מאוחדים וכל כך טובים, ככה קיבלנו את פיית'' נו מור בסיום סיבוב ההופעות הנוכחי שלהם " second coming". החשש, שאולי השעה המאוחרת בה עלו לנגן בפסטיבל "ועידת המוזיקה של היינקן", תגרום להם לתת מופע קצר, התפוגג לטובת מפגן במה מהטובים שנראו פה, שגם סיים את הסיבוב האירופאי שלהם.

כידוע, פיית' נו מור התפרקו ב-98' והפתיעו השנה את עולם הרוק כשהודיעו על חזרתם לסיבוב הופעות. כמו ברוב המופעים בסיבוב האיחוד, הם פתחו עם הדחקה הסנטימנטאלית "Reunited", חידוש ללהיט הסול של "פיצ'ז והרב", שמציג בדואט גאוני את הגעגועים שחשו זה לזה רודי בוטום - הקלידן הכי מגניב שהיה בהרכב רוק, ומייק פאטון, בחליפת הסרסור האדומה שלו, מאז הפרידה שהותירה אותם בודדים ועצובים עד האיחוד הדביק.

הרימו את הקהל אחרי הפתיחה הרגועה

אחרי הפתיחה הרגועה המופע יצא לדרך עם "From out of nowhere", השיר הראשון של פיית' נו בעידן מייק פאטון (הלהקה הוציאה כזכור שני אלבומים עם הסולן הזייפן צ'אק מוזלי) והמקפיץ הרשמי Be Aggressive" " - שיר הרוק הראשון כנראה שמשלב בתוכו אלמנטים של צ'יר לידינג, שהרימו את הקהל הישראלי שהיה לגמרי בתוך העניין.

פאטון, שיש לו כבר רומן יפה וארוך עם הקהל הישראלי, הודה בענווה לכל מי שבחר בהם ולא במדונה שהופיעה מעבר לכביש: "עשור עבר וזה כמו לפגוש חבר ישן שלא יודעים מה לומר לו", אמר. מיד אחר כך, למרות החיבה שלו לבצע את Evidence"" בשלל שפות, בהתאם למקום ההופעה, הוא חסך לנו ולו את הגרסה העברית של השיר ("העברית שלי חרא", הסביר) ונתן טעימה קטנה מהגרסה הספרדית.

אחד הזמרים והפרפורמרים הגדולים שקמו

פאטון, וזה כבר ידוע, הוא אחד הזמרים והפרפורמרים הגדולים שקמו, עם יכולת מדהימה לשיר בכל סגנון אפשרי בצורה מושלמת ולהוציא מגרונו קולות סמי-אופראים עד צורמים ברמה קשה, והכל בשליטה מלאה. בנוסף הוא לא עומד שנייה במקום אחד, שולט בשלושה מיקרופונים שונים (את הסטנד הוא השליך לעבר הלא נודע כבר בשיר הראשון), מגאפון בצבע אדום התואם את חליפתו וגם משהו שנראה כמו מערכת קשר של נהגי מוניות. מי פנוי לצרוח בגני התערוכה?

בהמשך הלהקה עוברת מהרעש המרהיב בשיר "Cuckoo for caca" לרכות הסוכרית של "Easy", שכמובן גורר שירה אדירה מצד הקהל. פאטון לוקח את השירה בציבור צעד אחד קדימה ובהמנון הניינטיז "Midlife crisis" הוא עוצר ומבקש מהקהל: "אתם שרים יותר טוב מאיתנו, תסיימו את זה במקומנו", והאלפים עושים את זה כמו גדולים. את שלב ההמנונים חותם "Epic", השיר ששם את פיית' נו מור במרכז סצנת הפאנק-מטאל של תחילת הניינטיז לצד הרד הוט צ'ילי פפרז וג'יינז אדיקשן. חייבים בשלב זה להזכיר את מכונת הקצב המדהימה, המורכבת מהבאס האקרובטי אך יציב של בילי גולד והתופים המתגלגלים והרועמים של מייק בורדין - צמד נגנים מעולים.

שלושה קאברים צ'יזיים מהסבנטיז

עוד רגיעה במופע מגיעה עם הקאבר הצ'יזי השלישי שפיית' נו מור אוהבים לקחת מהסול- הסבנטיזי. הפעם זה "I started a joke" של הבי ג'יז, שיצא בזמנו כסינגל הפירוק של הלהקה. החלק הרשמי של המופע נחתם עם שני השירים, אולי, הטובים ביותר של הלהקה "Ashes to ashes" ו-"Just a man", שלעולם לא יצא כסינגל, אבל סוגר את המופע כהמנון ניצחון אדיר שמאפשר לפאטון להגיע לשיא ולהעיף את האולם גבוה.

ההדרן נפתח עם החידוש של פיית' נו מור לנעימת הסרט "קאובוי של חצות", שהלחין ג'ון בארי כשפאטון מנגן בהרמוניקה. משם הם ממשיכים לנעימה מפורסמת נוספת מעולם הקולנוע - "מרכבות האש" של ואנגליס, שמתחברת לבלדה "Stripsearch" מאלבום האולפן האחרון של הלהקה. ההדרן נחתם עם "We care a lot" , השיר הכי ותיק שנוגן אמש, והיחיד מהעידן הפרה-פאטוני של הלהקה. הקהל היה בטירוף, ובצדק.

המופע הרגיש קצת קצר, למרות שעמד בסטנדרט הרגיל של הלהקה בסיבוב הזה. אבל החום האדיר מהקהל החזירו את פיית' נו מור לשיר נוסף "Pristina", גם הוא מהאלבום האחרון. בחירה טיפה מבאסת לסיום מופע כל כך מושלם, אבל כנראה שלחברים היה חשוב לסיים באקורד מלנכולי משהו את סיבוב האיחוד שלהם. עם 4 וחצי קאברים ועוד לא מעט שירים מקוריים מושלמים הסתיים הביקור הנוכחי של פיית' נו מור בישראל, בתקווה שיהיה המשך לסיבוב האיחוד הזה וביקור נוסף במהרה בימינו.