פלורנס וולש בת ה-25, סולנית ההרכב "פלורנס אנד דה מאשין", היא אחד הדברים הכי מעניינים שקרו בשנים האחרונות במוזיקת המיינסטרים העולמית. אחרי שביולי 2008 הפציעה עם אלבום הבכורה המצויין "Lungs", שסיפק לא מעט המנונים נצחיים (שהבולט בהם היה"Dog days are over" העוצמתי), פלורנס והמכונה שלה חוזרים ומשתדרגים. באלבום החדש, "Ceremonials", פלורנס מצליחה להתעלות מעל סינדרום האלבום השני, שאמנים רבים לוקים בו אחרי אלבום בכורה משובח, ולהפתיע במסע מוזיקלי אנין, מסעיר ומרגש, לא פחות מזה של האלבום הראשון.
רוק אלטרנטיבי, נשמה, מוזיקה אפריקאית
ב-"Ceremonials" ממשיכה פלורנס בדיוק מהנקודה בה נגמר האלבום הקודם, ושומרת על הקו המוזיקלי הייחודי שלה: רוק אלטרנטיבי בועט בשילוב אלמנטים של מוזיקת נשמה בעיבודים ובשירה, עם ניחוחות מובהקים של מוזיקה אפריקאית שבטית. לא בכדי שכאשר מאזינים לשיר של פלורנס מרגישים כמו תחת כישוף וודו אקזוטי. כן, יש בה מן האופל, אבל היא כולה אור.
כבר מהשיר הראשון באלבום קולטים שהחבר'ה של ה"מאשין" יודעים מה הם עושים, אבל כשנופלים לזרועות השיר השני, הלהיט הנוכחי "Shake it out", מתמסרים אליה טוטאלית, כמו בהיפנוזה. שיר שמשמיעה ראשונה מתאהבים בו, ומשמיעה שנייה מבינים שמדובר בהמנון חדש מבית השדה האדומה.
למה מגיע לי כל הטוב הזה?
למרבה הפלא, גם שלושת השירים שמגיעים אחריו נשמעים כמו הימור בטוח ללהיטי ענק על זמניים. "What the water gave me" ו-“Breaking down” הם כנראה השירים הכי נוגעים וממכרים באלבום. אני ממש לא אחד ש"טוחן" שירים, אבל אני מוצא את עצמי שומע אותם בלופ כבר כמה ימים טובים. טקסטים שחודרים עמוק בשילוב לחן מדויק והפקה שמימית, כשמעל מרחפת פלורנס עם הקול המלטף והמכה בו זמנית. האוזן שואלת: למה מגיע לי כל הטוב הזה?
ברצועה השמינית, "Seven devils", פלורנס מכניסה אותנו עמוק לתוך היער. שם, ליד המדורה היא מלמדת מהי מאגיה שחורה. נשמע שלקחתי טריפ מקולקל? נסו ותיהנו. ההתמכרות על אחריותכם. אין הרבה שירים שדומים לשיר הזה בנוף המוזיקלי שלנו. "Heartlines", שמגיע בעקבותיו, הוא עוד המנון בטוח שאתם יכולים להוסיף לרשימה. "רק תמשיך לעקוב אחרי קוי הלב שבראשך. אני יודעת שאתה יכול", היא חוזרת ואומרת, וגורמת לנו להאמין שאנו באמת יכולים. מעוררת השראה כבר אמרנו?.
מכשפה אמיתית, זוכת "גראמי"
בשיר "Spectrum" היא קוראת לנו לומר את שמה שוב ושוב, עד שאנחנו כבר רוצים לצעוק בקול גדול "פלורנס!". אם רק תתנו לה הזדמנות, היא כבר תדאג להפוך אתכם לעבדים נרצעים. סמכו עליי, אתם תתמוגגו מכל רגע. היא מכשפה אמיתית הפלורנס הזאת, רואים עליה מיד ואי אפשר שלא לשמוע את זה במוזיקה שלה. עוף מוזר ונדיר. עליה נאמר: "נשים כמוני פעם היו שורפים על המוקד". עם כל הכבוד לפיגורות נחשבות כמו אדל וביונסה, היא מביאה איתה משהו אחר וחדשני, לא עוד וריאציה של זמרת אחרת. היא מביאה את עצמה, את כל כולה - והיא הדבר האמיתי.
אם כבר התאהבתם בה באלבום הראשון, אל תהססו ורכשו את גרסת הדלוקס, שם תוכלו למצוא גרסאות אקוסטיות וגרסאות דמו של השירים הדומיננטיים בו. ככה זה אצל פלורנס, לפנק לפנק לפנק. מדהים לשמוע איזו פנינה קטנה ומבריקה מגלים כאשר מפשיטים את השירים מההפקה המנופחת ומלאת הרבדים.
סביר להניח שאחרי שהאלבום הקודם שלט במצעד המכירות הבריטי והפך לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בשנים 2009 ו-2010, האלבום החדש עומד לעשות שמות במצעדים בכל העולם. אם תוסיפו לכך את העובדה שהבריטית זוכת ה"גראמי" הוכתרה כבר לאייקון אופנה, אין ספק שאנחנו הולכים לשמוע עוד הרבה את השם פלורנס וולש בשנים הקרובות.