי לברמן שאני ישראלי. די ג'יי מאש על הפטיפון, נותן בראש. שם את כל מה שציפינו שיהיה בערב. Tribe Called Quest, KRS ONE, Pharoe Monch, Dr Dre ועוד להיטים שכולם מכירים. המקום כבר היה שלו. לא שאני כזה מבין בזה, אבל אחלה סקראטצ'ים יש לבנאדם. לקראת הסוף מאש עשה האמג' לאנשים שלנו עם קטעים חדשים של כהן את מושון ופלד - נתנו לנו בראש.
סימפול של פרודיג'י על טראק דאב סטאפ רוצח!
בסביבות 2, אחרי כמה חסויות של קוואמי, סוף סוף עולה ה'מאסטר' לעמדה ואני כבר מתחיל להגיד לעצמי בראש: 'אוקי מן, בוא נגמור עם זה'. מייק מרים את הידיים, הקהל מרים איתו וב-א-ם! (חבל שאין קאפיטל לטרז בעיברית) סימפול של פרודיג'י על טראק דאב סטאפ רוצח! "מה זה!?", "מי זה!?" וכל המקום ניחנק מהבסים ומסימני השאלה שלי.
כמו שאפשר להבין, לא היה דיי בכך אם הייתם מכירים את הלהיטים הישנים כדי להבין מה הלך שם. מי שרצה להיכנס לממ"מ לראש, היה צריך להקשיב לאלבום האחרון שהוציא ב- 2010 שנקרא Napalm Rockets. אלבום דאב סטפ שמראה שמייק כבר מזמן ב- Zone אחר. וכאן הבנתי את הטעות שעשיתי. אבל הטעות היתה במקום, כי בהמשך הוא רק הפתיע.
קשרים פליליים בין רוק-מטאל לדאבסטפ
עוד קשרים פליליים בין רוק-מטאל לדאבסטפ הוצגו בכתב האישום, ובשלב הזה לא ידעתי אם אני הגוד קאפ או הבד קאפ. להיטים של Pantera, Led Zepplin, Aerosmith, Rage Aginst The Machine ו- White Stripes ואני משחק קאפס עם רוס - ענק. אחרי שמיקסס את Smoke On The Water שילב מיקס מאסטר קטעים של ביסטי בויז כמו Sure Shot, Intergalactic וכמובן את Girls.
השעה הראשונה שהוא נתן היתה מעולה- הקהל אהב, הוא היה בעננים ומכאן, אפשר רק לרדת. וכך היה. השעה השנייה היתה דיבור אחר. ברדק של מיקסוסים וחזרנו לעידן האולד סקול, רק על אסיד. עוד להיטים כמו Hip Hop של Dead Prez, פה ושם רגאיי והמאסטר לא מצליח לכבות את האש שהיתה על הפטיפון. הכל היה מהר מידי, ממוקסס מידי ובעיקר מבלבל. הקהל בשלב הזה כבר החל להתעייף וכל תנועת גוף שעשיתי כבר נהיית מאולצת.
בסוף הוא חיפש לחלוק מונית
בסביבות רבע ל-4 הוא ירד, אחרי שאמר שהוא שומע על ישראל רק דברים טוב, ובצדק. ממ"מ הוסיף שאנחנו קהל נהדר, ושהוא מחפש לחלוק עם מישהו מונית חזרה. אנחנו באמת מסוגלים להיות קהל טוב, אבל אנחנו חייבים ללמוד ממנו ולהמשיך ולחקור דברים חדשים. אחרת לא פרודו, לא גנדלף וגם לא ארנון צדוק יוכלו להציל אותנו מאש האבדון.