בפרק המופתי של סאות' פארק, "Britney's new look", מגיעה בריטני ספירס לעיירה הקטנה בקולורדו ובמהלך התקף דכאון יורה לעצמה בראש. קייל מנסה להגן על בריטני מהצלמים שלא בוחלים אפילו בצילומי הגסיסה שלה, וצלם פפארצי שמזיז אותו הצידה אומר לו "בן, אתה לא מבין, בריטני חייבת למות".
האמריקאים אוהבים את הגיבורים שלהם על-אנושיים או מתים, ובריטני ספירס הגיעה הכי קרוב שאפשר למטה. ספירס היא מזמן כבר הרבה יותר מזמרת. בריטני ספירס של 2008 היא ראש גלוח, מפשעה חשופה, התמוטטויות עצבים ואשפוז כפוי. היא כל הצדדים החשוכים של הנפש האנושית כפי שנתפסו לייב און קמרה.
לעומת אלבומה הקודם (והמעולה), "Blackout", שיצא בלב הטירוף הבריטנאי ולכן איבד את הבמה לטובת כיסוי תקשורתי של הכל חוץ מעובי הטחול שלה, אלבומה החמישי "Circus", שיוצא ביום הולדתה ה-27, מוכרז כאלבום הקאמבק שלה. עולם שלם שומר חסד נעורים לנסיכת הפופ שלו, וכל עיתוני ובלוגי העולם עוסקים באלבום וחוגגים את שובה.
אחרי תקופת שפל איומה כמו שחוותה ספירס רק אמן גאון היה יכול להוציא אלבום בעל משמעות שתעמוד בפרופורציה למה שעבר. וספירס היא עדיין לא גאון מוזיקלי, אלא בעיקר מוצר צריכה להמונים. בהתאמה, סוללת המפיקים כאן היא הטובה ביותר שכסף יכול לקנות, ואפילו מקס מרטין, מפיק העל השבדי שיצר את מפלצת הבריטני כשעוד הייתה בתולה תמימה בת 15, מצטרף לפסטיבל השיקומי שלה.
אם נתעלם מההקשר הפרסונלי, כאלבום פופ "Circus" הוא נחמד, אך לא יוצא דופן. יש כאן הרבה שירים סתמיים, אבל גם מספיק שירים טובים כדי לשגר את האלבום לראש המצעד האמריקאי ולהעניק לאמריקאים את ה"קלוז'ר" האהוב עליהם. רוב שירי הדיסק קצביים ומהירים, ומותאמים לקולה המשתקם של בריטני. "Womanizer", הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום, אמנם מעצבן, אבל יעיל ומדבק, וכולל את האירוניה המשעשעת: "You say I'm crazy – I got you crazy".
שיר הנושא מעולה וכך גם "Shattered Glass", בקרוב על הרחבה הקרובה לישבנכם. גם הבלדות האהובות של פעם לא נזנחות למרבה השמחה: "Out from Under" ו-"Unusual You" שתיהן טובות, ובהן גם ניתן סופסוף לשמוע את הקול המוכר של בריטני ללא הסנתוזים מוחקי האישיות שמחרבים חלק מהשירים. "Blur" הסקסי הוא השיר הטוב באלבום, וקולה של בריטני נשמע בו פשוט מצוין.
הבעיה העיקרית שלי עם "Circus", אם כן, היא לא בשיריו אלא דווקא בניתוק המודע שלו מהזמרת ששרה אותם. אם "Blackout" הסריח מהרס עצמי, אבל לפחות נשמע אותנטי, "Circus" הוא ניסיון מחושב להמציא מחדש את בריטני של "פעם", הלוליטה של "Baby one more time" ו- "I’m a slave for you".
בריטני של "Circus" היא רובוט שעבר קצר חשמלי, יצא לסשן תיקונים וחזר לבצע את אותה עבודה. כאילו התקופה שעברה לא השאירה בה שום משקע או צלקת. הטקסטים אמנם מתייחסים לקשיי הכוכבות, אבל בצורה השטחית ביותר. הם מדברים על מצלמות הפפראצי, אבל לא על איך שזה מרגיש כשהמשמורת על הילדים שלך נלקחת ממך, כשאמא שלך מפרסמת ספר חושפני על חייך או כשבחדשות הבידור מקרינים צילומים שלך בעיצומו של התקף פסיכוטי.
הייתי רוצה לקבל מבריטני משהו אחר, עמוק יותר, אבל יכול להיות שהיא פשוט לא מסוגלת – או רוצה. ואולי דווקא מגיע לה לשים מאחוריה את התקופה האפלה ולהתרכז בפופ מתוק ובחיבוק החם של התקשורת. אז כן, בריטני'ס באק, ביץ', והמעריצים יכולים לשמוח, אבל לי נשאר טעם רע. כי בקרקס שלה בריטני היא רק בובה על חוט, ומפעיל המריונטה מחליט מתי צוחקים עליה ומתי צוחקים איתה. ועוד מעט צריך יהיה להכשיר את השטח לקאמבק הבא, אנשים הרי מתים על זה.
Britney Spears – "Circus", "אן.אמ.סי-יונייטד"