תל חיריה לבש אמש חג, עד כמה שזה נשמע מוזר. למי שהמקום הזה מזכיר בעיקר סכנה למטוסים שמתקרבים לנחיתה בנתב"ג, קשה להבין את שינוי הצורה שעבר האתר, לפארק מרהיב של ממש - עם הנוף הכי יפה שיש על המטרופולין התל אביבי. הכל הלך אתמול לפי התוכניות, מגרש חניה גדול נפרס לטובת באי המופע, אוטובוסים לקחו את הצופים למעלה ההר. הכל בסדר מופתי. על פסגת ההר הוצב פסנתר שחור, ומסביבו פוזרו במעגל כיסאות, ממש כמו ערב תרבות בקיבוץ. מסביב כיסאות נוספים עם שולחנות ובר משקאות זמין.
האירוע התחיל עם מצגת של השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן, שהציג את פרויקט הפארק על שם אריאל שרון, ונגמר עם ביצוע ג'אז לאריק אחר, שעליו אסור לדבר. ארדן ישב לידי בהופעה ונהנה מאוד ברגעים שהוא לא שיחק בטלפון שלו.
_c.jpg "שלומי שבן חיריה (צילום: בן ניקסון)")
ולהופעה עצמה - שלומי שבן התחנך על מוזיקה קלאסית, אבל את חוש ההומור שלו הוא קיבל ישירות מבוב דילן הצעיר, לא זה שלא הסכים לומר "שלום" לקהל ברמת גן לפני שנה, אלא זה שלא היה סותם את הפה בין השירים בהופעות. מבין כל הגרסאות הדילניות העברית שהיו לנו, שלומי שבן הוא לא רק המוכשר ביותר, הוא גם הכי נאמן למקור בגישת הלא-שם-זין שלו.
שיר המחאה על שירי המחאה של המחאה
כשמתחשק לו, שבן יכתוב את שיר המחאה-האפוקליפטי הגדול של העשור "האזרח האחד", וכשיתחשק לו, הוא יצחק על תרבות הברנז'ה התל אביבית (בה הוא מככב), עם קאבר עברי לרנדי ניומן ב"החיים שלי טובים".
גם שיר המחאה על שירי המחאה של המחאה החברתית (זאת לא טעות כתיב), "חדשות מהקוטב הצפוני", מגיע ממקום של הומור קז'ואלי דילני קלאסי. השיר, שמתכתב עם "אינתי עומרי" של מיכה שטרית כולל כמה שורות משעשעות כמו "סוגרים את המפעל/ לי לא אכפת/ אבא שלי עצמאי", וגם "מתים על הגבולות/ לי לא אכפת/ כתבתי שיר על השלום". שבן עצמו מציג את השיר כ"שיר מחאה נגד עצמי ונגד אמנים שמאלנים כמוני". הוא צוחק, או שהוא רציני לגמרי? בדיוק כמו אצל דילן, האמת נמצאת באמצע.
_c.jpg "קהל של שלומי שבן חיריה (צילום: בן ניקסון)")
אחרי שצבר כת מעריצים עם מופעי הפסנתר שלו, שינה פאזה לגמרי באדיבות רע מוכיח, חזר לשורשים עם הופעות עם הפילהרמונית, וגמר אומר להיות זיגי סטארדאסט הישראלי עם הופעת הקונספט המרשימה של "מגדל הפזמון" – עדיין "שלומץ" נשאר אניגמה. האיש שהכישרון שלו יכול היה לקחת אותו לקרנגי הול בוחר להופיע על הר זבל, למול השר לאיכות הסביבה. בדיוק כמו שלדילן לא הייתה בעיה לעשות פרסומת לתחתונים או להופיע מול האפיפיור.
בהדרן, כאילו כדי להזכיר לנו שהוא לא שם זין, הקדיש שבן את השיר "סיגריות" לשר ארדן, ואף ציין שהוא עישן איתו קטנה מאחורי הקלעים. השר צחק, כנראה שהומור עצמי זה מדבק.
רשימת השירים במופע: נוקטורן (דוד אבידן/ שופן), פעם שירים, יחזקאל VS ניו יורק, יחזקאל ממשיל, החיים שלי טובים (קאבר עברי לרנדי ניומן), עמוק, כולם אומרים, ערב לזכרי, דניאלה, אני שוקעת תפוס אותי, חדשות מהקוטב הצפוני, האזרח האחד, Mama, you're on my mind (בגרסת המקור האנגלית של בוב דילן), כשהיית איתי (את לא אהבת לרקוד) + אלתור בעזרת מתנדב מהקהל של Mad World של Tears For Fears, שגר פגר (קאבר ל"הבילויים"), שרמוטה פוריטנית, זוגות זוגות, אריק. הדרן: סיגריות, עברנו לצפון, Lonely at the Top (בגרסת המקור האנגלית של רנדי ניומן).
_c.jpg "פארק חיריה ירח (צילום: בן ניקסון)")
_c.jpg "פארק חיריה (צילום: בן ניקסון)")
